הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב: חשש מפיטורי עד 22 אלף עובדים
מעסיקולוג10:34
כך עולה מנתונים שפרסם משרד הביטחון | יו"ר ועדת הכספים: "נושא תעסוקה של אנשים בפריפריה לא פחות חשוב מהנושא הביטחוני"
סגירת מאות מקומות תעסוקה ופיטורי עשרות אלפי עובדים, רבים מהם בפריפריה – זהו התרחיש שהציג אתמול (ב') משרד הביטחון בוועדת הכספים של הכנסת, על רקע הסכם המט"ח החדש עם ארה"ב. מדובר בהסכם המבטל באופן הדרגתי את אפשרות הרכישה מהתעשייה הביטחונית המקומית באמצעות כספי הסיוע – רכישות שהיוו עד כה 26% מתקציב הסיוע בסך כולל של מיליארדי שקלים כל שנה.
"ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר של מדינת ישראל", אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), יוזם הדיון. "בכספי הסיוע והנשק שהיא שולחת למדינה, אין עוררין על כך ועל הרצון שלה לשמור על מדינת ישראל. אלא שההסכם שנחתם עם הממשל הקודם בארה"ב, במרכז שלו יש צפי לפגיעה מהותית בתעשייה במדינת ישראל. ארה"ב התנתה את המשך מתן התקציב ברכישה מהמשק האמריקני בלבד, ללא 26% מהתעשייה בישראל עד הסדר זה. המשמעות של ההסכם היא קיצוץ של מעל 4 מיליארד שקל בתקציב הרכש השקלי בתקציב הביטחון. הדבר יביא לסגירה של כ-130 מפעלים, 40% מהם בפריפריה. זה יפגע בכ-9,000 עובדים שחלקם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם. יכול להיות שנאבד גם את היתרון של התעשייה הביטחונית שתעבור רובה ככולה. בסיס כיפת ברזל מיוצר מפעל בשתולה. הממשל היום בארה"ב שונה מהקודם ואפשר לעשות מעשה ברמה המדינית ולשנות ברמה כזו או אחרת את ההחלטה. ההעברה תהווה מכה אנושה לתעשייה הביטחונית הישראלית ולפיטורי אלפי עד עשרת אלפים איש".
מיכל פינקס ממשרד הכלכלה אמרה בתגובה: "אנחנו נדרשים לסוגיה המשמעותית הזו. אנחנו בשלב למידת הנושא, יש פה היבטים שמשפיעים על ענף שלם ושאנחנו צריכים להידרש לנושא, בשיתוף משרד הביטחון. מדובר ברשימות של 600-700 ספקים קטנים. המקום בו אנחנו רואים ללמוד ולעשות הוא הפיתוח העסקי והכלכלי, פתיחת שווקים, להקטין את התלות של התעשייה במשרד הביטחון, יחד עם כלים ומוצרים חדשים".
"אירוע המצריך מענה ממשלתי כולל"
"יש לזכור שההסכם מאפשר עוד 10 שנים קדימה של סיוע ביטחוני יציב וגידול של 200 מיליון דולר מדי שנה לרכש בתעשייה האמריקנית", ציין זאב זילבר, כלכלן משרד הביטחון. "הדלקים לא מתאפשרים יותר לרכישה במט"ח סיוע אלא בשקלים. כל נושא ההמרות שיכולנו להמיר 26% לרכש בשקלים – כ-800 מיליון דולר, הדבר הולך להתבטל בהדרגה עד ל-2028. הממשל הנוכחי יותר קשוח בנושא העדפה ליצור אמריקני. יש פה שינוי דרמטי בתמהיל – עוד 1.3 מיליארד דולר כל שנה בא על חשבון רכש בתעשייה המקומית בישראל, זה כולל את הדלקים. התעשייה הזו היא תפיסת הביטחון, התעשייה הזו נותנת זמינות, מענה בחירום ועצמאות ייצורית וטכנולוגית. גם ייצוא ביטחוני, גם יכולות, גם מחירים גבוהים הרבה יותר למערכת בחו"ל. אנחנו מעריכים שיש סכנה לעד 22,000 מועסקים אם לא נעשה מהלכים כאלה ואחרים. גם משרדי האוצר והכלכלה מבינים שזה אירוע שמצריך מענה ממשלתי כולל".
"נושא תעסוקה של אנשים בפריפריה לא פחות חשוב מהנושא הביטחוני", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. "משמעותו שהחברה תתפורר אם יפוטרו עשרת אלפי איש, ומדברים פה על 20,000 מועסקים. אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד במצב כזה. צריך לקיים דיון עם ארה"ב, היא ידידה שלנו, מעניין אותם מה שקורה כאן, צריך לתת מענה לאנשים האלה".
"אנחנו עלולים לאבד את העצמאות שלנו בזמן חירום – אם צריך כיפת ברזל בזמן מלחמה, מתקשר רה"מ ואומר לאחראים שהוא צריך עכשיו פעילות מבוקר עד בוקר לשם כך. במצב החדש אתה תלוי בתעשייה האמריקנית וזה נעלם", טען ח"כ אייל בן ראובן (המחנה הציוני). "בנוסף, בתעשיות הקטנות נוצרים הרבה רעיונות לתעשיות הגדולות יותר. רבות מהתעשיות האלה נמצאות בפריפריה, אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שהתעשיות האלה יסגרו. אומרים לנו שיש 6 שנים, אבל זו מריחה. החברות הגדולות כבר בדרך לארה"ב, אנחנו כבר בתוך הבור. הכי מטריד שאין לממשלה פתרונות".
"לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו"
רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, טען כי "אף אחד מתחום התעשייה לא היה שותף לחתימת ההסכם. הדברים גדולים מכדי שניתן למזער אותם. צריך לפתוח מחדש את הדיונים על ההסכם".
גפני סיכם את הדיון, וקרא לממשלה לדון מחדש בהסכם עם האמריקנים. "ההשלכות על המרקם העדין של מדינת ישראל מאוד חמורות והדבר עלול לפגוע בביטחונה, לא ניתן לדבר כזה לעבור לידינו", אמר גפני. "נבקש לכנס בעוד חודש את הוועדה לדיון נוסף בנושא, כדי לדעת מה עשיתם בממשלה ובמשרדים השונים עם הדבר הזה. האם פתרתם בעיות, למשל הבעיה בתעשייה האווירית.
"צריך גם פיצויים לחברות הקטנות יותר, צריך לדעת את ההשלכות, לדבר עם האמריקנים, זו התרסקות לחברות הקטנות וכן מעבר לתלות בחברות אמריקניות. ראש הממשלה דיבר עם ראש ממשלת הודו, שאמר לו שצריך לסייע לתעשיות אך לייצר בהודו. זה מצב לא נורמלי, המשמעות היא שיהיה יותר סיוע מארה"ב אך החברה תתפורר מבפנים. נבקש מהממשלה לדון מחדש עם האמריקנים, להסביר להם שזו פגיעה בלתי מתקבלת פה. זה הסכם טוב עם השלכות רעות ובעיות לחברה הישראלית והיה צריך להתמודד איתן עוד לפני כן. הממשל האמריקני הוא ממשל קשוב".
