פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

"החברה חרצה את גורלו של התובע ללא עריכת שימוע" – כך ציין השבוע בית הדין לעבודה בתל אביב בהחלטתו, וחייב את החברה שביטלה את העסקת המועמד באמצעות שליחת הודעת טקסט בפיצוי בגובה 10 אלף שקל בגין אי עריכת שימוע. זאת נוסף על פיצויים בגובה 50 אלף שקל בגין עוגמת הנפש, 30 אלף שקל בגין הפסד השתכרות, וכ-12 אלף שקל בגין חלף הודעה מוקדמת.

נזכיר שבינואר השנה פסק בית הדין לעבודה בירושלים פיצוי בגובה 25 אלף שקל למועמד שנתבשר שהתקבל לעבודה, וזמן קצר לאחר מכן עודכן שלא ניתן יהיה להעסיק אותו. גם שם נפסק שחובת השימוע לפני פיטורים חלה על המעסיק גם כלפי מועמד שטרם החלה העסקתו בפועל. יצוין כי בניגוד למנהגו של בית הדין, בשני המקרים לא קוצץ הפיצוי בו חויב המעסיק – על אף הפער העצום בינו לבין סכום התביעה כפי שיפורט בהמשך.

קראו עוד במעסיקולוג:
^* נדחתה טענת המועמדת שנחתם חוזה עבודה, אך המעסיק יפצה בשל חוסר תום לב
^* פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות
^* בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?
^* בית הדין לעבודה: קבלת מועמדת בהיריון מחייבת העסקתה עד תום התקופה המוגנת

התרברב על תנאי העסקתו?

התובע חתם על הסכם העסקה, התפטר מעבודתו הנוכחית, ונסע למספר ימים לחופשה בחו"ל לפני תחילת העסקתו אצל המעסיק החדש.

במהלך שהייתו בחו"ל, קיבל המועמד הודעת טקסט לפיה העסקתו מבוטלת בשל התרברבותו בפני מנהלת הסחר של החברה בנוגע לתנאי העסקתו, תוך הפרה של התחייבותו לסודיות בנוגע לתנאי העסקתו.

בית הדין לעבודה: "הרהיבה עוז החברה בטענתה כי לה נגרם נזק כיוון שהייתה צריכה לגייס מועמד אחר לתפקיד"

חודשיים לאחר מכן מצא המועמד עבודה אחרת, שגובה שכרה נמוך ב-2,500 שקל מהשכר שהיה אמור לקבל אילו העסקתו לא היתה מבוטלת.

התחייבות לסודיות

המועמד דרש לקבל בין היתר את הפרשי השכר האמורים, נוסף על השכר שהפסיד במשך חודשיים של אבטלה, נוסף על 100 אלף שקל כפיצוי בגין לשון הרע ו-200 אלף שקל כפיצוי על עוגמת הנפש.

בבית הדין טען מנכ"ל החברה שהמועמד סיפר למנהלת הסחר על המשכורת שהוא מתעתד לקבל, והטיח בפניה כי על אפה וחמתה הצליח לקבל משכורת גבוהה יותר ממה שהיא רצתה לקבל. עם זאת, החברה לא הצליחה להוכיח שאכן הדברים נאמרו, ומנהלת הסחר לא הובאה להעיד בבית הדין.

הפסיקה קובעת [ע"א 548/78] שכאשר בעל דין נמנע מלהביא ראיה שנמצאת בחזקתו – ניתן להסיק מכך שאילו הובאה הראיה היה בה כדי לפעול כנגדו.

בית הדין ציין כי אמנם אין מחלוקת שהמועמד היה מחויב לסודיות על פי ההסכם, וגילוי שכרו בפני עובדת החברה יש בו משום הפרה, אולם היה על החברה לזמֵן את המועמד ולברר עמו אם אכן נעשתה הפרה של ההסכם.

הסתמך על החוזה החתום

"החברה גרמה לתובע עוגמת נפש", פסק בית הדין. "התובע הסתמך על הסכם העבודה שנחתם עמו, התפטר מעבודתו ונסע לחו"ל למספר ימים בטרם יחל לעבוד בחברה. החברה שלחה לתובע דוא"ל בעודו בחו"ל והפרה את ההסכמה ביניהם בהודעת SMS. לא רק שהחברה נהגה בחוסר תום לב, אלא שהחברה נהגה מעשה 'חסר לב'. משכך, אנו פוסקים לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50 אלף שקל. פיצוי כולל בחובו את כל רכיבי התביעה שנתבעו בגין הפרת ההסכם והנזקים שאינם ניתנים לכימות ונגרמו לתובע".

בנוסף נפסק שהנזק הישיר שנגרם למועמד כתוצאה מהפרת חוזה העבודה הוא פגיעה בשכרו בסך 2,500 שקל – וכך נפסק לו 30 אלף שקל, המשקפים את הפער האמור לאורך שנה. "הרהיבה עוז החברה בטענתה כי לה נגרם נזק כיוון שהייתה צריכה לגייס מועמד אחר לתפקיד", ציין בית הדין.

הסכומים שנפסקו לתובע:

• 50,000 ₪ בעבור פיצוי בגין עוגמת נפש.
• 30,000 ₪ בגין הפסד השתכרות.
• 10,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע.
• 12,500 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת.
• 1,663 ₪ בגין הפסד הפרשות המעסיק לפנסיה.
• 787 ₪ בגין הפסד הפרשות המעסיק לקרן השתלמות.
• 10,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

[סע"ש 11830-09-15]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין חשובים בדיני עבודה >>