800 אלף שקל נפסקו לתובע שטען ליחסי עבודה, למרות שהנפיק חשבוניות

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כ-800,000 שקל לתובע שהתקבלה טענתו לפיה התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין התעשייה האווירית, על אף שקיבל את שכרו בתמורה לחשבוניות מהחברה שבבעלותו.

ההתקשרות בין הצדדים החלה בשנת 1989 והסתיימה בתחילת 2013, מספר חודשים לאחר שמלאו לתובע 67 שנים. התובע, מהנדס בכיר בחשמל ואלקטרוניקה, סיפק למפעל של התעשייה האווירית בלוד שירותי כתיבה טכנית והדרכה, תחילה באמצעות עוסק מורשה שלו ובהמשך באמצעות חברה בבעלותו.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* הפרילנסר טען ליחסי עבודה, בית הדין התייחס בצעד נדיר להיתממותו
^* בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר
^* פסיקה: בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד במשך 15 שנה

לטענת התובע, לאחר 4 שנים במהלכן נתן שירותים לארגון כעצמאי, הוא התבקש לפתוח חברה פרטית בבעלותו, שנוסדה אך ורק לשם העסקתו בארגון ופעלה על פי דרישותיו. עוד נטען שלאחר 23 שנות עבודה, ללא כל הכנה מוקדמת או זימונו לשימוע, נמסר לו באופן חד צדדי שבהגיעו לגיל 67, גיל הפרישה לגמלאות, הארגון נאלץ להפסיק את עבודתו בהתאם למדיניותו שלא להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה, כשהובהר לו שההחלטה היא סופית ומוגמרת ולא ניתן לשנותה.

בית הדין הארצי לעבודה פסק [ע"ע 176/09] בעבר כי "…היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים אלא נקבע מבחינה משפטית על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. לשם הכרעה בשאלה יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי".

במקרה זה, התעשייה האווירית לא הוכיחה את גרסתה בנוגע למניעים לסיום ההתקשרות עם התובע, ולכן התקבלה גרסתו לפיה עיתוי סיום ההתקשרות לא היה מקרי ונבע מכך שהגיע לגיל הפרישה, כשגם בכך יש כדי להצביע על קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.

תלות כלכלית והשתלבות במערך הארגוני

"הגם שקיימים סממנים המצביעים על מתן שירותים לנתבעת במסגרת עסק עצמאי, הן מבחינת האופן בו ראו הצדדים את ההתקשרות ביניהם והן מבחינת צורת תשלום השכר ואופן הצגת ההתקשרות לרשויות, לרבות ניצול מעמדו של התובע כבעל חברה לצורך ניכוי הוצאות, תכנוני מס ועבודה בעבודות נוספות, אנו סבורים כי יש לראות ביחסי הצדדים יחסי עובד-מעביד", פסק בית הדין.

"למסקנה זו הגענו בעיקר לאורך תקופת ההתקשרות הארוכה בין הצדדים, אשר יצרה תלות כלכלית בין התובע לבין התעשייה האווירית, השתלבותו של התובע במערך הארגוני של הארגון, ביצוע פעולות המהוות חלק מפעילותה של הארגון, ביצוע העבודה באופן אישי, עבודתו בחצרי הארגון ושימושו בציוד הארגון, עבודתו תחת פיקוח ובכפוף ללוחות הזמנים ותכניות העבודה של הארגון, וכן העובדה שהארגון העסיק עובדים שכירים בתפקידים מקבילים לתפקידו של התובע".

בית הדין התרשם שלמרות שההתקשרות בין הצדדים נעשתה באמצעות הסכמי קבלנות שנחתמו אחת למספר שנים בין הארגון לבית החברה בבעלות התובע, מבלי שנטענה או הוכחה התנגדות מצד התובע להתקשרות באופן זה, מי שיזם את ההתקשרות במתכונת האמורה היא התעשייה האווירית. הארגון למעשה דרש מהתובע להקים חברה לצורך ההתקשרות עמה – חברה שלא העסיקה עובדים נוספים והנפיקה חשבוניות אך ורק לתעשייה האווירית.

כך נפסקו לתובע פיצויי פיטורים בסך של כ-516,000 שקל, דמי הבראה בסך של כ-9,500 שקל, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך של כ-94,000 שקל, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך של כ-140,000 שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 50,000 שקל.

[סע"ש 9083-08-14]

<< לחצו לצפייה: 12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים >>