העלאת שכר המינימום צפויה לגרום בטווח הארוך לפיטורי העובדים החלשים ביותר בארגון – כך עולה מסקירה שפרסם אתמול (א') הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, על פי התוצאות הראשוניות של מחקר משותף עם פרופ' דיוויד ניומרק מאוניברסיטת קליפורניה UCI, שמטרתו לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של העלאת שכר המינימום בין השנים 2006 ל-2008.
קראו עוד במעסיקולוג:
* "אם שכר המינימום יעלה – נחליף את העובדים ברובוטים"
* הצעת חוק מטעם 69 חברי כנסת: השוואת קצבת הזקנה לשכר המינימום
* 2018: שכר המינימום יעלה ל-5,300 שקל
* כצפוי: העלאת שכר המינימום בהראל הובילה להעלאת שכר המנכ"ל
שכר מינימום נועד להגן על העובדים החלשים במשק בתהליך מיקוח השכר מול המעסיקים, ומטרתו היא כמובן להעלות את השכר של העובדים ברמות השכר הנמוכות. עם זאת, במקרים בהם שכר המינימום גבוה מהתפוקה השולית של העובדים – העלאתו עלולה להביא לפיטורי עובדים או להאטה בגידול בתעסוקה. במקרה זה אוכלוסיות בעלות כישורים נמוכים ופריון נמוך עלולות להיפגע.
על פניו, נכון להיום, לא נראית השפעה שלילית על התעסוקה כתוצאה מהעלאת שכר המינימום, אולם באוצר מסבירים שההשפעות בטווח הארוך יותר עלולות להיות שונות מהותית, משום שהעלאות שכר מינימום בישראל ובמדינות אחרות מתבצעות לרוב בתקופות של גאות במחזורי העסקים, במהלכן הביקוש לעובדים נמצא בשיא.
כך החליט הכלכלן הראשי לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של העלאת שכר מינימום הקודם, בין השנים 2006 ועד 2008 (ראו תרשים). בשלב זה הבחינה מתמקדת בהשפעות על התעסוקה, ובשלב הבא תיבחן גם השאלה מי נושא בעלות שכר המינימום.
תעתוע עליית השכר
בחינה ראשונית ושטחית של הנתונים מלמדת לכאורה כי בחברות עתירות עובדים ברמות שכר מינימום נותר השכר הממוצע יציב עד שנת 2006, ואילו החל משנה זו נרשמה עלייה משמעותית בשכר הממוצע.
זאת לעומת יתר החברות, בהן לא נצפה שינוי מגמה בהתפתחות השכר במהלך כל התקופה, כלומר החל משנת 2003 ועד 2008.
לכאורה, ניתן להסיק מכך שלהעלאת שכר המינימום קיימת השפעה חיובית על השכר הממוצע בחברות עתירות עובדים ברמת שכר מינימום. אולם יש להביא בחשבון שהסיבה לעלייה המשמעותית בשכר הממוצע בחברות הללו היא דווקא פיטורי העובדים החלשים ביותר בארגון.
צוללים פנימה
על מנת לבחון השערה זו, לפיה העלאת שכר המינימום הביאה לפיטורי עובדים וכך העלתה באופן מלאכותי את השכר הממוצע של העובדים הנותרים באותן חברות, נערך ניתוח נוסף של הנתונים.
במסגרת המחקר כולו, הכולל גם את שלב ניתוח הנתונים הראשוני, חולקו החברות לקבוצות טיפול ובקרה על פי שיעור העובדים שמשתכרים שכר מינימום מתוך כלל העובדים בחברה. קבוצת הטיפול כללה חברות בהן שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה מ-20%, וקבוצת הבקרה כללה חברות בהן השיעור קטן מ-20%. הרציונל הוא ברור: ככל ששיעור העובדים בחברה בסביבת שכר המינימום גבוה יותר – כך תושפע פעילותה משינוי המדיניות.
ואכן, לאחר ניתוח מעמיק יותר של הנתונים, התברר שבחברות ששייכות לקבוצת הטיפול ירד נתח התעסוקה בשיעור של 2.4%, בעוד שבחברות בקבוצת הביקורת נתח התעסוקה עלה באותה תקופה בשיעור של 2.4%. כך הגיע הכלכלן הראשי למסקנה לפיה להעלאת שכר המינימום צפויות להיות בעתיד השפעות שליליות על תעסוקת עובדים מוחלשים.
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ, מסרה בתגובה לפרסום המחקר האמור כי "המסקנות המגומגמות והמרושלות של 'המחקר' כביכול שעשה הכלכלן הראשי באוצר על שכר המינימום, שוות בערך לאמירה סתמית של עובר אורח ברחוב. נראה כי ה'מסקנה' שהעלאת שכר מינימום מביאה כביכול לפיטורים היא סוג של אמונה דתית אצל הכלכלן הראשי, והוא לא נותן לעובדות לבלבל אותו. עד כה, מעולם לא גרמה העלאת שכר לעובדים העניים – לפיטורים, ומדובר בהתנגדות נפשית עמוקה למתן תשלום הוגן לבני אדם בעבור עבודתם. יתכבד האוצר ויחליט איך המסקנות המעורפלות בדבר סכנת הפיטורים שלכאורה רובצת על המשק, עולה בקנה אחד עם ההתפארויות על שיעור האבטלה הנמוך".
איפה אנחנו ואיפה הם
כמה מילים על שכר המינימום בעולם: בתקופת הגאות, החל מאמצע שנות ה-2000 ועד המשבר הגלובלי ב-2008, עלה השכר הממוצע העולמי בקצב מהיר, גם של המשתכרים ברמה נמוכה, ללא צורך לעשות שימוש משמעותי בכלי של שכר המינימום.
לאחר המשבר, שכר העבודה קפא או נחתך, בעוד ששכר המינימום נותר קבוע ברוב המדינות. כאשר הכלכלות החלו להתאושש, השכר אמנם חזר לצמוח, אך בקצב איטי. כתוצאה מכך, עלו חששות בקרב כלכלנים בנוגע לרווחת העובדים בעלי רמות השכר הנמוכות. לפיכך הוחלט במדינות רבות להעלות את שכר המינימום, מתוך תפיסה שהדבר יסייע לאותם עובדים ויפחית את רמות אי השוויון בהכנסות.
בשנת 2016 הגיעה רמת שכר המינימום בישראל לשיא היסטורי, ובמקביל היה היחס שבין שכר המינימום לבין השכר החציוני בישראל מעל לממוצע מדינות ה-OECD בהן קיימת מדיניות של שכר מינימום (ראו תרשים).
במהלך השנים האחרונות, החלו כאמור מספר מדינות אירופה נוספות להנהיג גם הן שכר מינימום בתחומן, וכיום 27 ממדינות ה-OECD עושות שימוש בכלי זה.