העובד הגיש תביעת לשון הרע, המעסיק יפצה ב-30,000 שקל
מעסיקולוג8:02
עובד שפוטר חשד שהמעסיק לשעבר מנסה לחבל בניסיונו למצוא עבודה חדשה. ידידתו התחזתה למנהלת משאבי אנוש, והמעסיק טען בפניה שפיטר את העובד בשל התמכרותו לסמים
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 30,000 שקל לעובד, שמעסיקו לשעבר טען בפני ידידה של העובד שהתחזתה למנהלת משאבי אנוש בחברה, שפיטר אותו בעקבות צריכת סמים.
העובד הועסק במשך כ-9 חודשים בחברה העוסקת בפרסום נדל"ן. במכתב הפיטורים שנמסר לו ציין המעסיק כי הסיבות לסיום העסקת העובד הן חוסר שביעות רצון מתפקודו והמצב הכלכלי במשק.
סיום ההעסקה הסתיים בטונים צורמים, והמחלוקת בין הצדדים אף הגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה, שם הסתיימה בפשרה. בכתב ההגנה שהגיש המעסיק במסגרת תביעה זו נטען כי העובד פוטר בין היתר עקב התמכרותו לסמים.
העובד חשש שהמעסיק מפיץ טענה זו לגורמים נוספים, ולכן ביקש מהמזכירה במקום עבודתו החדש ליצור עמו קשר ולהציג עצמה כמנהלת חברת כוח אדם וכך לברר איזה מידע מפיץ המעסיק בפני מעסיקים פוטנציאליים.
בשיחה המוקלטת מספר המעסיק שהעובד מעשן ג'וינטים, וזהו הטריגר לפיטוריו. "לא רציתי לפטר אותו על בסיס זה כדי לא להשאיר לו כתם חלילה", אמר לה המעסיק.
האזנת סתר?
במסגרת תביעת לשון הרע שהוגשה נגדו, טען המעסיק שהשיחה מהווה האזנת סתר ואף פגיעה בפרטיות המזכירה, שלא ידעה אף היא שהשיחה מוקלטת, ולכן הראיה אינה קבילה ויש לדחות את התביעה כולה.
'האזנת סתר' מוגדרת בחוק כ"האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה", והעובד הצליח להוכיח שהמזכירה אכן ידעה שהשיחה מוקלטת, על אף שהתחמקה ממתן תשובה ברורה בנושא במסגרת עדותה.
הפסיקה קובעת שההגנה הקיימת בחוק לשון הרע תחול על מעסיק כאשר הוא מספק חוות דעת אמיתית בנוגע לתפקודו של העובד לשעבר
"אין ספק כי התבטאות לפיה אדם מעשן סמים / ג'וינטים הינה התבטאות חמורה, לא כל שכן כאשר ההתבטאות אף מייחסת עישון בשעות העבודה, והיא עשויה להביא להשפלתו או לעשותו למטרה לבוז מצד הבריות", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "זאת, על אחת כמה וכמה כשהאמירה כלל אינה נכונה, אם אכן כך יתברר בהמשך". בנוסף ציין בית הדין לעבודה כי אמירה זו עלולה לפגוע בפרנסתו של העובד, מעבר לכך שמדובר בעבירה פלילית.
"אמת דיברתי"
חוק לשון הרע קובע כי אם בפרסום לשון הרע יש אמת ועניין ציבורי – קיימת הגנה למפרסם. הפסיקה קובעת כי ההגנה תחול על מעסיק כאשר הוא מספק חוות דעת אמיתית בנוגע לתפקודו של העובד לשעבר.
במקרה זה מצא בית הדין לעבודה את עדותו של העובד לפיה לא צרך סמים מעולם כמהימנה, אל מול עדות לא עקבית ומלאת סתירות של המעסיק.
בית הדין לעבודה פסק לעובד פיצוי בסך 30,000 שקל, תוך איזון בין שני שיקולים: מצד אחד לא הוכח שהפרסום הגיע לאדם נוסף ולא פורסם במדיה הרחבה כדוגמת פייסבוק או אתר חדשותי, ומצד שני המעסיק לא חזר בו מהאמירה ולא התנצל, על אף שהוא יודע שאין אמת בפרסום.
