שיעור התעסוקה במדינות ה-OECD צפוי לשוב רק בשנת 2017 למצב בו היה לפני המשבר הכלכלי העולמי שהתרחש בשנת 2008 – כך עולה מדו"ח תחזית התעסוקה של ה-OECD שפורסם לפני מספר ימים.
בישראל פער זה כבר צומצם, ועל פי התחזיות שיעור האבטלה בארץ אף צפוי להפחתה נוספת במהלך 2017, אולם מנגד ישראל מובילה בין מדינות ה-OECD במספר העובדים במשרה חלקית.
ההתאוששות מהמשבר העולמי אינה אחידה, ושיעורי האבטלה עדיין גבוהים במספר רב של מדינות באירופה. בספרד, לצורך הדוגמה, עומד שיעור האבטלה על 19.8%, ומעסיקים רבים בכל זאת משוועים לעובדים כיוון שלמובטלים אין כישורים ההולמים את המשרות הפנויות.
גם במדינות שהצליחו לצלוח את המשבר ולהציג שיעורי אבטלה נמוכים, בהן כאמור ישראל, עדיין מזוהה רמה גבוהה של היעדר שוויון הזדמנויות בשוק התעסוקה, לצד משרות 'באיכות נמוכה' – פרמטר שנבחן על פי נוחות, סביבת עבודה וביטחון תעסוקתי.
עוד עולה מהדו"ח כי האופן בו עובדים עושים שימוש במיומנויות שלהם לצורך עיבוד מידע בעבודה הוא גורם חשוב שמשפיע על רמת היצרנות שלהם, על גובה השכר ואף על שביעות הרצון של המעסיק מעבודתם.
מניתוח חדשני של שימוש במיומנויות המתבסס על נתונים של כ-25 מדינות החברות ב-OECD, עולה כי שיטות עבודה כדוגמת עבודת צוות, רוטציות בתפקידים, תשלום בונוסים וגמישות בשעות העבודה – תורמות לביצועים גבוהים יותר.
יש לציין כי ממחקר שערך פרופ' דן אריאלי עולה כי תשלום בונוסים גבוהים במשימות הדורשות מאמץ קוגנטיבי דווקא מביא לתוצאה הפוכה, ולפגיעה ביצרנות העובדים. זאת, בניגוד למטלות הדורשות כישוריים טכניים בלבד, בהן בונוסים גבוהים אכן תורמים לפרודוקטיביות גבוהה יותר.
בדו"ח מציינים כי קיימת הסכמה נרחבת בקרב כלכלנים לפיה לרפורמות מבניות בשוק העבודה אמנם ישנה השפעה חיובית, מאחר שהן מביאות לשיפור היעילות הכוללת, אולם הן עשויות להיות כרוכות בעלויות התאמה בשוק העבודה. כלומר, הרפורמות גוררות אחריהן הפסדים בלתי מבוטלים בעולם התעסוקה, אם כי לטווח קצר בלבד.
בפני המדינות קיימות אפשרויות לסיוע במיתון עלויות אלה, כדוגמת שילוב של רפורמה המקלה בחוקים של גיוס עובדים ופיטוריהם בשילוב רפורמות בהטבות העסקה.