בית הדין האזורי לעבודה בנצרת פסק לפני מספר ימים שיש לראות בתשלום לעובד שבוצע עבור שעות נוספות כחלק משכר היסוד.
הפסיקה קובעת שמהותה של "תוספת" לשכר עבודה אינה נגזרת מהכינוי שלה בתלוש השכר, משום שהוא לא מעיד בהכרח על מהות הרכיב.
לכן המבחן שנקבע לסיווג התוספת הוא מבחן ה"תנאי או הגורם", כלומר אם מדובר בתשלום שמותנה בהתקיימות תנאי כלשהו או של גורם ממשי – התשלום יסווג כ"תוספת". אולם כשמדובר בתשלום המכונה "תוספת" אך במהותו הוא שכר יסוד – ייכלל אותו תשלום במשכורת הקובעת.
התנאי לתשלום תוספת השכר מסוג "שעות נוספות" הוא ביצוע שלהן בפועל. לאחר שבחן את עדויות הצדדים ואת תלושי השכר, קבע בית הדין שהעובד כלל לא ביצע שעות נוספות בפועל, ומכאן שהחלוקה שבוצעה בתלוש השכר אינה אותנטית.
"כך, אין המדובר בתוספת שעות נוספות גלובלית אלא בתשלום שעתי משתנה, בגינו שולם לעובד סך שונה מדי חודש שנע בין 200 ₪ ל- 1,100 ₪, זאת מבלי שסך התשלום החודשי השתנה", ציין בית הדין בהחלטתו. "גם אם מדובר בשכר גלובלי, מקום בו תוספת השעות אינה גלובלית אף היא – אין זה סביר כי השכר יוותר זהה מדי חודש, בעוד שמספר השעות הנוספות משתנה".
בית הדין נתן משקל לעובדה שטענת העובד לפיה לא ביצע כלל שעות נוספות לא נסתרה על ידי המעסיק, שכן לא הוגש יומן נוכחות וגם מההתלושים עצמם עולה שברוב החודשים העובד עבד היקף שעות הנמוך ממשרה מלאה.
התקופה הממושכת מעידה על כוונה
לאחר שנפסק שהמעסיק פיצל את שכר היסוד בטענה לפיה העובד ביצע שעות נוספות שלא בוצעו בפועל, הבהיר בית הדין שמדובר במסירת תלושים פיקטיביים מטעים שמקשים על העובד להבין את זכויותיו. מאחר שכך התנהל המעסיק במשך שנים, כך נפסק, יש לראות בו כמי שביצע זאת ביודעין.
"על כן, מדובר באותם המקרים ממש עבורם נוצר סעיף 26 לחוק הגנת השכר, ולכן התביעה ברכיב זה מתקבלת במלואה. המעסיק יפצה את העובד בסך של 10 אלף שקל", פסק בית הדין.
בנוסף נפסק לעובד סך 5,000 שקל בגין אי מסירת הודעה בנוגע לתנאי עבודתו, פיצוי בסך 10 אלף שקל בעקבות פיטוריו ללא שימוע, סך 9,000 שקל חלף הודעה מוקדמת, וכן סך כולל של כ-60 אלף שקל בגין זכויות שונות שהופרו בהן תגמולי פנסיה, קרן השתלמות ופדיון דמי חופשה. המעסיק חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של העובד בסך 10 אלף שקל.
בהקשר זה נזכיר שבאוגוסט 2019 נפסק לעובד סך 40 אלף שקל עבור שעות נוספות לאחר שהוכיח שמדובר בפיצול מלאכותי. בנובמבר 2018 חויב המעסיק לשלם לעובדת כ-85 אלף שקל עבור שעות נוספות על אף שחוזה העבודה התחייבה העובדת לא לבצע שעות נוספות ללא אישור מראש ובכתב מהממונה עליה. לעומת זאת, באפריל 2019 נפסק שהעובד אינו זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש מצד המעסיק.
[סע"ש 57031-10-19]