
כולנו מכירים את הימים האלה שהמתח והלחץ בעבודה מבעבעים בכל הגוף. לפעמים קורה שהחרדה ממש מכריעה אותנו כשאנחנו צריכים לעמוד בדד-ליין דוחק, או לקראת פגישה הרת גורל עם הבוס או עם לקוח חשוב.
מחקר חדש שפורסם אתמול (א') ב-CNN מציע פתרון לא קונבנציונלי, אם כי פשוט מאוד ליישום: הניחו עציץ על גבי שולחן העבודה שלכם, עדיפות לעציץ שנראה יפה בעיניכם. בכל פעם שאתם חשים שהלחץ והמתח עולים – התחילו לבהות בו למשך שלוש דקות.
קראו עוד במעסיקולוג:
* פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע
* גמול שעות נוספות: ביה"ד הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק
* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
במחקר שנערך ביפן ופורסם לאחרונה ב-HortTechnology journal, עובדים רבים שדיווחו על רמה גבוהה של חרדה איששו את ההנחה שפעולה זו מסייעת בהפחתת תחושות רגשיות שליליות. בקרב 27% ממשתתפי המחקר העניין קיבל גם ביטוי פיזיולוגי, ונרשמה אצלם ירידה חדה בקצב הלב בזמן מנוחה.
לחשיפה לטבע יש השפעה רגשית חיובית עלינו, והיא גם מחדדת את יכולת הריכוז שלנו. על ההנחות הללו נערכו כבר הרבה מאוד מחקרים, אולם בהקשר של מסגרת תעסוקתית – מרביתם נערכו בתנאי מעבדה או רק בסימולציות של מערכות משרדיות.
הפעם, במסגרת המחקר הנוכחי, לדברי החוקרים הנחות אלו אומתו לאחר בחינת הנתונים בסביבת העבודה הטבעית, כשהעובדים חווים בזמן אמת תשישות נפשית במהלך וכתוצאה מהעבודה.
קצב הדופק
כדי לבחון את רמת החרדה והלחץ של העובדים, החוקרים עשו שימוש במדד חרדה המכונה STAI (State-Trait Anxiety Inventory index), תוך מעקב אחר קצב הדופק. ירידה בקצב הדופק מהווה אינדיקציה לרגיעה במערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על התגובות המיידיות שלנו במצבי חירום, לחץ ומתח. בטח כבר יצא לכם לשמוע עליה, כזאת ששולטת על תגובת הלחימה המפורסמת של גופינו "Fight or Flight".
במהלך השבוע הראשון של המחקר, התבקשו העובדים לבדוק ולרשום את קצב הדופק שלהם בכל פעם שהם חשו תשישות. לאחר מכן, הם הונחו לבהות במשך שלוש דקות בשולחן העבודה שלהם, ואז לבצע את בדיקת הדופק שנית.
בתום אותו שבוע, התבקש כל אחד מהמשתתפים לבחור את העציץ האהוב עליו, ואז במשך שבועיים הם קיבלו הנחיה זהה, רק שהפעם במקום לבהות בשולחן העבודה – הם התבקשו לבהות בעציץ שמונח על שולחן העבודה.
הרבה עציצים בים?
בתחילת הדרך קיבלו המשתתפים הנחיות מדוקדקות כיצד להשקות ולטפל בעציץ שקיבלו. מעניין היה לגלות אם תוצאות המחקר היו זהות אילו מדובר היה בבהייה בכל פעם בעציץ רנדומלי אחר, או בכזה המונח על שולחן העבודה אך העובד לא טיפח אותו בעצמו.
החוקרים ציינו שככל שהעובד חש חיבה גדולה יותר לעציץ – כך להתבוננות בו תהיה השפעה חיובית גדולה יותר. והרי, ככל שהעובד ישקיע יותר בעציץ – כך הוא יחוש חיבה גדולה יותר כלפיו.
וכאן עולה השאלה: אילו משתתפי המחקר היו מתבקשים להביא למשרד חפץ כלשהו בעל ערך סנטימנטלי עבורם, ולבהות בו למשך שלוש דקות בכל פעם שתחושת הלחץ מציפה אותם – האם היתה לכך השפעה זהה? חבל שהעניין לא נבדק, כי ייתכן שה"טבע" הוא אינו הגורם המרגיע, כי אם אובייקט שנוסך בעובד רגשות חיוביים.
יש להביא בחשבון שהמחקר נערך אך ורק ביפן, ולכן ייתכן שגם להקשרים תרבותיים יש השפעה על תוצאות הניסוי, שכן לטבע חשיבות רבה ביותר בתרבות היפנית. כך שאם אתם אלרגיים לצמחים, או שפחות מתאים לכם לעסוק בטיפוח עציצים בזמנכם הפנוי, מוזמנים לבצע את השלמת הניסוי בעצמכם עם חפץ דומם. הימור שלנו: גם צילום של אדם אהוב עשוי ליצור אפקט דומה.
חשוב לציין שהמחקר לא הראה שיפור באופן גורף על כלל המשתתפים במחקר, שכן אלו שנוטים לסבול מרמת חרדה גבוהה במיוחד הראו לעתים דווקא החמרה במצבם הנפשי, ככל הנראה בעקבות העומס הרגשי שנוצר כתוצאה מהאחריות שניתנה להם לטפל בעציץ שקיבלו.
קורטיזול בנסיקה
הפסיכולוגית החברתית פרופ' אמי קודי הציגה בהרצאתה ב-TED סדרת ניסויים מרתקת שערכה, מהם ניתן ללמוד איך לזיוף שפת גוף עוצמתית יש השפעה הורמונלית שמשדרת עוצמה ונינוחות. כן כן, קראתם נכון – "Fake it till you make it" מקבל כאן גושפנקה מדעית.
הקפאת תנועת הגוף למשך שתי דקות בלבד עשויה לגרום לכם לשינוי הורמונלי שמשפיע על המוח שיהיה תקיף, בטוח בעצמו ונינוח, או לחלופין לחוץ ומרגיש כבוי.
קודי גילתה שכאשר משתתפי המחקר שהתבקשו במשך שתי דקות לשבת או לעמוד בתנוחה שמשדרת עוצמה – הסנטר מורם מעלה, החזה מתוח, הידיים פרוסות לצדדים כלפי מעלה והרגליים פתוחות – לא רק שרמת הטסטוסטרון שלהם עלתה ורמת הקורטיזול ("הורמון המתח") ירדה, אלא הם גם השאירו רושם טוב יותר על אנשים זרים בסיטואציות מלחיצות במיוחד אליהם נקלעו.
לעומת זאת, משתתפי המחקר שהתבקשו במשך פרק זמן זהה לשבת או לעמוד בתנוחה שמשדרת היעדר עוצמה – ראש רכון מטה והתכנסות פנימה, משל היו אורי כדורי – הראו עלייה ברמת הקורטיזול וירידה ברמת הטסטוסטרון, ובנוסף הותירו רושם פחות טוב על זרים בסימולציית ריאיון שנערכה להם.
אז בפעם הבאה שאתם ניצבים בפני משימה שגורמת לכם להרגיש הססנות או חוסר ביטחון בנוגע ליכולות ולכישורים שלכם, דוגמת הרצאה בפני קהל גדול או פרזנטציה חשובה – מצאו לכם פינה שקטה ומתחו איברים לכל הצדדים במשך שתי דקות. ושיהיה בהצלחה.














