בית הדין לעבודה: "החברה מודה כי נפלו ליקויים בהליך הפיטורים, אולם להתנהלות העובד היתה תרומה מכרעת לשיבוש ההליך"
"משהעמיד העובד את תביעתו על סך של למעלה מ-250 אלף שקל, כשבסופו של יום מצאנו כי הוא זכאי לסך של 9,327 שקל בלבד ומשמצאנו כי התנהלותו בסיום יחסי העבודה וכן תביעתו זו נגועים בחוסר תום לב, אנו פוסקים כי העובד יישא בהוצאות משפט של החברה בסך של 15 אלף שקל" – כך פסק בשבוע שעבר בית הדין לעבודה בבאר שבע. זאת על אף שנהוג לקבוע שהצד המפסיד בתביעה הוא שנושא בהוצאות המשפט של הצד הזוכה.
העובד הועסק כמנהל שירות בחברה העוסקת באספקת ארוחות לארגונים ולמפעלים. לאחר כ-9 חודשים, הוא זומן לשימוע אליו לא התייצב. לטענתו, הוא נפל למשכב ובשל מחלתו לא יכול היה להגיע לשימוע. כך למעשה העובד נעדר במהלך כל חודש זה, פרט ליום עבודה אחד.
העובד טען בכתב התביעה שהחברה לא נתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ולשכנע אותה שלא לפטר אותו. עוד טען שזומן לשימוע טלפוני במהלך ימי המחלה, ולאחר קיום השיחה הטלפונית שוב זומן לשימוע פרונטלי, בעודו מצוי בחופשת מחלה.
בנוגע לרכיב התביעה הנוגע לפיטורים, תבע העובד מהחברה פיצוי בגובה 30 אלף שקל בשל פיטורים ללא שימוע, פיצוי בגובה 110 שקל בשל הפרת חוזה העבודה בחוסר תום לב, פיצוי בגובה 48 אלף שקל מסיבה שלא הובהרה בפסק הדין, וכן פיצוי בגובה 20 אלף שקל בגין הרכב שנלקח ממנו.
החברה טענה להגנתה שפיטורי העובד לא נעשו על רקע אישי, אלא בעקבות שינוי מבני שהיה כרוך בביטול תפקידו של העובד בשל סיום חוזה התקשרות עם המפעלים שהיו באחריותו. בהחלטת הפיטורים לא נפל פגם שכן הם נעשו בתום לב מסיבה מספקת ובהליך של שימוע תקין.
עוד טענה החברה שבמועד הזימון לשימוע וכן בשיחות עם העובד הוסברו לו הנסיבות העומדות בבסיס הזימון לשקילת פיטוריו, והוא לא מחה על כך ולא ביקש כל תפקיד אחר
בנוגע לטענת העובד שפוטר בעודו מצוי בחופשת מחלה, טענה החברה שהוא פוטר רק לאחר שמיצה את תקופת זכאותו לדמי מחלה, ושאין כל פסול בעריכת שימוע בזמן מחלה.
ניסיון לתפור תיק
החברה הוכיחה שלעובד הייתה תרומה מכרעת בשיבוש הליך השימוע והפיטורים; הוא סירב להגיע לשימוע בכל מקום שהוצע לו, בדה טענה כאילו לא היה מודע למצב באזור עבודתו, התייחס כל הזמן לעניין הרכב ולא לסיום עבודתו הצפוי, ולא הביע כל עניין בתפקיד אחר. בית הדין התרשם שאכן כך, והעובד לא התלונן על ההחלטה לשקול לפטר אותו, אלא מיקד את טענותיו רק בנוגע לנטילת הרכב ממנו.
"הרושם העולה מהשיחות המוקלטות הוא כי העובד מנסה 'לבנות תיק' לצורך הגשת תביעה לבית הדין", ציין בית הדין בהחלטתו. "החברה בסיכומיה מודה כי נפלו ליקויים בהליך הפיטורים, ואולם צודקת היא בטענתה כי להתנהלות העובד היתה תרומה מכרעת לשיבוש ההליך. התובע סירב לכל הצעה להגיע לשימוע בכל מקום שהוצע לו, והעולה מן הראיות הוא שהעובד התחמק ממימוש שיחת השימוע". כך נפסק שלא נפגעה זכות הטיעון של העובד, ולכן הוא אינו זכאי לכל פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
בהקשר זה נזכיר שבאוקטובר 2017 פסק בית הדין לעבודה שהתחמקות העובד מהשימוע אליו זומן נחשבת להתפטרות.
היעדר הודעה לעובד
העובד טען שלא קיבל לידיו העתק מחוזה העבודה ביום החתימה, אלא רק לאחר פיטוריו כאשר ביקש לקבלו. לטענתו מדובר בהפרת חוק הודעה לעובד, ומכאן שעל החברה לפצות אותו ב-15 אלף שקל. החברה טענה שמסרה לידי העובד עותק מהחוזה שנחתם, וככל הנראה הוא איבד אותו.
מאחר שהחברה לא הוכיחה שאכן נמסר לעובד עותק מחוזה העבודה, נפסק לעובד פיצוי בגובה 1,000 שקל בלבד, שכן הוכח שהעובד ידע היטב מה הם תנאי העסקתו ושלא נגרם לו כל נזק ממשי בעקבות העניין.
לעובד נפסקו כ-2,300 שקל כהפרשות לקרן הפנסיה, 1,000 שקל בשל העדר הודעה לעובד, וכן 6,000 שקל חלף הודעה מוקדמת. במקביל נדחו טענות העובד בנוגע לפיטורים שלא כדין, דמי מחלה, שי לחג, קיזוז שכר, וכן אי מתן תלושי שכר במועד.
בשל התנהלותו חסרת תום הלב, יצא שהפיצוי שנפסק לעובד קוּזז במלואו עם הוצאות המשפט של החברה בהן נדרש לשאת, ותוצאת התביעה בפועל היתה שהוא זה ששילם כספים לחברה, על אף שלא הוגשה תביעה נגדית.
