
בית הדין לעבודה בירושלים חייב לאחרונה מעסיק לשלם פיצוי בגובה שתי משכורת לעובד שפוטר שלא כדין בעקבות חשד לגניבת שניצלים בשווי 70 שקל מהאטליז אותו ניהל.
כשנתיים לאחר שהחל העובד לנהל את האטליז, הוא לקח שני מגשי שניצלים מהחנות מבלי ששילם עליהם, ומבלי שהושארה הודעה על כך בקופת החנות כפי שהיה מקובל לעשות.
קראו עוד במעסיקולוג:
* הקללה שסיימה את יחסי העבודה: "אין מדובר בקללה שאפשר לעבור עליה לסדר היום"
* המעסיק חויב ב-58,000 שקל, לאחר שהוכח שהעובדת פוטרה ולא התפטרה
* פיצוי בגובה כ-190,000 שקל לעובד שהוּצַא לחופשה כפויה למשך שבועיים
בסמוך לאחר מכן, העובד שהה בחופשה בחו"ל, ומספר ימים לאחר חזרתו הוא הוזמן טלפונית לשיחה עם בנו של המעסיק. באותה שיחה, שכונתה על ידי המעסיק כשיחת "שימוע", הודה העובד שהוא לקח את שני המגשים, אולם הסביר שהדבר נעשה בתום לב מאחר ששכח להשאיר פתק.
ממועד זה הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, ושוחררו לו פיצויי פיטורים מקרן הפנסיה נוסף על כספים ששולמו לו על ידי המעסיק בסך כ-20,000 שקל.
פיטורים או התפטרות?
בין הצדדים התגלעה מחלוקת אם העובד פוטר או התפטר, וכפועל יוצא מכך – האם העובד זכאי להפרש פיצויי פיטורים או שמא זכאי המעסיק להשבת פיצויי הפיטורים ששולמו לו.
לטענת העובד, כחלק מתנאי העסקתו התאפשר לו לקחת מוצרים מהחנות ולשלם תמורתם במועד מאוחר יותר בכפוף להנחת "פתק בקופה", והוא שכח לעשות זאת.
כך נטען שלא הייתה הצדקה לפיטורים, שנעשו בהליך בלתי תקין, ללא שימוע כדין, רק מהסיבה שהעובד היה "יקר" מדי למעסיק שחיפש תירוץ לפטרו.
מנגד טען המעסיק שהעובד זומן לשימוע כדי לשמוע את גרסתו למעשה הגניבה. העובד הודה בפני בנו שלקח מבלי לשלם, ש"עשה טעות", ומסר מספר גרסאות למעשה הגניבה. העובד הבין כי לאחר "טעות" זו לא יוכל עוד להמשיך לעבוד אצל המעסיק, ולכן ביקש להתפטר מעבדתו ללא הודעה מוקדמת.
נטל הוכחה מוגבר
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין לעבודה שהעובד לא הודה ביסודות עבירת הגניבה כפי שנטען על ידי המעסיק, ומנגד המעסיק לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו להוכיח כי העובד אכן גנב.
כך נפסק שאין הצדקה לשלילת פיצויי הפיטורים של העובד, והוא זכאי לתשלומם במלואם בגובה כ-40,000 שקל – בניכוי הסכום שכבר שולם לו.
יש לציין כי פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד לאחר ניכוי עומדים על סך כ-20,000 שקל, אולם העובד תבע רק כ-18,700 שקל, ולכן ידיו של בית הדין היו כבולות מלפסוק לו פיצוי גבוה יותר מהסכום שתבע, על אף זכאותו. בנוסף נפסק לעובד פיצוי בגובה משכורתו, כלומר כ-16,600 שקל, בשל היעדר מתן הודעה מוקדמת.
לא קיבל הזדמנות
מאחר שהעובד לא זומן לישיבת השימוע מבעוד מועד, ותכלית השימוע לא התקיימה משום שלא יכול היה להתכונן להאשמות שהוטחו בו מראש – נפסק שהוא לא קיבל הזדמנות מספיקה לשכנע "בחפותו", ואף לא יכול היה להיוועץ עם עורך דין ולהסביר את גרסתו בצורה ראויה.
"יש להניח שאילו המעסיק היה מזמין את העובד לשימוע מבעוד מועד – הפיטורים היו נמנעים, או לכל הפחות המחלוקות בין הצדדים היו מצטמצמות", ציין בית הדין בהחלטתו. "משלא נעשה כן, על הנתבע לשאת בתוצאות המחדל ולפצות את העובד".
כך נפסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה משכורתו.
[סע"ש 23289-05-16]














