"קורבנות שיטת התביעות הייצוגיות הם לרוב בעלי עסקים קטנים וחלשים, אשר אינם מסוגלים להתמודד כלכלית עם תביעות הזויות בעשרות מיליוני שקלים. עורכי הדין יודעים זאת ופועלים במכוון בכדי לנצל את אותם חלשים לשם גריפת רווח אישי באופן קר ומחושב. לא אחת מועברת ביקורת ציבורית וכן ביקורת חדה וברורה בפסיקת בתי המשפט על עורכי דין שאצים להגיש תביעות ייצוגיות, גם כשאין לכך סיבה ממשית, רק כדי להרוויח כספים על גבם של בעלי העסקים" – כך מסר היום (ה') שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, בעקבות כוונתה של שרת המשפטים איילת שקד להעלות את אגרת בית משפט ל-50,000 שקל לצורך הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. זאת, בשל התופעה ההולכת ותופסת תאוצה של הגשת תובענות ייצוגיות סדרתיות, הפוגעת בצורה קשה בסביבה העסקית בישראל.
"בזכות האומץ שמפגינה השרה שקד בתיקון החוק, ניתן יהיה לשים סוף לקבוצות עורכי הדין האינטרסנטיות, שניצלו בציניות את כלי התביעות הייצוגיות והפכו אותו לאמצעי התעמרות וסחיטה של בעלי עסקים רק במטרה אחת – לגרוף כספים לכיסם", אמר ברוש. "קורבנות שיטת התביעות הייצוגיות הם לרוב בעלי עסקים קטנים וחלשים, אשר אינם מסוגלים להתמודד כלכלית עם תביעות הזויות בעשרות מיליוני שקלים. עורכי הדין יודעים זאת ופועלים במכוון בכדי לנצל את אותם חלשים לשם גריפת רווח אישי באופן קר ומחושב. לא אחת מועברת ביקורת ציבורית וכן ביקורת חדה וברורה בפסיקת בתי המשפט על עורכי דין שאצים להגיש תביעות ייצוגיות, גם כשאין לכך סיבה ממשית, רק כדי להרוויח כספים על גבם של בעלי העסקים".
ברוש טוען כי מי שניזוק היום מלבד העסקים ובתי המשפט שמתמודדים עם העומס שהתופעה יוצרת, אלו הצרכנים עצמם. "הרי עלויות ניהול ההליך המיותר והיקר מגולגלות אליהם ישירות", הסביר. "פעילות השרה שקד לא תפגע כהוא זה בכלי התובענה הייצוגית, אשר אנו מכירים בחשיבותו, אלא ישימו סוף לתביעות הסרק ולהתעמרויות חסרות תום הלב החוזרות ונשנות, לרווחת בתי המשפט, העסקים והצרכן".
נסיקה במספר התביעות הייצוגיות
על פי נתונים שהוצגו על ידי ההתאחדות, במהלך 4 השנים האחרונות הוגשו 250% יותר תביעות מאשר במהלך 6 השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק: בשנת 2015 הוגשו כ-1,385 תביעות ייצוגיות, בעוד בשנת 2007 הוגשו 158 תביעות בלבד.
בהתאחדות מציינים כי רוב התובענות הייצוגיות שהוגשו במהלך העשור האחרון הסתיימו בפשרה או בסילוק תביעה, לרוב בשל תביעת סרק. כך קרה שמתוך 604 הליכים שהסתיימו ב-2014, 67% הסתיימו מבלי שכלל התבררו בבית המשפט.
לדברי ברוש, קיימות 2 שיטות עיקריות "לסחיטת כספים מבעלי עסקים באמצעות תביעות ייצוגיות": האחת היא הגשת עשרות בקשות לאישור תובענות על ידי עורך דין מסוים, המתבססות כולן על עובדות זהות כאשר ההבדל בין התביעות השונות הוא בזהות הצדדים להליך המשפטי. "עורך הדין למעשה מייצג תובעים פיקטיביים המתבקשים לחתום על התצהיר", טוען ברוש. "התנהלות זו נעשית מתוך כוונה ברורה להפעיל לחץ סחטני על הנתבעים ולגרוף כסף קל לכיסם".
השיטה השנייה היא תביעות בסכומים עצומים המוגשות נגד עסקים גם כאשר מדובר בתביעה לסכום מזערי בשל הפרת חוק שנעשתה בתום לב, והתראה בנושא היתה מייתרת את ההליך המשפטי. "תובענות מנותקות ומופרזות אלו עשויות להביא לפגיעה אנושה בעסק אשר אין לו את היכולת הכלכלית להתמודד עם בקשת אישור בעשרות מיליוני שקלים", ציין ברוש.
