בית הדין הארצי לעבודה הורה לאחרונה על קיצוץ משמעותי של 3 רכיבי פיצוי שפסק בית הדין האזורי במסגרת תביעה שהוגשה על ידי עובדת ותיקה שפוטרה בעקבות הפרת אמונים, והבהיר שלא כל הפרת אמונים מובילה בהכרח לשלילת פיצויי פיטורים.
ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה [סע"ש 54918-09-19] שפורסם במרץ השנה ומשתרע על פני כ-70 עמודים, במסגרתו התקבלה בעיקרה תביעת העובדת.
במאמר מוסגר נציין שפסק דין כה חריג באורכו של בית הדין האזורי עשוי לעתים להעיד על צפי לביקורת מצד בית הדין הארצי, ומכאן הצורך לנמק בהרחבה את עמדתו – שכן מטבע הדברים שופטי בית הדין האזורי אינם שמחים לגלות שבית הדין הארצי הטיל ספק בשיקול דעתם.
הודתה ששיקרה
העובדת שימשה כמזכירה במשרד עו"ד במשך 22 שנים עד לפיטוריה לאלתר. במכתב הפיטורים צוין שפוטרה בשל "הפרת אמונים והתנהגות לא ראויה", לאחר שהודתה בפני המעסיק ששיקרה לו כשאמרה שהלכה לדואר והתיבה הייתה ריקה בעוד שבפועל כלל לא עזבה את המשרד.
המעסיק פיטר אותו מיידית מבלי לשלם לה פיצויי פיטורים וללא ששילם לה חלף הודעה מוקדמת, ובית הדין האזורי קיבל את תביעתה לתשלום רכיבים אלו, ובנוסף פסק לה פיצוי גבוה בעקבות פיטורים שלא כדין.
בניגוד לבית הדין האזורי שסבר שמדובר באחד המקרים החמורים בהם נתקל בהתייחס להתנהלות המעסיק, דעתם של שופטי בית הדין הארצי היתה שונה.
"פגיעה בלתי הפיכה"
העובדת לא הכחישה בעדותה בבית הדין ששיקרה למעסיק בנוגע להימנעותה מלבצע מטלה שהייתה חלק ממסגרת תפקידה. היא אף נמנעה מלהכחיש באופן חד משמעי את טענתו שלעתים נהגה לשבת בחוסר מעש כשנעדר מהמשרד, כפי שגם עולה מתיעוד מצלמות האבטחה.
"שוכנענו שהעובדת פוטרה בעקבות הפגיעה הקשה באמון שחש המעסיק לאחר שנות עבודה רבות, במהלכן סבר כי היא מקדישה את כל מרצה וזמנה לעבודתה במשרדו, וכאשר מבחינתו אי אמירת אמת מהווה פגיעה בלתי הפיכה ביחסי האמון הנדרשים במסגרת יחסי העבודה (ודאי בעבודה מסוג זה, המושתתת על אמון ומערכת יחסים קרובה)", ציין בית הדין הארצי בפסק דינו.
עם זאת, בית הדין הארצי קיבל את קביעת בית הדין האזורי לפיה העובדת זכאית לפיצויי פיטורים מלאים וחלף הודעה מוקדמת. "גם אם פוטרה מהטעמים שפורטו לעיל – אין בהם, בהתחשב במכלול הנסיבות לרבות תקופת העסקתה הארוכה, כדי להצדיק שלילה של זכויות אלה", נפסק.
בסערת רגשות
בית הדין האזורי פסק לעובדת פיצוי בסך 70 אלף שקל בעקבות פיטוריה ללא שימוע מסודר, אולם בית הדין הארצי הפחית סכום זה ל-30 אלף שקל.
"מחד, ניתן להבין את סערת הרגשות בה היה נתון המעסיק בשל מה שנתפס בעיניו כהפרת אמונים, כאשר נתן לעובדת הזדמנות מסוימת למתן הסברים. מאידך, הזדמנות זו לא הייתה מספקת בהתאם לדרישות הפסיקה, והדברים נכונים ביתר שאת בהתחשב בתקופת עבודתה הארוכה ובסוג הטענות שיוחסו לה", נימק בית הדין הארצי את החלטתו.
בשל טעות באופן החישוב של גמול שעות נוספות שפסק בית הדין האזורי, הופחת הסכום במסגרת הערעור ב-55%, נוסף על הפחתה של כ-30% מהסכום שחויב המעסיק לשלם לעובדת בשל הפקדות בחסר לפנסיה.
[ע"ע 40806-03-21]