שתי משמרות ביום אחד: האם העובד זכאי לגמול שעות נוספות?
מעסיקולוג8:00
"כאשר העובד סיים את משמרת הבוקר בשעה 13:30 ושב לעבוד במשמרת לילה בשעה 22:00, הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות בעבור משמרת הלילה"
האם שתי משמרות, שהאחת מסתיימת והשנייה מתחילה באותו יום, מזַכות את העובד בגמול שעות נוספות? האם יש לראות את שתי המשמרות כיום עבודה רציף? אלו השאלות בהן נדרש לדון לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב.
בית הדין פסק כי "כאשר העובד סיים את משמרת הבוקר בשעה 13:30 ושב לעבוד במשמרת לילה בשעה 22:00, הוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות בעבור משמרת הלילה, ובוודאי שאינו זכאי לגמול שעות נוספות לאחר השעה 24:00 של היום שבו ביצע משמרת בוקר".
העובד הועסק במשמרת בוקר (6:00–13:30), במשמרת ערב (15:00–20:00) ובמשמרת לילה (22:30–7:00). לאחר פיטוריו, הגיש תביעה נגד המעסיק בטענה שהוא זכאי להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות.
סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי "בין יום עבודה למשנהו תחול הפסקה של שמונה שעות לפחות". בית הדין הארצי לעבודה דחה בדצמבר 2007 [ע"ע 233/06] טענת עובד שביקש להגדיר כשעות נוספות את שעות עבודתו מעבר לשעות הרגילות, מבלי שניתנה לו הפסקה של 8 שעות עבודה בין משמרת אחת למשמרת נוספת.
באפריל השנה שוב דחה בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 68015-03-17], טענת עובד בחברת שמירה לזכאות לגמול שעות נוספות עבור עבודה במשמרת שנייה, לאחר שלא ניתנה לו הפסקה של 8 שעות מהמשמרת הקודמת.
נפסק כי שעות הפסקה של פחות מ-8 שעות ממשמרת למשמרת, אינן בהכרח שעות עבודה של אותו יום אשר מזכות את העובד בגמול שעות נוספות: "הזכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות ניתנת מקום שעובד עבד ביום העבודה במספר שעות שעולות על התחום שנקבע לכך בחוק או מכוחו. לפיכך, השאלה שיש לשאול היא האם שעות מסויימות הן בגדרו של יום העבודה הקודם או בגדרו של יום עבודה שונה. העובדה שבין יום עבודה למשנהו יש הפסקה שהיא פחות מ-8 שעות, תוך הפרה של סעיף 21 לחוק, אינה מביאה בהכרח למסקנה שהשעות של המשמרת העוקבת הן בבחינת שעות עבודה באותו 'יום עבודה' של המשמרת הקודמת ולכן מזכות בגמול עבודה בשעות נוספות".
"המחוקק לא קבע בצד הפרת הוראת סעיף 21 לחוק סעד כספי מפורש ובכך, לא ניתן להקנות סמכות לצקת סעד כספי בדמות של תשלום גמול שעות נוספות עבור שעות עבודה שלא מכח הוראת סעיף 16 לחוק", הוסיף בית הדין הארצי. "המחוקק קבע דרכי אכיפה להפרת הוראות החוק במישור הפלילי ובמישור המינהלי. נשאיר בצריך עיון אם ניתן לחייב בסעד אחר בגין הפרת סעיף 21 לחוק. השאלה לא מתעוררת בהליך זה מאחר וסעד אחר לא נתבע".
כלומר, בית הדין הארצי התייחס לכך שניתן לאכוף הוראות אלה במישור הפלילי או המנהלי בלבד, והוסיף כי יש אכן לבחון את השאלה המשפטית אם ניתן לחייב את המעסיק גם בפיצוי העובד בגין הפרת הוראת חוק זו – אך לא הכריע בסוגיה זו. כך נוצר מצב משפטי לפיו עובד שלא קיבל הפסקה בהתאם להוראת החוק האמורה אינו זכאי לגמול שעות נוספות.
בג"ץ [4658/18] פרסם ביוני השנה החלטה המאמצת גישתו זו של בית הדין הארצי לעבודה, וכך לפני כחודש החל המחוקק לקדם הצעת חוק לשינוי המצב המשפטי הקיים, הקובעת גם סנקציה אזרחית בגין אי הקפדה על מתן הפסקה כדין.
"מטרתה של הצעת חוק זו להגן על העובדים החלשים, המועסקים במשמרות בשעות חריגות וארוכות, ונמנעת מהם הפסקה מינימלית בין יום עבודה אחד למשנהו המגיעה לעובד לפי דין", הסבירו ח"כ שלי יחימוביץ' (מחנ"צ) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שהגישו את הצעת החוק.
