ראשי»כתבות פופולריות»מדוע זכה העובד בפיצוי בסך 40 אלף שקל למרות שעדותו בבית הדין לא נמצאה אמינה?
מדוע זכה העובד בפיצוי בסך 40 אלף שקל למרות שעדותו בבית הדין לא נמצאה אמינה?
מעסיקולוג11:32
תיקון חוק הגנת השכר מזכה עובדים רבים בתשלום עבור שעות נוספות, גם כאשר השופטים מתרשמים שאינם דוברי אמת | כיצד החברוּת בין הצדדים פטרה את המעסיק מחובה חוקית?
בית הדין לעבודה בבאר שבע נאלץ לפסוק בשבוע שעבר פיצוי בסך 40,000 שקל לעובד שעדותו לא עשתה עליו רושם מהימן, בעקבות תיקון 24 לחוק הגנת השכר.
העובד הועסק כנהג משאית על ידי חקלאי במושב בשפלה במשך 9 שנים, עד להתפטרותו בספטמבר 2013. הוא תבע מהמעסיק, בין היתר, תשלום עבור 40 שעות נוספות לחודש בשיעור של 125% ו-150% משכרו השעתי. לטענתו, עבד 2,063 בשעות נוספות בין השנים 2010-2012.
המעסיק טען שהיה קושי לפקח על העבודה, ושהעובד שלט באופן מלא על זמני עבודתו ואופן העבודה. העובד לא נדרש לדווח על תחילת עבודה וסיום עבודה, ואם עבר שעות נוספות – הן ממילא מגולמות בשכרו.
עוד טען המעסיק שדוחות הטכוגרף – המכשיר המתעד את שעות פעילות המשאית – אינם יכולים להוות בסיס לתביעה לגמול עבור שעות נוספות, מאחר ששעות פעילות המשאית אינן משקפות בהכרח את השעות בהן נעשה בה שימוש לצרכי העבודה.
"ככלל, עדותו של העובד לא עשתה רושם מהימן", מציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. מעדותו עולה שהוא נסע לביתו באמצעות המשאית בסוף יום העבודה, ואף נסע בה ללימודים ולעיסוקים פרטיים נוספים. כך נפסק שרישומי הטכוגרף אינם יכולים לשמש כראיה לשעות העבודה של העובד.
עם זאת, תיקון 24 לחוק הגנת השכר מעביר את נטל ההוכחה לכתפי המעסיק במקרה בו הוא לא הציג דו"ח נוכחות או פירוט אחר שיש בו כדי להעיד על שעות העבודה של העובד.
כך חויב המעסיק בתשלום בגובה 60 שעות חודשיות בשיעור של 125% בגין עבודתו בין השנים 2010 עד 2012 בסך כ-40,000 שקל.
חברות החורגת מיחסי עובד ומעסיק רגילים
בנוסף תבע העובד מהמעסיק 25,000 שקל כפיצוי על אי מתן תלושים המשקפים את מתכונת העסקתו ובשל אי מתן הודעה מוקדמת לעובד כחוק. בית הדין לעבודה דחה רכיב תביעה זה על אף שטענתו נמצאה נכונה.
"אכן, מצאנו כי בהתנהלותו של המעסיק נפל פגם בכך שלא מסר לעובד הודעה על פי חוק", נכתב בהחלטת בית הדין. "התרשמנו כי בשל יחסי החברות הקרובים בין השניים, החורגים מיחסי עובד ומעסיק רגילים, עשה המעסיק רבות למען העובד, לבקשת העובד, בין במתן כספים והלוואות, בין בהנפקת תלושים נמוכים, בין במתן אפשרות לעבוד על המשאית שלו בעבור אחרים ללא קבלת תמורה מהעובד".
בית הדין לעבודה הבהיר שמטרת הוראות סעיף 26א לחוק הגנת השכר היא להציג נכונה את פרטי ההעסקה ואת התשלומים הניתנים לעובד, על מנת לסייע לו להבטיח את זכויותיו. "הענקת פיצוי זה מצוי בשיקול דעתו של בית הדין", צוין בהחלטה. "כעולה מהראיות, הרישום בתלושים בנוגע לשיעור השכר נעשה לבקשת העובד למטרותיו שלו. אין זה המקרה הראוי שיש לפסוק בגינו תשלום פיצוי מכוח החוק בשל רישום שאינו משקף את המציאות".
