העובד הוכיח שהאיתורן לא משקף את כל שעות העבודה, המעסיק חויב בכ-90 אלף שקל

בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק בשבוע שעבר לעובד כ-90 אלף שקל עבור שעות נוספות, לאחר שהעובד הוכיח שהאיתורן שהוצמד לרכבו לא משקף את כל השעות הנוספות בהן עבד בפועל.

העובד הועסק כנהג בחברת הסעות במשך כ-7 שנים, עד מרץ 2017. כעבור 3 חודשים הגיש נגד המעסיק תביעה לפיצוי בגובה כחצי מיליון שקל בטענה להפרת זכויותיו.

טענתו העיקרית היתה שלא קיבל גמול שעות נוספות בהתאם לחוק. המעסיק טען להגנתו שמדובר בכתב תביעה מופרך, כאשר טענות העובד עלו רק לאחר סיום יחסי העבודה, והעובד מעולם לא העלה אותן עד אז.

אף במכתב סיום העסקתו, לא טען העובד כל טענה בנוגע להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, וטענות אלה צצו לראשונה רק במסגרת כתב התביעה.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* 5 מבחני הפסיקה לזכאות העובד לתגמול שעות נוספות
^* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85,000 שקל
^* נדחתה תביעת גמול שעות נוספות של עובד, מאחר שהיה אחראי על תלושי השכר בחברה
^* גמול שעות נוספות: ביה"ד הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק
^* עבדה שעות נוספות על דעת עצמה, ותבעה כ-320,000 שקל עבורן

"ממכלול הראיות והעדויות אותן שמענו, הגענו למסקנה כי העובד הועסק שעות נוספות עבורן לא שולם לו שכר כדין, אולם לא בהיקף ובסכומים הנטענים על ידו", פסק בית הדין.

בית הדין דחה את טענת העובד לפיה הוא זכאי לתגמול עבור שעות כוננות. זאת מאחר שבין השעות בהן שובץ העובד להסעות, הוא לא נדרש לשהות במקום מסוים, ובשעות הללו היה העובד פנוי לעסקיו – עד ההקפצה הבאה.

"העובד לא הוכיח בפנינו כי תדירות ההקפצות היתה כזו שמנעה ממנו זמן חופשי, באופן אשר יש לקבוע כי במהלך כל השעות הרבות הנטענות על ידו, עמד לרשות העבודה", פסק בית הדין. "לא נוכל להתעלם מכך כי הגם תביעתו ברכיב זה, אשר הועמדה על למעלה מ-400,000 שקל, הוא לא התלונן על אי תשלום שעות נוספות במשך שבע שנות העסקתו, אף לא במסגרת מכתב הפרישה אותו הגיש אל החברה". כך נדחתה טענת העובד לפיה יש לראות בשעות הכוננות כשעות המזכות בשכר.

אין צורך בפיקוח בפועל

במקביל נדחתה טענת המעסיק לפיה לא ניתן היה לפקח על העובד, ולכן חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו. זאת בשל קיומו של דו"ח ריכוז הנסיעות, המלמד על פיקוח על שעות עבודתו של העובד. נזכיר כי סעיף 30 לחוק פוטר מעסיק מתשלום עבור שעות נוספות, במקרה בו תנאי העבודה ונסיבותיה לא מאפשרים לו לפקח על שעות העבודה והמנוחה של העובד.

עם זאת, ברכבו של העובד הותקן GPS שאִפשר למעסיק לדעת את זמן נסיעותיו. זאת, בעוד סעיף 30 לחוק אינו פוטר את המעסיק מתשלום עבור שעות נוספות במקרה בו ניתן היה לפקח על שעות העבודה של העובד, גם אם הדבר לא בוצע בפועל.

"בהתחשב בעבודה בימי שישי, שבת ועבודת לילה, הגענו למסקנה כי העובד הועסק כאמור במסגרת של שעות נוספות", פסק בית הדין.

היערכות יומית

בית הדין התייחס בהחלטתו לכך שעל פי נהלי החברה, העובד נדרש בכל יום לבצע סריקה לרכב ולבדוק שהכל תקין, ורק לאחר מכן יכול היה לצאת לנסיעה. זאת בעוד האיתורן, על פיו נקבע גובה שכרו של העובד, מעיד למעשה רק על שעות הנסיעה של הרכב.

לצורך סקירת הרכב וההיערכות לקראת הנסיעה, כך פסק בית הדין, עמד העובד לרשות המעסיק במשך 20 דקות נוספות שלא שולמו.

 חישוב תגמול שעות נוספות לעובד:

• 8 שעות נוספות בכל חודש בערך של 125% * 37.61 ₪ = 792.81 ₪.
• 95 שעות נוספות בכל חודש בערך של 150% * 45.28 ₪ = 359.97 ₪.
• 33 שעות נוספות בכל חודש בערך של 175% * 52.83 ₪ = 17.43 ₪.
• 23 שעות נוספות בכל חודש בערך של 200% * 60.32 ₪ = 13.87 ₪

מהחישוב עולה כי העובד זכאי בכל חודש להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות בסך של כ-1,000 שקל. הוא הועסק במשך כ-84 חודשים, וכך נפסקו לו כ-100 אלף שקל, מהם קוזז תשלום בגין שעות נוספות שכבר שולם לעובד במהלך תקופת העסקתו.

[סע"ש 36295-06-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>