פסיקה: העמותה חויבה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקל

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב בשבוע שעבר עמותה רשומה לשלם לעובד המפוטר כ-290 אלף שקל, כאשר כ-190 אלף שקל מתוכם עבור שעות נוספות.

העובד הועסק בעמותה כ-12 שנים במגוון רחב של תפקידים, בהם מחסנאי, נהג, מלגזן, עובד תחזוקה ומוביל. שכרו החודשי האחרון עמד על סך של כ-4,800 שקל.

לאחר סיום עבודתו, תבע מהעמותה כ-1 מיליון שקל עבור שעות עבודה נוספות, פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, עוגמת נפש, פיצויי הלנה ועוד.

לטענתו, העמותה ניצלה אותו והעסיקה אותו בשעות עבודה נוספות בהיקף ניכר, שנע בין 383 ל-408 שעות עבודה, והנפיקה תלושי שכר כוזבים בהם נהגה לרשום שהועסק 11 שעות עבודה נוספות בחודש בלבד. לפיכך טען העובד שהוא זכאי עבור 7 השנים שקדמו להפסקת עבודתו, לתשלום עבור שעות נוספות בסך כ-300 אלף שקל.

ראו עוד במעסיקולוג:
^* פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
* פנסיה: האם רווחי קופת התגמולים מהווים חלק מפיצויי פיטורים?
^* מדוע פיצויי פיטורים נפסקו לעובדת לפי הלכת סנונית, על אף שכבר השתנתה?
^* ועדת הכספים אישרה: לרשות המעסיק יעמדו רק 4 חודשים לדרישת כספי פיצויים

מגורים או עבודה?

העמותה טענה מנגד שבפועל העובד הועסק בכך יום בין 4 ל-8 שעות בלבד, ושדיווחי השעות הנוספות שהגיש הם שקריים. לטענתה, העובד נהג לישון בבניין משרדי העמותה לאחר שסופק לו חדרון, בו היו בגדיו ומזרן לשינה, וכן מפתחות למקלחת ולשירותים. כך קרה שהיו תקופות בהן העובד לא יצא מבניין העמותה למשך יותר מ-24 שעות, אך אין מדובר בשעות עבודה. עוד נטען שהעמותה אינה פעילה בשעות הלילה, ולכן לא ייתכן שהעובד נדרש לעבוד בשעות הלילה ברציפות כפי שטען.

בדוחות הנוכחות של העובד, נרשמה בכל יום שעת כניסה ויציאה זהות (08:00-13:54), ובית הדין קבע שאין זה מתקבל על הדעת שהעובד נכנס ויצא מעבודתו בדיוק באותן שעות מדי יום ביומו. לפיכך, בהתאם לתיקון 24 לחוק הגנת השכר, בהיעדר דוחות נוכחות תקינים בהתאם לדין, נטל ההוכחה של מתכונת העסקת העובד עובר אל כתפי המעסיק.

עיון בחוזה העבודה מעלה שסוכם ששעות העבודה של העובד יהיו 10 שעות ביום לפחות, ואף עד חצות הלילה. בנוסף, בתלושי השכר שקיבל העובד שולמה לו תוספת קבועה של 11 שעות נוספות, ראיה נוספת הסותרת את טענת העמותה לפיה כלל לא ביצע עבודה בשעות נוספות.

העובד הציג הקלטת שיחה עם בכירים בעמותה, בה אמר עליו מנהל הכספים של העמותה: "אני אמרתי לו ממש בתור שאני רוצה את טובתו, פה אין לו עתיד, לעבוד כל היום גם שעות לא שעות, הוא השקיע פה שעות יותר עבד מכל והשקיע את הנשמה שלו פה. הרבה שעות הרבה זה, בלי שום סדר, בלי שום זמן לעצמו…"

לצרכי פרסום בלבד

על מנת לסתור את טענת העמותה לפיה אינה פועלת בשעות הלילה, הציג העובד פרסומים מטעמה בהם צוין שהעמותה פועלת גם בשעות הלילה: "שעה 03:20 לפנות בוקר: המלגזן בעמותה במחסן המיון הראשי בבני ברק עובד בשיא המרץ".

וההסבר המקומם של העמותה? "יש לנו משרד פרסום שעובדים איתו רצוף, לצורך פעילות העמותה עשינו כזה דבר שבמשך הלילה אנחנו עוזרים, זה היה לצורך הפרסום והייתה פעילות זמנית לחצי שעה לצורך פרסום".

כאשר נשאל העד בחקירתו הנגדית אם הם למעשה רימו את ציבור התורמים – הוא לא השיב. לאחר שהוצג בפניו פרסום נוסף לפיו מדובר במערך איסוף שפועל במשך 24 שעות ביממה, גם אז השיב העד שמדובר בצרכי פרסום בלבד.

לאור העדויות והראיות שהובאו בפניו, אימץ בית הדין לעבודה את גרסת העובד, לפיה הוא הועסק במתכונת של שעות נוספות באופן תדיר ואינטנסיבי. עם זאת, העובד לא הצליח להוכיח שהועסק במתכונת חודשית של 305 כפי שטען, מספר שעות גבוה משמעותית מהחזקה הקבועה בתיקון חוק הגנת השכר הקובעת תקרה של 60 שעות נוספות חודשיות.

עוגמת נפש, צער ובושה

כך הועמדה זכאות העובד לתגמול שעות נוספות על סך 2,270 שקל לחודש, לפי 60 שעות נוספות לחודש, ובחישוב של שבע שנות עבודתו האחרונות (תקופת ההתיישנות) מדובר בסך כולל של כ-190 אלף שקל.

בנוסף נפסק שהעובד זכאי לפדיון של 70 ימי חופשה, בניכוי 35 ימי החופשה שכבר שולמו לו, בסך כולל של כ-7,300 שקל. בשל אי עריכת תלושי השכר בהתאם לחוק נפסק לעובד פיצוי בסך של 40 אלף שקל. פיצוי נוסף בסך 20 אלף שקל נפסק לעובד, לאחר שהוכיח שנפלו פגמים בהליך סיום עבודתו. סכום זהה נפסק לו לאחר שהוכיח שהתנהלות העמותה גרמה לו לעוגמת נפש, צער ובושה.

נוסף לכל אלה, חויב העמותה לשלם לעובד הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 27 אלף שקל. תביעת העובד לפיצויי פיטורים נדחתה, לאחר שהוכח שהסכום כבר שולם לו.

[סע"ש 49088-07-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>