הצעת חוק: גם ארגון עובדים רשאי לדרוש מהמעסיק מידע בנוגע לרמות שכר העובדים
מעסיקולוג10:51
"במקרים רבים מתקשה העובדת בהוכחת אפלייתה בשל סירוב המעסיק למסור לה מידע על שכר עמיתיה הגברים"
הצעה לתיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הונחה אתמול (ג') על שולחן הכנסת על ידי ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ואח', לצורך העברת נטל הראיה אל המעסיק במקרה בו הוא מסרב לבקשת עובדת לקבל מידע הנוגע לדרגות השכר בעסק. בנוסף מוצע לאפשר גם לארגון עובדים יציג לדרוש את המידע, נוכח הימנעותן של עובדות רבות מלעשות זאת בעצמן.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע שעובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך – זכאים לשכר שווה בעד העבודה.
עובדים רשאים לפנות אל המעסיק בדרישה לקבלת מידע אודות רמות שכר העובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי העובדים וסוגי המשרות או הדירוגים (ראו מסגרת).
לדברי מציעי החוק, במקרים רבים מתקשה העובדת בהוכחת אפלייתה בשל סירוב המעסיק למסור לה מידע על שכר עמיתיה הגברים, נוסף על הקושי להוכיח שעבודתה שוות ערך לעבודת עמיתיה הגברים.
"לכן, למרות הזמן הרב שעבר מאז חקיקתו של חוק שכר שווה, נדונו בבתי הדין לעבודה מספר מועט מאד של תביעות מכוח החוק, וגם בתביעות מעטות אלו, התובעות נתקלו בקשיים רבים מאד להוכחת תביעתן", אומר ח"כ ביטן.
על אף הקבוע בחוק, עובדות מעטות דורשות בפועל את המידע. "גם אלו הדורשות אותו, נתקלות בחומה בצורה של התנגדות מצד המעסיק למסירת המידע, אף בשלב שבו התביעות הספורות המוגשות בעניין, מגיעות לפתחם של בתי הדין לעבודה", טוענים מציעי החוק.
לדבריהם, התיקון המוצע לפיו חובת מסירת המידע תהיה גם "לארגון עובדים יציג לפי דרישתו", יגביר את כושר ההרתעה אל מול מעסיק הנוקט בהפליה על רקע מגדרי, יקל על ביצוע האכיפה המונעת, וישפר באופן משמעותי את בעיית כושר המיקוח של הנשים כגורם להפליה בשכרן.
בנוסף, יאפשר התיקון המוצע בחוק לארגון העובדים היציג לפעול למיגור הבעיה ולקבלת המידע בגין פערי השכר, ללא הצורך בבקשה מטעם העובדת.
על פי הצעת החוק, נטל ההוכחה יעבור למעסיק במקרה של הפרת חובתו למסירת מידע לעובד, על מנת להתמודד עם הקושי הראייתי הגדול בהוכחת הפליה לפי החוק. יצוין כי הסדר דומה של היפוך נטל ההוכחה, קיים בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
"כיום במצב בו מעסיק מסרב למסור לעובדת מידע, אין לעובדת כל יכולת להוכיח את עילת תביעתה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "תיקון זה יקל באופן משמעותי על הוכחת התביעה, יגביר את נטל ההוכחה על המעסיק במקרים שבהם יש חשד להפליה בשכר והתחמקות של המעסיק לאור זאת ויעודד גילוי מידע מקדים על ידי המעסיק".
מה קורה במדינות אחרות?
על פי הצעת החוק, ייקבע אמצעי למניעת ההפליה תוך הטלת חובה על מעסיקים ונציגות עובדים המקיימים מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי, לדון על שוויון מגדרי בתחום השכר ולגבש תכנית לצמצום פערי שכר ולקידום שוויון מגדרי.
במסגרת התכנית ניתן יהיה לפרט צעדים שונים לצמצום פערי השכר המגדריים, ובכלל זה שינוי אופן חלוקת השכר והתגמולים, מנגנון הערכת עובדים מבוסס ביצועים, קידום נורמות תעסוקתיות המקלות על הורים לשלב בין האחריות בעבודה לאחריות בבית וכיוצא באלה.
במספר מדינות הוכנסו להסכמים קיבוציים הוראות בנוגע לשקיפות הנדרשת בנושא שוויון מגדרי בתחום השכר. כך, למשל, חוק שהתקבל בשנת 2006 בצרפת עוסק במו"מ בין מעסיקים לנציגי עובדים, ומטיל עליהם חובה לדון גם בנושא.
במו"מ הנערך בבלגיה בין איגודי העובדים לבין נציגי המעסיקים, המדינה מעודדת לדון באופן ברור בפערי השכר בין גברים לנשים, ובלוקסמבורג הדיון בנושא הנו בגדר חובה.
