בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצויים בגובה שתי משכורות חודשיות לעובד, לאחר שנקבע שהשימוע שנערך לו טרם הפיטורים נעשה "כטקס בלבד" ורק על מנת לצאת ידי חובה, שכן מהקלטת השימוע עולה שההחלטה לפטרו התקבלה מראש.
בנוסף ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו כי על אף יחסי החברות שהיו בין המעסיק לבין העובד, אין הדבר פוטר את המעסיק מעריכת הליך שימוע כהלכתו.
טענת המעסיק לפיה הקלטת שיחת השימוע על ידי העובד מעידה על חוסר תום לב ועל מגמתיות כלשהי נדחתה על ידי בית הדין לעבודה, באומרו כי "אילו הליך השימוע נערך כנדרש, ממילא לא היה כל ערך להקלטה. מאידך, אלמלא בוצעה, לא היתה ברשות העובד ראיה חיצונית כלשהי, מלבד עדותו, בנוגע לאי תקינותו של ההליך".
שימוע – לא צופה פני עתיד
המעסיק טען שהעובד זומן לשימוע לפני פיטורים כיוון שלא נראו עסקאות עתידיות הצפויות לעובד, אולם בית הדין לא ראה בכך טיעון מהימן, וציין שגם כך "מן הראוי היה שהזמנה לשימוע לפני פיטורים תיעשה על בסיס הסתכלות ובחינה רטרוספקטיביים, ולא צופי פני עתיד".
בית הדי לעבודה קיבל את טענת העובד לפיה נוצר משבר אמון בין הצדדים על רקע סירוב העובד לחתום על כתב ויתור על עמלות להן היה זכאי על פי ההסכם ההעסקה, ושזוהי למעשה הסיבה לפיטוריו. כך חויב המעסיק בפיצוי בסך 38,000 שקל, המשקף כאמור גובה שתי משכורות חודשיות של העובד.
שכר גלובלי – פיצול מלאכותי?
העובד טען שעל הזכויות הסוציאליות שלו להיגזר גם מתוספת שעות נוספות גלובליות בסך 2,000 שקל, מאחר שמדובר בפיצול מלאכותי.
המעסיק טען מנגד כי בשל מעמדו ותפקידו, העובד לא התנהל על פי לוח זמנים אשר הוכתב לו על ידי הממונים עליו, אלא היה אחראי לכך באופן בלעדי.
בנוסף נטען כי העובד החזיק ברכב שהחברה העמידה לרשותו, וקבע פגישות רבות מחוץ למשרד באופן שלא ניתן לפקח על עבודתו.
בית הדין לעבודה דחה טענות אלה של המעסיק, מאחר שלא הוצגו דוחות נוכחות של העובד ולא הובהר אם נעשה מעקב כלשהו אחר שעות עבודתו וכיצד, וגם בתלושי השכר של העובד אין עדות לכך.
בהסכם ההעסקה של העובד צוין כי לאחר 3 חודשי עבודה יעלה שכרו של העובד ב-2,000 שקל, ונקבע באופן מפורש שסכום ההעלאה לא יובא בחשבון לצורך ההפרשות הפנסיוניות. ובכל זאת, בית הדין לעבודה פסק שהתוספת הגלובלית ששולמה לעובד בסך 2,000 שקל הינה חלק אינטגרלי משכר הבסיס, ולכן יש לבצע גם ממנה הפרשות פנסיוניות ולקבוע על פיה את פיצויי הפיטורים.
עם זאת, נדחתה תביעת העובד לקביעת פיצויי פיטורים גם על פי העמלות שקיבל מהחברה, מאחר שמדובר בתמריץ, כלומר בפרמיה שמשולמת לעובד החל ממדרגה מסוימת ומעלה, ולא מהשקל הראשון.
[סע"ש 4139-11-13]