ראשי»כתבות פופולריות»מתי זכאי עובד לתשלום עבור מסרונים ושיחות עבודה בשעות הפנאי?
מתי זכאי עובד לתשלום עבור מסרונים ושיחות עבודה בשעות הפנאי?
מעסיקולוג12:39
בית הדין לעבודה קובע מתי זמן עבודה באמצעות הסלולר מעבר לשעות העבודה השגרתיות עשוי להיחשב לזמן עבודה, המצדיק תשלום שעות נוספות
הסלולר הפך את העובד המודרני לזמין בכל שעות היממה, וכך עובדים רבים מוצאים עצמם ממשיכים לעסוק בענייני עבודה במהלך שהותם עם המשפחה והחברים. לא מעט מחקרים מלמדים על המתח הנפשי שנגרם לעובדים כתוצאה מהצפת מיילים וטיפול בהם מחוץ לשעות העבודה, ומחקר שפורסם ב-2016 אף מלמד שדי באווירה המייצרת ציפייה כזו על מנת לגרום לשחיקה בקרב העובדים.
לאחרונה נדרש בית הדין לעבודה בתל אביב לעסוק בסוגיה זו מהזווית המשפטית, לאחר שעובדת תבעה כ-750,000 שקל עבור שעות נוספות, בטענה שהיא זכאית לתשלום עבור שיחות עבודה תכופות שביצעה עם המעסיק מחוץ למסגרת שעות העבודה.
מדובר בתביעה מורכבת, שהביאה לפסק דין ארוך במיוחד המשתרע על פני 63 עמודים. אנו בחרנו להתמקד בדיון אודות רכיב תביעת השעות הנוספות בלבד, ממנו ניתן ללמוד על עניין זכאות העובד לתשלום שעות נוספות עבור שיחות עבודה שהוא מבצע על חשבון זמנו הפרטי, מחוץ למשרד.
"זמינות מוחלטת"
העובדת הועסקה במשך שנתיים כראש המחלקה המשפטית בחברה בחברה העוסקת ביזמות נדל"ן. לטענתה, היא נדרשה לזמינות מוחלטת, ולכן נאלצה לעבוד פעמים רבות "משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות, וגם עד חצות הלילה".
עוד נטען שהמעסיק יצר עם העובדת קשר "בכל שעה של היום והלילה, לרבות בסופי שבוע, ולרבות בימי חופשה ומחלה". בתצהיר אותו מסרה העובדת לבית הדין לעבודה נכתב: "בימים א'-ה' הייתי מגיעה לעבודה בשעה 09:00 ויוצאת מן העבודה בדרך כלל בין השעה 19:00 לשעה 21:00, כאשר לעתים נשארתי גם יותר מאוחר. גם כאשר הגעתי הביתה המשכתי לקבל שיחות בנוגע לעבודה, והמשכתי לעבוד. ביום ו' ובשבת לא הגעתי למשרד אך עדיין נדרשתי לבצע עבודה בבית… עבדתי לפחות 15 שעות נוספות בשבוע, ואף יותר מכך".
בית הדין לעבודה: "סגנון הדיבור של המעסיק, אף שאינו מעוּדן, אינו יכול להקים לעובדת עילה לתשלום גמול שעות נוספות במקרה בו לא האמנו שעבדה בהיקף הנטען על ידה"
הראיה עליה הסתמכה העובדת היתה תדפיסי שיחות הטלפון, אולם כלל לא עלה מהם הרושם של עבודה "מסביב לשעון" שהעובדת ביקשה ליצור.
"טוענת העובדת בסיכומיה כי בתמליל נשמע המעסיק אומר כי על העובדת לעבוד 24 שעות עבור החברה, כי עליה לעבוד בבית ולקרוא בלילה", ציין בית הדין בהחלטתו. "אלא שסגנון הדיבור של המעסיק, אף שאינו מעוּדן, אינו יכול להקים לעובדת עילה לתשלום גמול שעות נוספות במקרה בו לא האמנו שעבדה בהיקף הנטען על ידה, ואף לא 10 שעות כפי גרסתה בחקירתה".
שיחה או רק מסרון?
במסגרת חקירתה הנגדית נמסרו לעובדת תדפיסי שיחות הסלולר שהיה ברשותה, והיא התבקשה להוכיח את טענתה שהמעסיק יצר איתה קשר ב-06:00 בבוקר ואמר לה 'איך את מעזה לישון'.
העובדת עיינה בתדפיסים, ולא הצליחה למצוא שעה מוקדמת מ-06:45, כאשר גם בשעה זו מדובר היה בהודעת טקסט מהמעסיק, ולא בשיחה טלפונית כפי שטענה.
בעקבות כך ביקשה העובדת לדייק את טענתה, ואמרה שמאחר ששליש מהשיחות והודעות הטקסט שנשלחו אליה בוצעו מחוץ לשעות העבודה – היא זכאית לגמול שעות נוספות.
עבודה סמויה מן העין
שאלת זכאותו של עובד לגמול שעות נוספות בגין מענה להודעות טקסט או לשיחות סלולר מהמעסיק נסקרה לאחרונה במאמרה1 של השופטת חני גנדלר אופק, שופטת בית הדין הארצי לעבודה.
במאמר זה, עליו מתבסס בית הדין בפסק דינו הנוכחי, סוקרת השופטת גנדלר אופק את העבודה שמבצע עובד לאחר מילוי שעות העבודה בחצרי המעסיק, בעודו מצוי כביכול בשעות הפנאי והמנוחה. עבודה זו המבוצעת על ידו נעשית לעתים במקביל לביצוע פעולות אחרות שאינן חלק מעבודתו, אך האפקט המצטבר שלה על רצף הפנאי ואיכותו הוא משמעותי, ולא זניח.
השופטת גנדלר אופק מציגה במאמרה פסיקה אמריקנית שהתוותה את הדרך בנוגע לנושא. בית המשפט של מדינת אילינוי2 קבע מספר כללים לפיהם יוחלט אם עובד זכאי לתגמול עבור הודעות טקסט ושיחות טלפוניות בענייני עבודה.
מדובר היה בתביעת שוטרים במחלקה ללחימה בפשיעה מאורגנת, בנוגע לחיובם לעבוד מחוץ לשעות העבודה באמצעים טכנולוגיים למיניהם. טענתם היתה שהמעסיק פרסם מדיניות לפיה עליהם להיות זמינים לעבודה באמצעים טכנולוגיים גם מעבר לשעות העבודה השגרתיות.
בית המשפט האמריקני קבע שזמן עבודה באמצעות הסלולר מעבר לשעות העבודה השגרתיות עשוי להיחשב זמן עבודה, המצדיק תשלום גמול שעות נוספות. זאת, במיוחד כאשר העבודה שבוצעה במכשיר הסלולרי הייתה חלק מהותי מהגדרת תפקידו של העובד. כך, למשל, עבודה שאינה סובלת דיחוי ואינה יכולה להמתין ליום המחרת עונה לכאורה על הגדרה זו.
מבחני הפסיקה האמריקנית לזכאות עובד לתגמול עבור מסרונים ושיחות עבודה בשעות הפנאי:
1. מבחן הנחיצות בראי הגדרת התפקיד. 2. זמן עבודה במכשיר סלולרי לא ייחשב זמן עבודה אם העובד יכול עדיין לנצל את זמנו הפנוי מעבודה שגרתית לצרכיו האישיים ללא הפרעות תדירות. במקרה כזה שימוש במכשיר הסלולרי, גם אם הוא לצרכי עבודה, עשוי להיחשב זוטי דברים. 3. אם המעסיק מַבנה תהליך סביר שמאפשר לעובד לדווח על זמן שעבד בו מחוץ לשעות העבודה השגרתיות – המעסיק פטור מאחריות לתשלום אם הוא מוכיח שהעובד לא ציית לעקרונות התהליך שהבנה. עם זאת, הבניית תהליך כאמור לא בהכרח תשחרר את המעסיק מאחריות לתשלום גמול שעות נוספות, במקרה בו העובד יצליח להוכיח מדיניות בלתי כתובה של המעסיק לדחות תשלום גמול שעות נוספות. 4.בהיבט היישומי נפסק שמבחינה אובייקטיבית, חלק מהעבודה שנעשה על ידי השוטרים באמצעות המכשירים הסלולריים לאחר שעות העבודה השגרתיות (אך לא כולה) מהווה "עבודה" המזכה בגמול שעות נוספות.
במקרה בו דן בית המשפט האמריקני, מדובר היה באופי עבודה משטרתי שמחייב תגובה מהירה ללא דיחוי וללא אפשרות להמתין ליום המחרת, ולכן הוא עונה לכאורה מטעם זה על הגדרת "זמן עבודה". עם זאת, התביעה נדחתה משום שהתובעים לא הצליחו להוכיח שהמעסיק ידע או שהיה עליו לדעת שהעובדים לא קיבלו תגמול עבור זמן העבודה האמור. התובעים הודיעו כי בכוונתם לערער על פסק דין זה, ולכן ההחלטה עשויה עוד להשתנות.
וחזרה לישראל
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהובאו בפניו, הכריע בית הדין לעבודה שהעובדת לא הצליחה להראות שמדובר ביותר מאשר "זוטי זוטות", כפי שציין בית הדין האמריקני כאמור.
"אף אם העובדת נדרשה לעבודה מאומצת, לא מצאנו לקבל את גרסתה כי עבדה למעלה מ-15 שעות נוספות בשבוע. טענה זו לא נתמכה, כפי שהובהר, ולו בראשית ראיה", הכריע בית הדין ודחה את תביעתה לתשלום עבור שעות נוספות.
1"ענוחה – בין עבודה למנוחה בעידן הדיגיטלי" – עיוני משפט מ' 5 (2017). 2 City of Chicago. v Allen ,62.
