
בית הדין הארצי לעבודה פסק לאחרונה במסגרת ערעור שהוגש בפניו על החלטת בית הדין האזורי, כי העובד פטור מהשבת כספים שהעניק לו המעסיק באמצעות נקודות זיכוי במס הכנסה, על אף שהעובד כלל לא היה זכאי להן.
העובד הועסק בחברה לאספקת כוח אדם במשך כשנתיים, והגיש נגד החברה תביעה בבית הדין האזורי בדרישה לקבלת זכויות סוציאליות שונות בסך של כ-25,000 שקל. החברה טענה כי יש לקזז מהסכום שייפסק לטובתו סך של כ-12,500 שקל, כיוון שהיא טעתה לחשוב שהעובד זכאי לנקודות זיכוי במס הכנסה שהוענקו לו שלא בזכות.
הערכאה השיפוטית התחתונה קיבלה את תביעת העובד בחלקה, וחייבה את החברה לשלם לו סך של כ-9,000 שקל והוצאות משפט, ובתוך כך דחתה את טענת הקיזוז. זאת, בהסתמך על פרשת Abaker [בר"ע 51823-10-14], שנדונה בבית הדין הארצי לעבודה.
בפרשה זו הובהר כי מעסיק ששילם מס הכנסה במקום העובד בגין שכר עבודתו, הוא רשאי בנסיבות מסוימות לבוא בדין ודברים עם העובד כל עוד לא סוכם על שכר נטו – שכן אז המעסיק הוא שנושא בחבות המס של העובד.

במקרה בו מדובר בשכר ברוטו והתברר כי המס לא נוכה מהעובד בשל טעות, יש לבחון את התנהגות הצדדים, בדומה למקרים בהם משולם לעובדים שכר ביתר בשל טעות, וכן יש לבחון את תרומת המעסיק או העובד לטעות.
בית הדין לעבודה ציין בהחלטתו כי אילו היה נקבע שזקיפות נקודות הזיכוי יסודה בטעות והחברה לא היתה מסכימה לשאת במחיר טעות זו – התוצאה היתה שהעובד זכה להטבה כספית שלא על פי זכות, וכך קיימת חובת השבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. עם זאת, עוד קובע החוק כי בית המשפט רשאי לפטור מחובת ההשבה, כולה או מקצתה, בנסיבות ההופכות את ההשבה לבלתי צודקת. ביה"ד פסק כי העובד לא תרם לטעות שנעשתה, ונהג בתום לב, ומכאן שאין לחייב אותו בהשבת הכספים הללו שקיבל בשל הטעות שנעשתה על ידי המעסיק.
בהכרעתו ראה בית הדין לעבודה לנגד עיניו את הסתמכותו של העובד על גובה המשכורת שקיבל, ואף ציין כי חוק הגנת שכר קובע נסיבות בהן מעסיק רשאי לקזז משכר העובד סכומי חוב של העובד, הן במשך תקופת העסקתו והן לאחריה. כך פטר ביה"ד את העובד מחובת השבת הכספים שקיבל על אף שלא היה זכאי להם, והשית על החברה לשאת בהוצאות המשפט בסך של 4,000 שקל.
[בר"ע 51717-06-15]













