בית הדין הארצי הכריע: על ביטוח לאומי לשנות את שיטת החישוב לדמי שמירת היריון
מעסיקולוג13:08
המבוטחת יצאה לחופשת לידה בת 26 שבועות, ולאחר תקופה קצרה שוב הרתה. ביה"ד דחה את ערעור הביטוח הלאומי וקבע שהיא זכאית לדמי שמירת היריון מלאים
בית הדין הארצי לעבודה הכריע אתמול (ג') מחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי לבין מבוטחת הנוגעת לפרשנות תקנות הביטוח הלאומי, והורה למוסד לשנות את שיטת החישוב בו הוא נקט לצורך קביעת גובה הזכאות של המבוטחת לדמי שמירת היריון.
מדובר בערעור שהוגש על החלטת בית הדין לעבודה בבאר שבע, לאחר שקיבל את תביעתה של מבוטחת בביטוח לאומי, ופסק שעליו לחשב בצורה שונה את בסיס השכר של המבוטחת לצורך תשלום גמלת שמירת היריון.
המבוטחת עבדה בחברה גדולה החל מנובמבר 2010, וביולי 2013 ילדה. חוק עבודת נשים קובע כי יולדת זכאית לחופשה למשך 26 שבועות, וכך בסוף דצמבר באותה השנה שבה המבוטחת לעבודתה. היא קבלה דמי לידה עד אמצע אוקטובר, שכן סעיף 50(א) לחוק ביטוח לאומי קובע כי תשלום דמי לידה יהיו למשך 14 שבועות לכל היותר. כך יצא שבמשך חודשיים וחצי נותרה העובדת ללא דמי לידה, בעודה שוהה בחופשת לידה.
העובדת שוב הרתה, והחל מינואר 2014 נאלצה לשהות בשמירת היריון בשל מצבה הרפואי. לצורך חישוב זכאותה לדמי ביטוח, חישב המוסד לביטוח לאומי את הבסיס לתשלום הגמלה לפי הכנסת העובדת בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2013, כלומר ברבע שנה שקדמה למועד צאתה לשמירת היריון. מאחר שמדובר בתקופה שבחלקה לא קיבלה דמי לידה ושכר – הכנסתה הסתכמה רק בכ-3,000 שקל, על אף שגובה שכרה עמד על כ-7,600 שקל. כך יצא שנקבעה לה גמלה לשמירת היריון בגובה 1,000 שקל בלבד לחודש.
תקנות הביטוח הלאומי (אמהות) קובעות כי "לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור… מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל… לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה מלוא השכר…"
נקודת המחלוקת בין הצדדים נסובה על המילים "מסיבה אחרת שאינה תלויה בה", שכן המבוטחת טענה שהיא יצאה לחופשת לידה מכוח החוק ולכן החופשה אינה מרצונה, ואילו המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי מדובר בחופשת לידה מרצון, שכן היא לא נעשתה מכורח או מאילוץ.
החל ממרץ 2013 תוקן חוק עבודת נשים, ונקבע כי חופשת לידה תימשך 26 שבועות, במקום 14 שבועות שנקבעו עד אז, אולם חופשת הלידה תהיה ללא שכר החל מסוף השבוע ה-14. "על אף מתן האפשרות לעובדת לקצר את תקופת החופשה, אין בכוונת הדברים כי חופשה זו היא חופשה 'התלויה בה' במובן זה", פסק ביה"ד הארצי לעבודה. "תכליתו של התיקון לחוק היתה לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה יותר מבלי שהתקופה מעבר ל-14 השבועות בהם בשכר תהיה על חשבון חופשתה השנתית של היולדת. על כן, פרשנות אחרת של תקופת חופשת הלידה ללא שכר, תגרום לכך שהיולדות לא תנצלנה את זכותן זו מחשש שזכויותיהן הנוספות תפגענה".
