ראשי»כתבות פופולריות»פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת, בשל סביבת עבודה "בתנאים לא אנושיים"
פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת, בשל סביבת עבודה "בתנאים לא אנושיים"
מעסיקולוג7:53
פקודת הבטיחות בעבודה חלה רק על מפעלים, אך נפסק שניתן ללמוד ממנה על תנאים פיזיים הולמים בכל מקום עבודה
בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את חברת הדואר לשלם לעובדת פיצוי מסוג ובגובה חריגים – פיצוי בשל עוגמת נפש, כלומר ללא הוכחת נזק, שעומד על 50,000 שקל – בשל תנאים פיזיים לא הולמים במקום העסקתה.
העובדת הועסקה במשך כ-8 שנים בתפקיד מיון מכתבים וחלוקתם לתיבות דואר. לאחר התפטרותה בעקבות מצבו הרפואי של בעלה והצורך לטפל בו, הגישה תביעה נגד חברת הדואר בטענה שהועסקה בתנאים פיזיים לא ראויים, ואף מחפירים.
במסגרת העדויות והראיות שהוצגו בפני בית הדין, התברר שהמבנה שבו עבדה לא היה מחובר לחשמל ולמים, וכך נאלצה להעביר את ימי עבודה ללא תאורה ראויה, ללא הגנה מספקת מפני השמש הקופחת בקיץ והגשמים והקור בחורף, ללא מים חמים או קרים, ואף ללא שירותים במרחק סביר. המנהל של העובדת נשמע בשיחה עמה, שהוקלטה על ידה, מתאר את התנאים במקום כ"לא אנושיים".
המקום בו עבדה היה מבנה קטן ששימש לחלוקת הדואר, שכאמור לא היה מחובר לחשמל. כך לא ניתן היה להפעיל מאוורר בתוך המבנה, והטמפרטורות בו היו מאמירות בחודשי הקיץ החמים, לעתים ל-40 מעלות. כאשר היתה העובדת פותחת את דלת המבנה על מנת לאפשר למעט אוויר להיכנס אליו, היתה השמש קופחת עליה.
בחודשי החורף הקרים לא ניתן היה להפעיל תנור חימום או אמצעי חימום אחר, ומי גשם היו חודרים לתוך המבנה באופן קבוע, וגם רוחות חזקות.
בית הדין לעבודה: "הזכות לתנאים פיזיים הולמים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו"
כאשר נדרשה העובדת להישאר בעבודה לאחר השקיעה, בעיקר בחודשי החורף, היה עליה להאיר את המבנה באמצעות פנסים שסופקו לה על ידי הדואר.
במבנה לא היו שירותים, והיא נאלצה ללכת אל מבנה משרדים מרוחק יחסית שבו היו שירותים, ובדרך היא נדרשה לחצות שני כבישים שלא במעבר חציה. במבנה גם לא היו חיבור למים ולא היתה גישה למי שתייה, כך שהעובדת נדרשה להביא עמה בקבוק מים מהבית כדי לשתות.
תנאים פיזיים הולמים – סקירת חקיקה
במשפט העבודה קיימים מספר הסדרים ספציפיים הקובעים את היקף חובתו של מעסיק בכל הנוגע לקיומם של תנאים פיזיים נאותים במקום העבודה.
לעניין חדרי שירותים, קובע סעיף 34 לפקודת הבטיחות בעבודה את חובתו של מעסיק להתקין "נוחויות מספיקות ונאותות בשביל העובדים במפעל, לקיימן ולהחזיקן במצב נקי ולנקוט אמצעים יעילים לתאורתן…"
הסדר מקיף ומפורט לעניין מספר חדרי הנוחיות, מיקומן, הציוד שאמור להיות בהם ועוד נקבע בתקנות הבטיחות בעבודה (נוחויות). סעיף 136 לפקודה קובע חובה להתקין ולקיים נקודות נאותות להספקת מים ראויים לשתייה, בכמות מספקת.
חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים כולל הסדר ספציפי המחייב מעסיקים של מאבטחים לספק להם "עמדה מקורה או מוצלת באופן אחר, המספקת הגנה מגשם ומשמש", ובין היתר להעמיד לרשות המאבטח בעמדה "אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה". בין היתר, נדרש מעסיק של מאבטח לספק לו "גישה לנקודת חשמל ולמים".
הוראות הדין הללו לא חלות באופן ישיר על העסקת העובדת, שכן פקודת הבטיחות בעבודה והתקנות שהותקנו מכוחה חלות רק על מפעלים, ואילו ההסדר בעניין עמדות של מאבטחים כאמור חל רק על העסקת מאבטחים. עם זאת, בית הדין פסק שניתן ללמוד על דרך ההיקש מהוראות אלו מהם התנאים ההולמים במקום העבודה שלהם היתה זכאית העובדת.
"ונדגיש בהקשר זה את המובן מאליו: כל עובד זכאי לתנאים פיזיים הולמים במקום עבודתו", ציין בית הדין בהחלטתו. "הזכות לתנאים פיזיים הולמים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק, מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו".
היעדר טופס 4
בית הדין קיבל את טענת חברת הדואר, לפיה עצם העובדה שלא היה למבנה טופס 4, כשלעצמו, אינו מהווה הוכחה שלא ראוי היה להעסיק בו עובדת. זאת משום שעובדים רבים בישראל מועסקים לאורך תקופות העסקה ארוכות במבנים שטרם קיבלו טופס 4, כמו למשל באתרי בניה.
עם זאת, נקבע שהיעדרו של טופס 4 מסיט במידה מסוימת את כף המאזניים הראייתית לטובת העובד, ומוביל להגברת הביקורת השיפוטית בנוגע להיעדר תנאים פיזיים הולמים במהלך עבודתו.
בשל תקופת העבודה הארוכה שבה הועסקה העובדת בתנאים לא ראויים, שיש בהם גם משום פגיעה בכבודה של העובדת כאדם, חויבה חברת הדואר לפצות את העובדת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך של 50,000 שקל. זאת נוסף על הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 10,000 שקל.
