מתי מחויב מעסיק לבצע הפרשות סוציאליות גם מתוספת שכר?
מעסיקולוג7:50
עובדים זכאים לתוספות שכר רבות כדוגמת ביגוד, כלכלה, חדר כושר ודיור. מהו מבחן הפסיקה לפיו נקבע אם מדובר בשכר בסיס או בהחזר הוצאות?
במסגרת פסיקה שניתנה בשבוע שעבר על ידי בית הדין לעבודה בנצרת, הובהר באילו תנאים תוספת שכר תיחשב לשכר הבסיס ממנו נגזרות הזכויות הסוציאליות של העובד.
העובד הועסק במשך כחמש שנים בתפקידי אבטחה שונים על ידי חברה המעניקה שירותי שמירה ואבטחה. לטענתו, שכרו פוצל באופן פיקטיבי למספר רב של רכיבים באופן שפגע בזכויותיו הסוציאליות – מענק התחייבות, חדר כושר, ביגוד, כלכלה, כלכלה ודיור.
לטענת העובד, מדובר בתוספות שלא היו תלויות בדבר, אלא בביצוע שעות בלבד, ושבגין כל שעה התקבלה התוספת באופן אוטומטי. החברה טענה להגנתה ששכר העובד עודכן מעת לעת בהתאם לתפקידים אותם ביצע, ושהתוספות אינן חלק משכרו של השעתי של העובד ואינם משולמות באופן אוטומטי, אלא מדובר בהשתתפות בהוצאותיו.
בית הדין הארצי לעבודה פסק בשנת 2000 [ע"ע 300434/97], שעל מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה ייחשב לתוספת שכר ולא כחלק משכר הבסיס – יש להוכיח שקיים תנאי כלשהו שבהיעדרו יחדל התשלום.
במקרה בו תשלום מסוים מכונה 'תוספת', העובד הוא שיידרש להוכיח שלמרות זאת הוא מהווה חלק בלתי נפרד משכר העבודה.
שכר בסיס או החזר הוצאות?
תוספת מענק התחייבות – העובד קיבל תוספת בסך 10 שקלים לשעה בעקבות התחייבותו לעבוד במשך 12 חודשים נוספים. בפועל התוספת ניתנה לעובד גם לאחר שסיים את תקופת ההתחייבות, כלומר השכר ניתן גם מבלי שהתנאי התקיים, ולכן בית הדין פסק שיש לראות בתוספת שכר זו שכר בסיס ממנו יש לגזור לעובד זכויות סוציאליות.
תוספת חדר כושר– העובד קיבל שקל אחד לשעה כתוספת למימון חדר כושר. העובד מעולם לא היה חבר בחדר כושר ולא נדרש להציג אישור על חברות שכזו, אולם בית הדין פסק שמדובר בהחזר הוצאות מכיוון ששמירה על כושר גופני היא חלק בלתי נפרד מתנאי העסקת מאבטחים, והחברה סיפקה לעובד תוספת שכר זו כנגד הצהרתו שהוא מתאמן ושומר על כושר.
תוספת ביגוד– העובד לא לבש את המדים שסיפקה החברה, ורכש את הבגדים בעצמו. על אף שלא היה צורך להמציא לחברה קבלות עבור רכישת הבגדים, נפסק שתוספת שכר הביגוד הינה בגדר החזר הוצאות ואין לראות בה שכר בסיס.
תוספת כלכלה – על פי ההסכמות בין הצדדים, החברה שילמה לעובד תוספת זו בגין ארוחות שאכל, וניכתה משכרו בימים בהם נכנס לחדר האוכל שהיה במקום העבודה. "העובדה שתשלום דמי הכלכלה שולם לפי שעה ולא לפי ארוחה לא משנה את אופיו ומהותו ולא הופכת אותו לרכיב פיקטיבי שיש לראותו כרכיב המהווה חלק מהמשכורת היסודית", הבהיר בית הדין בהחלטתו ופסק כי מדובר בהחזר הוצאות ולא בחלק משכר הבסיס.
תוספת דיור– החברה שילמה תוספת זו עבור חלק מתקופת עבודתו של העובד כאשר הוא נדרש להציג הסכמי שכירות. גם במקרה זה, העובדה שמדובר בתוספת שניתנה לפי שעה אינה משנה מאופיו וממהותו של התשלום, ונקבע כי מדובר בהחזר הוצאות ולא בחלק משכר הבסיס.
