פסיקה: העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ופנסיה עבור גמול שעות כוננות חודשי קבוע

האם יש לראות בשעות כוננות בסכום חודשי קבוע כחלק מהשכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים ולהפרשות לפנסיה? בשאלה זו נדרש לאחרונה לדון בית הדין לעבודה בתל אביב.

העובד הועסק כטכנאי במשך כ-3 שנים, ומדי חודש קיבל תוספת קבועה בסך 500 שקל עבור שעות כוננות. לטענתו, מאחר שמדובר בתשלום קבוע יש לראות בו חלק מהשכר הקובע, בגינו נדרש המעסיק לשלם פיצויי פיטורים ופנסיה.

רואה החשבון של החברה הודה בבית הדין לעבודה שאכן מדובר בתוספת חודשית קבועה, אך לטענתו אין בכך כדי להעיד שמדובר בתוספת פיקטיבית, שכן טען שבמקרה זה היא משקפת את שעות הכוננות בהן עבד הטכנאי בפועל.

נציגת החברה הסבירה שבמסגרת הכוננות נותן הטכנאי מענה ללקוחות לאחר שעות העבודה. בפועל נדרש הטכנאי לכוננות פעם או פעמיים בשבוע, כאשר הדבר תלוי במספר הטכנאים במשמרת ובמספר הקריאות שהם מקבלים.

הפסיקה קובעת שתשלום בעד כוננות שאינו פיקטיבי, כלומר משולם עבור הדרישה להיות בכוננות והנכונות לבצע עבודה מחוץ לשעת הרגילות, הוא רכיב שאינו מובא בחשבון בתחשיב פיצויי הפיטורים.

למרות שרכיב הכוננות שולם מדי חודש וגובהו היה קבוע, הוכח שהפעם מדובר בתשלום בעד ביצוע כוננות בפועל. כך פסק בית הדין לעבודה שאין מדובר ברכיב פיקטיבי, ולכן אין הצדקה לראות בו כחלק משכר היסוד הקובע לתשלום פיצויים והפרשות פנסיוניות.

[ד"מ 7659-12-18]