העובד ניסה לנצל לרעה את תיקון חוק הגנת השכר, בית הדין דחה את תביעתו
מעסיקולוג14:11
לאחר תקופה ממושכת בה נפסקו פיצויים לעובדים לא אמינים בשל פרשנות שגויה של תיקון חוק הגנת השכר, בית הדין מיישר קו עם ההיגיון
בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעתו של עובד, שעדותו לא נמצאה אמינה בעליל, לאחר שהבין שמדובר בניסיון לקבל תגמול עבור שעות נוספות שכלל לא ביצע, בעקבות אי הקפדה של המעסיק על תיעוד שעות עבודתו כפי שמחייב תיקון חוק הגנת השכר.
במהלך התקופה האחרונה פורסמו במעסיקולוג פסקי דין בהם עובדים טענו שביצעו שעות עבודה נוספות, ולמרות שלא נמצאו אמינים וכלל לא הציגו ראיות להוכחת טענותיהם – זכו בפיצויים מן ההפקר, רק בשל העובדה שהמעסיק לא תיעד את שעות העבודה.
בית הדין לעבודה: "התקשינו לתת אמון בדברי העובד, אשר עדותו הותירה בנו רושם עגום של מי אשר אינו מדקדק בפרטים, ומנסה בדיעבד להתאים את המציאות לנוחותו, תוך הדגשת עובדות הנוחות לו והתעלמות מאחרות"
גישה פרשנית שגויה של תיקון חוק הגנת השכר, בה נקטו במשך תקופה ארוכה בתי הדין האזוריים לעבודה חרף ההלכה הפסוקה של בית הדין הארצי, יצרה מצב מסוכן בו כל עובד לא הגון שרואה שהמעסיק שלו לא מתעד שעות עבודה כחוק – יכול להגיש תביעה נגדו על בסיס טענה שקרית לביצוע שעות עבודה נוספות, והוא אפילו לא צריך לטרוח ליצור מצג אמין בפני בית הדין.
לאחרונה בית הדין הארצי לעבודה עשה סוף לתופעה, והבהיר שגם כאשר לא קיים תיעוד כחוק של שעות העבודה – אין הדבר מקנה לעובד באופן אוטומטי זכאות לגמול שעות נוספות. הדבר הביא להפסקת העוול שנגרם למעסיקים רבים בעקבות הפרשנות המוטעית לתיקון החוק האמור.
העובד הועסק בחברה כ-9 חודשים כטכנאי התקנה של ציוד תקשורת, והתפטר מעבודתו עם עובד נוסף כדי לפעול במסגרת עסק עצמאי שפתחו במשותף. בשל תקופת עבודתו בחברה, היה על העובד לתת לחברה 11 ימי "הודעה מוקדמת", אך במקום זאת עזב כבר כעבור יומיים.
החברה לא העניקה לעובד פדיון של מלוא ימי החופשה שצבר לזכותו, כך שיתרת ימי החופשה עמדו על 6 ימים. לכן אישר בית הדין לחברה לקזז את התמורה עבור 6 ימי "פדיון חופשה" ב-6 ימי "הודעה מוקדמת". בנוסף ניכתה החברה משכר העובד סכום גבוה ממה שהיתה זכאית לנכות בשל קנסות שקיבל, ולכן הותר לה על ידי בית הדין לקזז את הסכום כנגד חלק מהיתרה שוות ערך ל-3 ימי "הודעה מוקדמת" נוספים שהעובד לא נתן.
דחיית טענת החברה לא יצרה זכאות לעובד
בית הדין לעבודה דחה את טענת החברה לפיה העובד לא זכאי לתשלום שעות עבודה נוספות בשל מידה מיוחדת של אמון אישי שדורש תפקידו, אך בכל זאת לא נפסק לעובד תשלום עבור שעות נוספות שטען שעשה, מאחר שעדותו לא מצאה אמינה.
בהסכם העבודה אמנם צוין שמדובר בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי ושחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל, אך יחד עם זאת גם נכתב מפורשות כי: "בכל מקרה של שעות נוספות חריגות על העובד לקבל אישור מיוחד מהחברה", וכן: "כל שעה נוספת תחייב אישור מראש ובכתב". אין מחלוקת שהעובד לא קיבל אישור לעבוד 'שעות נוספות חריגות', ואף לא קיבל מראש ובכתב, או בדיעבד, אישור לעבוד 'שעה נוספת', כלשהי.
"נקדים ונאמר כי התקשינו לתת אמון בדברי העובד, אשר עדותו הותירה בנו רושם עגום של מי אשר אינו מדקדק בפרטים, ומנסה בדיעבד להתאים את המציאות לנוחותו, תוך הדגשת עובדות הנוחות לו והתעלמות מאחרות", ציין בית הדין בהחלטתו.
"אנו משוכנעים כי העובד עזב את החברה בהתראה קצרה, משיקוליו שלו, כדי לפתוח את העסק העצמאי עם אבירם, וכל טענתו כי התפטר בשל אי תשלום 'שעות נוספות', אשר עלתה לראשונה בתצהירו ללא איזכור בכתב התביעה, הינה ניסיון לא מוצלח להצדיק את התנהגותו, באשר לא נתן לנתבעת "הודעה מוקדמת" להתפטרות כנדרש, אלא רק יומיים מראש ובעל-פה… גרסה חדשה הנובעת גם מרצונו של העובד לנסות לבסס את רכיב התביעה בגין גמול שעות נוספות".
האם בוצעו כדין ניכויים מהשכר?
העובד טען שבוצעו ניכויים שלא כדין ממשכורתו בשל קנסות שקיבל כשעשה שימוש ברכב החברה ובשל ציוד שלא הוחזר לחברה. בית הדין דחה טענה זו בנימוק לפיו קיימת הוראה מפורשת בהסכם העבודה, והעובד בחתימתו נתן הסכמתו לכך, שקובעת: "החברה תהיה זכאית לקזז לנכות משכרו של העובד תשלומים שיגיעו לה ממנו בגין כל חבות שתצמח לו כלפיה בין שמקורה בהסכם זה ובין שמקורה בכל דין".
"העובד העיד שאינו חתום על מסמך זה, אבל – איננו מאמינים להתכחשות זו, מאחר שהודה, ביחס למסמך ההתחייבות, כי: 'שם העובד רשום בכתב יד מאוד דומה לשלי, גם תעודת הזהות והתאריך, אך החתימה לגמרי לא שלי'. לדעתנו – זהו עוד ניסיון של התובע לשנות את המציאות ולהתאימה לגרסה מאוחרת שלו, שאינה אמת… בסיכומי התובע לא חזרו על הטענה שאינו חתום על מסמך ההתחייבות, וטוב שכך, רק טענו כנגד פרטי ההתחשבנות".
