פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לפני שבועיים פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל, למנהלת בכירה שהועברה מתפקידה משיקולים זרים ומבלי שנערך לה הליך שימוע.

העובדת הועסקה בתפקידים שונים במשרד ממשלתי החל משנת 1988. ב-2015 נערכה ישיבה בהשתתפות גורמים רבים, במהלכה מנכ"ל המשרד בישר לעובדת לתדהמתה שלא תוכל להמשיך בתפקידה בעקבות תהליך הבראה שהוא מוביל. מאוחר יותר ניסתה העובדת באמצעות עורך דינה לבטל את ההחלטה, אך ללא הועיל.

בעקבות העברתה מתפקידה, פנתה העובדת לרופא והתלוננה על מתח ואי נוחות במקום העבודה. הרופא אישר לה ימי מחלה למשך שלושה חודשים, והיא אף פנתה לפסיכיאטר.

נימוקים לא עניינים

במהלך חופשת המחלה, קיבלה העובדת תעודה רפואית המאשרת שהיא נפגעת בעבודה, בה צוין שהיא באי כושר מלא ושאינה מסוגלת לעבוד בעבודתה, ואף לא בעבודה מתאימה אחרת. המוסד לביטוח הלאומי קבע לה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך חצי שנה, ובשלב מאוחר יותר נקבעה לה נכות קבועה בשיעור של 15%.

ועדה רפואית מחוזית מטעם המשרד הממשלתי קבעה שיש סיבות רפואיות מספיקות להפסקת עבודתה של העובדת בשירות המדינה, בתפקידה התקני ובכל תפקיד אחר בשירות המדינה, וכן נקבעה לה דרגת נכות לצורכי גמלאות בשיעור 76% לצמיתות. העובדת התבשרה שהיא תסיים את עבודתה בתוך חודש ימים.

העובדת הגישה תביעה בין היתר בטענה להפרת זכויותיה ולהליך לא תקין, ובית הדין לעבודה פסק שהמשרד הממשלתי בו הועסקה אכן פעל בחוסר תום לב ולא כדין בכל הנוגע להליך העברתה מתפקידה, שהוביל להפסקת העסקתה ולגרימת נזקים המזכים אותה בפיצויים.

"לאחר שמיעת הראיות שוכנענו כי היו שיקולים זרים בכל הנוגע להתנהלות מול העובדת, שעה שהיו לחצים להפסיק את העסקתה, מנימוקים שלא שוכנענו שהיו עניינים", פסק בית הדין.

זכות לשימוע – לא רק בפיטורים

העובדת הועברה מתפקידה הבכיר, אותו ביצעה במשך תקופה ממושכת לאחר שזכתה בו במכרז, ללא שימוע ואף מבלי לעדכן אותה שנשקלת אפשרות זו.

בהקשר זה, נזכיר שבית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 1465/02] שהזכות לשימוע אינה קיימת רק במקרה של פיטורים, אלא גם במקרים בהם מבקש המעסיק לשנות את תנאי ההעסקה של העובד, דוגמת העברתו לתפקיד אחר ושינוי היקף המשרה.

זאת בעוד במקרה זה, ההודעה הנוגעת להעברת העובדת מתפקידה נמסרה לה ללא כל התראה מראש, ללא הסברים, מבלי שנשמעה עמדתה, ובנוכחות אנשים רבים שנכחו בפגישה זו. מנכ"ל המשרד, שהודיע לה על ההחלטה, לא התייעץ או עדכן מראש את הממונים עליה בנוגע להחלטה זו.

"תכנית הבראה"?

באותה ישיבה אף לא הוצגה כל תכנית הבראה ולא הובהר מה תכנית העבודה הנדרשת, שבגללה הוחלט להעביר את העובדת מתפקידה.

גם לא נערכה מראש כל בדיקה בנוגע לחלופה ולתפקיד החדש שיוצע לעובדת, תוך התעלמות מכך שמדובר בעובדת ותיקה, מוערכת ובעלת משובים מעולים שניתנו לה לאורך כל תקופת עבודתה, כמו גם לקראת אותה ישיבה.

בית הדין אף התייחס לכך שלאחר שנודע לה שעליה לעזוב את תפקידה ואת המשרד בו ישבה שנים רבות, לא נמסר לה היכן עליה לשבת, ואף לא מה עליה לעשות בימים אלו.

כך נפסקו לעובדת פיצוי בסך 70 אלף שקל בגין עוגמת הנפש, פיתוי בסך 70 אלף שקל בגין הנזק נפשי שנגרם לה כתוצאה מההתנהלות הלקויה, וכן פיצוי נוסף בסך כ-130 אלף שקל בעקבות הפסדי השכר שנגרמו לה כתוצאה מהעברתה מתפקידה.