הלכה חדשה: רק בית הדין הארצי ידון בערעור ברשות על פסק דין שניתן בדיון מהיר
מעסיקולוג6:30
"התנהלות דיונית לפיה ערכאת הערעור נותנת רשות ערעור אך מחזירה את הדיון לערכאה הנמוכה מסרבלת את ההליך השיפוטי"
מהי הערכאה שתדון בערעור על פסק דין שניתן על ידי רשם בית הדין האזורי בהליך של דיון מהיר? בשאלה זו נדרש לדון בית הדין הארצי לעבודה, שפסק לפני מספר ימים הלכה חדשה לפיה ערעור ברשות על פסק דין שניתן בדיון מהיר – בין אם ניתן על ידי שופט ובין אם ניתן על ידי רשם – ידון אך ורק בבית הדין הארצי, ולא בבית הדין האזורי. זאת בדומה להליך רגיל בו דנה ערכאת הערעור בערעור, כאשר ניתנת רשות ערעור על ידה.
"מסקנתנו עולה בקנה אחד עם התכלית הכללית של ייעול המערכת המשפטית וקיצור משך ההתדיינות בהליך יחיד, ועם התכלית הספציפית של הדיון המהיר לקיצור הליכים ולחתירה להכרעה חלוטה וצודקת בפרק זמן קצר ככל הניתן", נימק בית הדין הארצי את החלטתו.
"לא עלה בידנו לאתר תקדים לכך שערכאה גבוהה נותנת רשות ערעור והתיק חוזר לדיון בערכאה הנמוכה", הוסיף בית הדין. "תוצאת הפרשנות הנוכחית, לפיה ערכאת הערעור מעניקה רשות ערעור אך מנועה מלהכריע בערעור, היא תוצאה מוקשה שאינה מיטיבה עם מי מהצדדים".
ההלכה החדשה נקבעה במסגרת בקשת רשות ערעור (בר"ע) על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה, שניתן בהליך של דיון מהיר על ידי רשמת [ד"מ 2389-02-17]. במסגרת פסק הדין התקבלה תביעת העובדת, סייעת לגננת המועסקת במוסד חינוך רשמי שאינו מוכר, לתשלום מענק יובל מכוח חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות.
בית הדין הארצי פסק שלאור חשיבות הסוגיה התקדימית, אשר טרם הוכרעה בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ואף הצריכה קבלת עמדת המדינה, יש לאפשר מתן רשות ערעור על ההחלטה.
כיום בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בהליך של דיון מהיר נדונה בבית הדין הארצי. כאשר ניתנת רשות ערעור על פסק דין של שופט בית הדין האזורי, יתנהל הדיון בערעור בבית הדין הארצי. בדרך כלל בית הדין הארצי עושה שימוש בסמכותו להכריע בערעור בגדרה של אותה החלטה בה ניתנה רשות הערעור, ללא צורך בדיון נוסף.
לעומת זאת, כאשר ניתנת רשות ערעור על פסק דין של רשם בהליך דיון מהיר, לפי ההלכה שהיתה נהוגה עד היום אין בית הדין הארצי מוסמך לפסוק בערעור, אלא עליו להחזיר את הדיון בערעור לבית הדין האזורי.
"התנהלות דיונית לפיה ערכאת הערעור נותנת רשות ערעור אך מחזירה את הדיון לערכאה הנמוכה אינה מתכונת מקובלת, והיא מסרבלת שלא לצורך את ההליך השיפוטי", נימק השופט רועי פוליאק מבית הדין הארצי את החלטתו.
"ניתוב אקראי"
השופט פוליאק קבע שכאשר רשות הערעור ניתנת עקב חשיבות הנושא, נכון יהיה שהנושא יידון בערכאת הערעור. גם כאשר רשות הערעור ניתנת עקב טעות גלויה, יהיה נכון ויעיל יותר שהטעות תתוקן באותה החלטה בה נבחן פסק הדין וניתנה רשות הערעור, תוך שימוש בכלי הדיוני שבתקנה 82 לתקנות בית הדין.
זאת משום שתכלית הדיון המהיר היא להגיע להכרעה מהירה במחלוקת, וכן בשל העובדה שלרשמים בדיון מהיר סמכויות מקבילות לסמכויות שופטים, אם כי לא מלאות.
"בהתאם להלכה הקיימת, הניתוב האקראי בתביעות של דיון מהיר הכשירות להתברר גם בפני רשמים, המתבצע בבית הדין האזורי באופן מנהלי, בין שופטי ורשמי בית הדין האזורי, משליך על הערכאה בה ידון ערעור על פסק הדין בסמכות המקבילה", ציין השופט פוליאק בהחלטתו.
"העובדה כי בשנים האחרונות הרחיב המחוקק את מעגל סמכויות הרשם (הן בבתי המשפט והן בבית הדין לעבודה), באופן שהרשמים מוסמכים, במקביל לשופטים, לדון בחלק ניכר מתיקי הדיון המהיר, מהווה אף היא טעם נוסף לבחינה מחודשת של ההלכה הנוהגת", הוסיף פוליאק.
