פסקי דין מפתיעים ביותר פורסמו במהלך השנה האחרונה בעקבות תיקון חוק הגנת השכר, בהם התקבלה תביעת עובדים לקבלת שכר שבמחלוקת, למרות שעדותם לא נמצאה מהימנה והם כלל לא הוכיחו את טענתם לזכאות.
עם זאת, בפסק דין שפורסם בשבוע שעבר על ידי בית הדין לעבודה בתל אביב, הובהר כי עובד התובע שכר – נדרש להציג גרסה עובדתית ראויה. נשמע מובן מאליו? מתברר שלא עבור בית הדין לעבודה;
נזכיר כי בתחילה באוקטובר 2016 תביעה שהוגשה על ידי 17 עובדים נגד המעסיק לזכאות לשעות נוספות התקבלה באופן אבסורדי על אף שלא הוכיחו שאכן ביצעו אותן, ועדותם לא נמצאה אמינה. זאת רק בשל היפוך נטל ההוכחה בחוק הגנת השכר שנכנס לתוקף בשנת 2009.
בשנת 2008 אושרו שני תיקונים בחוק הגנת שכר: האחד חייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ששולם לעובדים, והשני קבע שאם המעסיק לא יציג לבית הדין לעבודה את רישומי הנוכחות מתוך פנקס שעות העבודה בתביעה שהוגשה נגדו על ידי עובד לתשלום שכר עבודה – הוא זה שיידרש להוכיח שהעובד לא עמד לרשותו בשעות העבודה השנויות במחלוקת, ולא העובד כפי שהיה נהוג עד אז. אם לא יצליח להוכיח זאת – תתקבל התביעה, כפי שקרה במקרה זה (ראו מסגרת).
במקרה האמור לא הצליחו 17 העובדים להוכיח זכאות לקבלת תגמול עבור שעות נוספות, אולם המעסיק חויב בתשלום בגובה 127,000 שקל רק בשל העובדה שהוא לא תיעד כחוק את רישומי הנוכחות של העובדים ולא הצליח להוכיח שהעובדים לא באמת עבדו בשעות השנויות במחלוקת.
באוקטובר אשתקד התרחש מקרה דומה, כאשר בית הדין לעבודה פסק פיצוי בגובה 40,000 לעובד למרות שעדותו לא נמצאה מהימנה. גם אז – על בסיס תיקון חוק הגנת השכר.
מחלוקת בין שופטי בית הדין הארצי
והנה, פסק דינו של בית הדין לעבודה בתל אביב חוסם את הדרך בפני עובדים לנצל לרעה את תיקון חוק הגנת שכר: המעסיק הודה שלא עמד בחובותיו לרישומי נוכחות מתוך פנקס שעות עבודה. האם משמעות הדבר היא בהכרח שנטל ההוכחה עבר אל המעסיק, לאור תיקון חוק הגנת השכר?
"לדעתי, בנסיבות המקרה שלפני, התשובה היא שלילית", פסק השופט דורי ספיבק, והבהיר: "על עובד התובע שכר עבודה, ובכלל זה שכר שעות עבודה נוספות, להציג גרסה עובדתית ראויה בדבר העסקה זו… ועל פי התרשמותי, העובד לא הציג גרסה עובדתית ראויה בנוגע לתביעתו לתשלום שכר עבודה".
חשוב לציין שבפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפברואר 2015, נחלקו השופטים בנושא. השופט ספיבק סמך ידיו במקרה זה על עמדתו של השופט אילן איטח, שחלק על עמדתה של יעל אנגלברג שהם אשר ביקשה להרחיב בשאלת נטלי ההוכחה בהקשר של תיקון 24: לחצו כאן לצפייה בעמדתו של השופט איטח.
[סע"ש 49929-07-14]