ראשי»תנאי העסקה»פנסיה וגמל»פנסיה: ועדת הכספים התירה למוסדיים להמשיך לגבות דמי ניהול כפולים עד 0.25%
פנסיה: ועדת הכספים התירה למוסדיים להמשיך לגבות דמי ניהול כפולים עד 0.25%
מעסיקולוג21:11
הוארכו בשנתיים התקנות המתירות גביית הוצאות ישירות עד 0.25% | ח"כ מיכל בירן: "יתכבדו בעלי המוסדות וישקיעו בתעודות סל בחו"ל, ולא ייקחו על זה עוד דמי ניהול מופרכים"
ועדת הכספים של הכנסת האריכה היום (ב') בשנתיים את תוקף התקנות המתירות לגופים המוסדיים לגבות מהחוסכים הפנסיוניים תשלום עד לשיעור של 0.25% מסך הנכסים המנוהלים, בגין מה שמכונה "הוצאות ישירות" עבור ניהול השקעות על ידי גופים חיצוניים, בנוסף לדמי הניהול הרגילים. ובמילים פחות מכובסות: דמי ניהול כפולים.
מדובר בתקנות שאושרו בשנת 2014, ונקבעו בזמנו כהוראת שעה. התקנות נוגעות להוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, תעודות סל, נכסים לא סחירים ובמתן משכנתה.
בדצמבר 2017 פרסמה רשות שוק ההון טיוטת תקנות במטרה להפוך את התקנות להוראה קבועה, תוך הצגת הסבר לפיו מדובר בעיקר בהשקעות בחו"ל לגביהן יש צורך ביצירת מומחיות. עם זאת, לאור התנגדות כמה חברי כנסת הוחלט על הארכת התקנות למשך שנתיים בלבד, כאשר לאחר שנה יועבר דיווח לוועדת הכספים בנוגע לגובה עמלות ההוצאות הישירות ונתוני ההשקעות.
"עוד דרך לדורסנות ולעושק המיעוט"
עד לאישור התקנות האמורות ב-2014, שהן פרי יוזמה של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, לא חלה כל מגבלה על הגופים המוסדיים בנוגע לגובה דמי הניהול שהם היו רשאים לגבות מהחוסכים עבור "הוצאות ישירות". מדובר ברכיב הוצאה שהותר על ידי הרגולטור שנים ספורות לפני כן, על מנת ליצור תמריץ עבורם לבצע השקעות גם בחו"ל וכך לגוון את תיק ההשקעות שלהם.
מטרת התקנות היתה לקבוע תקרה לדמי הניהול המיוחדים, אך חברי כנסת רבים סברו שמדובר בתקרה גבוהה מדי ושיש להדק את ההגבלה, וח"כ חיים כץ (הליכוד) אף העלה הצעה לבטל אותם כליל באופן הדרגתי.
במעמד אישור התקנות ב-2014 על ידי ועדת הכספים, זעם ח"כ כץ על כך שבידי המוסדיים בכלל קיימת אפשרות לגבות דמי ניהול כפולים. לדברי כץ, כאשר נקבעה תקרת דמי הניהול בשיעור של 1.05%, עוד בתקופתו של הממונה הקודם פרופ' עודד שריג, כלל לא הובא לידיעת חברי הכנסת על קיומם של דמי ניהול עבור "הוצאות ישירות". משמע, קביעת תקרת דמי הניהול נעשתה כאשר חברי הכנסת סברו שזוהי אכן התקרה בפועל, ולא היו מודעים לכך שבפני המוסדיים ניצבת גם דלת אחורית אל דמי ניהול נוספים.
"זו בושה וחרפה. איני מסכים להסדרים ולתִחמונים. זו עוד דרך לדורסנות ולעושק המיעוט ולפגיעה בציבור שלא מסכים איתכם", אמר כץ ב-2014 לפני אישור התקנות. "אין שום סיבה שניקח מהאזרחים כסף סתם בלי לקבל תמורה. למה הכסף שלי הוא הפקר? למה ניתן לקחת את החיסכון שלי חופשי בגלל שהאזרח לא מבין בפנסיה?".
פיזור השקעות
ועדת הכספים החליטה היום גם להוסיף קטגוריה של "קרנות טכנולוגיה עילית בישראל" למסלולים לגביהם ניתן לגבות עמלת 'הוצאות ישירות'.
בנוסף הוארכה ההוראה לגבי גביה של עד 0.1% מהשקעות בקרנות סל בישראל, חרף כוונת רשות שוק ההון לבטלן. זאת בשל החשש של חברי הכנסת שמהלך כזה ידרבן את בתי ההשקעות להשקיע בחו"ל ולא באפיקי השקעה מקומיים. עוד הוחלט, כי מעתה ואילך 'הלוואה לעמית' לא תיחשב יותר כמוצר שניתן לגבות בגינו עמלת 'הוצאה ישירה'.
לדברי נציגי רשות שוק ההון בדיון, הגבלת הגבייה יצרה איזון ראוי בין הצורך להגביל את שיעור ההוצאות הישירות לבין הצורך לאפשר את המשך ההשקעות. העמלות הנגבות מהציבור, כך על פי נתוני הרשות, עומדות בממוצע על כ-0.15%.
"המהות של התקנות היא שיש תחומים בהם לגופים מוסדיים אין מומחיות", אמר בפתח הדיון סגן הממונה על שוק ההון, יואב גפני. "על מנת שיוכלו לפתח מומחיות עבור הלקוחות שלהם, הם יכולים להשקיע במספר אפיקים ולשלם את ההוצאות לגבי ההשקעות האלה. בחנו במשך 4.5 שנים את המתווה, והגענו לכמה מסקנות, בהן שהמגבלה יקרה למוסדות, ולכן ההשקעות הולכות למקומות המתאימים. אנחנו רואים את העלייה בשיעור בקרנות ההשקעה. המגבלה הזו לא כובלת, כי אנחנו רואים שמנצלים את המגבלה רק ב-60%. בנוסף, המגבלה מאפשרת לפזר את ההשקעות באופן חכם. גופים מוסדיים בישראל לא מכירים את כל השווקים ברחבי העולם, ולחוסך לפנסיה יש ערך בדבר הזה. לכן המסקנה שלנו היא שיש מקום להותיר את המגבלה על כנה".
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, הוסיפה כי "הובלנו בעשור האחרון הליך משמעותי שהמטרה שלו להפוך את תעודות הסל להליך מפוקח, והמהלך הזה הושלם לפני שבועיים. קרנות הסל היו צריכות להיכלל באותה מגבלה. הושג סיכום בימים האחרונים בינינו לבין רשות שוק ההון שמותיר את הגבלת דמי הניהול שניתן לשלם לבעלי קרנות ישראלים להחלטת הממונה הבא. במצב הקיים כיום, למנהלים ישראלים שמנהלים קרנות בנכסי בסיס ישראלים דמי הניהול עומדים על אפס, ולגבי מנהלי קרנות המנהלים נכסי קרנות זרים בבורסות בעולם ההגבלה היא 0.25%".
"מסלול עוקף שקיפות"
"מה מרוויח החוסך מהגבייה הישירה? האם יש תשואה עודפת?", שאלה ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני). "צריך לזכור שיש כפל דמי ניהול, וזה מסלול עוקף שקיפות ואי אפשר להתווכח על גובה דמי הניהול. לכן הצענו בהצעת החוק לפני מספר ימים לקבוע 0.15% כגובה מקסימום, ולא תמכתם".
"אנחנו סבורים שהחוסכים מרוויחים", השיב יואב גפני. "הם נמצאים בהשקעות שלא היו בהן אילולא היתה האפשרות הזו. ההשקעה שלהם מבוזרת יותר. לגופים המוסדיים יש הטיית בית, הם מושקעים פה בכל דבר שיש. למרות ההטיה הזו, הכסף החדש, בגלל הגודל של ההשקעה שלו, הולך לחו"ל. אני לא יכול לומר שבכל מקום שיש השקעה כזו יש תשואה עודפת".
"זה לא מביא תשואה עודפת לחוסכים", אמרה בתגובה ח"כ בירן. "אני רוצה מספרים. לפני שנתיים קיבלתי תשובה שזה אפס תשואה עודפת. הביזור הוא אלמנט חשוב, אבל יתכבדו בעלי המוסדות וישקיעו בתעודות סל בחו"ל, ולא ייקחו על זה עוד דמי ניהול מופרכים".
חוסר ודאות שפוגע בחוסכים?
"מדובר בקרנות השקעה שעושות עבודה לאורך זמן על פרויקטים ארוכי טווח", אמר מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, גיא רוטקופף. "חוסר הוודאות בהשקעה יוצר קשיים משמעותיים, ופוגע בסופו של דבר בחוסכים".
"אנחנו לא מזלזלים בנחיצות של הכלי הזה", אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני). "באנו לדיון בהנחה שהגבלה בשיעור של 0.25% היא גבוהה מדי. אין פה נתונים שמראים לנו למה המגבלה צריכה להישאר. אי אפשר להתעלם מכך שאתם לא מוציאים את אותו הסכום כפי שהייתם מוציאים בהשקעה כאן בישראל".
"אנחנו רואים שממוצע הגבייה בפועל הוא בסביבות שיעור של 15%", אמר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני). "הצעתי שנאריך לשנתיים, ואם בתוך כך נראה שיש עלייה והציבור משלם יותר, נקיים דיון לגבי ההמשך".
לאור הדברים, הסכימו חברי הוועדה להצעתו של יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) להגיע לסיכום על הארכה של שנתיים עם עמלת גג שתיוותר על כנה, ועם דיווח לאחר שנה שבעקבותיו ייבחנו הצעדים להמשך הדרך.
