תביעת העובד נדחתה לאחר שהוכח שהתקלח בשעה שדווחה כזמן עבודה
מעסיקולוג14:18
בעקבות תיקון חוק הגנת השכר, נדרשו מעסיקים לשלם שעות נוספות גם לעובדים שעדותם אינה מהימנה. כעת מסתמן שינוי המגמה
בית הדין לעבודה בתל אביב פרסם בשבוע שעבר פסק דין, המצטרף לפסיקה טרייה נוספת שמסתמנת כשינוי מגמה בבתי הדין לעבודה במטרה לצמצם את הפגיעה במעסיקים כתוצאה מתיקון חוק הגנת השכר.
תיקון החוק נכנס לתוקף בשנת 2009, וקבע שמעסיק מחויב לנהל פנקס שכר המשולם לעובדים. במקרה בו המעסיק אינו מתעד כנדרש את שעות העבודה, הוא יידרש להוכיח שהעובד לא עמד לרשותו בשעות בהן נטען שלא שולם שכר כדין. אם לא יצליח להוכיח זאת – תתקבל התביעה.
כך יצא שפעמים רבות עובדים שתבעו את המעסיק נמצאו בעיני בית הדין לא מהימנים, ובכל זאת קיבלו את מבוקשם כיוון שהמעסיק לא תיעד כחוק את שעות עבודתם. תפנית מבורכת בנושא התרחשה ממש לאחרונה, כשנדרשה גרסה עובדתית ראויה כדי שהעובד יוכל ליהנות מהספק, על מנת למנוע ניצול לרעה של תיקון החוק.
כעת מתפרסם פסק דין נוסף, שמצטרף למגמה המסתמנת לפיה לא תינתן אפשרות לעובד לנצל לרעה את תיקון החוק, ולטעון שביצע שעות עבודה תוך ניצול העובדה שהמעסיק לא תיעד את שעות העבודה.
סתירות בטענות המעסיק
העובד הועסק בחברה כמתקין קולנוע ביתי בבתי לקוחות. לאחר פיטוריו, הגיש תביעה נגד המעסיק בין היתר בטענה שעבד שעות נוספות שלא שולמו לו.
המעסיק העיד מצד אחד שביקש מהעובד לרשום את שעות העבודה ושדרש ממנו להחתים את שעון הנוכחות, אולם מצד שני טען שמדובר במשרת אמון ולא תמיד אפשר היה לדעת מתי הסתיימו ההתקנות מחוץ למשרד.
"רישום שעות העבודה שביצעה החברה עומד בסתירה לטענתה כי מדובר בתפקיד אמון שאינו מאפשר לפקח על שעות העבודה והמנוחה של העובד", קבע בית הדין. "משכך, ובהעדר רישומים כנדרש, מועבר הנטל הראייתי לפי סעיף 26ב' לחוק הגנת השכר לכתפי החברה".
בית הדין: "הרישומים לא נעשו בזמן אמת, הם לא משקפים את שעות העבודה בפועל, והם כוללים כשעות עבודה גם שעות נסיעה מרגע שהעובד יצא מביתו עד שחזר אליו"
כך הועבר נטל ההוכחה אל המעסיק, שכאמור לא תיעד את שעות העבודה, ועל פניו נדרש היה לשלם לעובד את שכר השעות הנוספות שתבע כפי שקרה בפסקי דין קודמים. עם זאת, העובד נחקר בעניין השעות שלגביהן טען שהן שעות נוספות, והעיד בבית הדין שזמן העבודה שנלקח בחשבון הוא משעת צאתו מהבית, כיוון שכך סוכם עם המעסיק.
התכתבות הודעות טקסט בין הצדדים מלמדת על כך שהשעות שנרשמו על ידי העובד לא משקפות את שעות העבודה בפועל – באחד הימים כתב העובד למעסיק שהוא נמצא במקלחת בביתו, ובאותו זמן מופיעה שעה זו כשעת עבודה.
"נוכח האמור אין בידינו לקבל את הרישומים שנערכו על ידי העובד", פסק בית הדין. "הרישומים לא נעשו בזמן אמת והם לא משקפים את שעות העבודה בפועל. כמו כן, הרישומים כוללים כשעות עבודה גם שעות נסיעה מרגע שהעובד יצא מביתו עד שחזר אליו".
