שימוע לא תקין: פיצוי של 5,000 שקל בלבד למפוטר ותיק ומבוגר

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים חייב לאחרונה מעסיק לשלם לעובד פיצוי נמוך במיוחד, בסך 5,000 שקל בלבד, לאחר שנפסק שלא נערך לו שימוע תקין לאחר 18 שנות עבודה בחברה ושביעות רצון גבוהה מעבודתו.

זאת על אף שבתי הדין לעבודה מקפידים הקפדה יתרה על הכללים לעריכת שימוע לפני פיטורים, וקרה בעבר שנפסק לעובד פיצוי בגובה 5 משכורות רק כי הזימון לשימוע לא היה מספיק מפורט, למרות שנערכו לו שני שימועים וניתנה לו הזדמנות של ממש להגיב לטענות נגדו. במקרה זה – כלל לא נמסר לעובד זימון לשימוע.

"בשל הוותק הממושך של העובד, ובשל המשמעויות הקשות של פיטורים בסמוך לגיל הפרישה, אין לוותר על אותן דרישות 'פורמאליות' ומהותיות כאחד, ואף היה מקום שהמעסיק יעשה תיעוד טוב יותר של כל ההליך", הבהיר בית הדין בהחלטתו, ובכל זאת פסק לעובד פיצוי נמוך יחסית, בשל נימוקים שיוצגו בהמשך.

"פחות מועיל לחברה"

העובד, יליד 1950, הועסק כטכנאי בחברה המספקת ציוד אבטחה, כאשר שכר הבסיס שקיבל בסוף תקופת עבודתו עמד על 5,800 שקל.

לאחר 18 שנות עבודה, נערכה לעובד שיחת שימוע לפני פיטורים, ובסיכום עיקרי השיחה נכתב שמאחר שהחברה מנתבת את עיסוקה לשירות ופחות להתקנות – העובד "פחות מועיל לחברה", ומאחר שהוא "פחות מוכר – הדבר מקשה על הגדלת ההכנסות".

עוד צוין כי "בעקבות כל הדברים האלה הוסבר שלא נותרה ברירה ושלמרות האהבה הרבה אליו לא ניתן להמשיך להעסיקו במצב הנוכחי", אולם לבסוף הוחלט לבחון אפשרויות נוספות להמשך העסקתו בתפקיד אחר בחברה.

בונוס הסתגלות

חודש לאחר מכן, נמסר לעובד מכתב פיטורים, אולם צוין כי בשל "מעלותיו הרבות, ההערכה שאנו רוכשים לו ותקופת עבודתו הארוכה החלטנו להעניק לאיליה בונוס הסתגלות בשיעור משכורת אחת נוספת".

לטענת העובד, הודעת הפיטורים נחתה עליו בהפתעה מבלי שהליך השימוע נערך כדין, מבלי שנערך פרוטוקול מסודר לשיחה שנערכה עמו, מבלי שנכח בה מתורגמן לשפה הרוסית, ובנוסף לא נאמר לו שהוא רשאי להביא עמו נציג לשימוע.

בנוגע להחלטת הפיטורים, טען העובד שגילו והשנים הספורות שנותרו לו עד לגיל הפרישה לא הובאו בחשבון כטעמים המצדיקים את המשך עבודתו בחברה.

לא זכו לשיתוף פעולה

בית הדין לעבודה התרשם שמלכתחילה קיוו הממונים על העובד, בהנחיית בעלי החברה, שלא יצטרכו להיפרד ממנו באופן סופי, ושיצליחו לשכנע אותו להסכים לעבור לתפקיד אחר.

"כוונה אחרונה זו היא שהכתיבה את התנהלותם, ומסבירה את העובדה שלא יכלו להציג מכתב הזמנה לשימוע. שכן הלכה ולמעשה לא רצו בפיטורי העובד, אלא בהעברתו לתפקיד אחר. אלא שלא זכו לשיתוף פעולה", ציין בית הדין בהחלטתו.

לצד זאת, בית הדין הבהיר שכוונה להציע לעובד תפקיד חלופי לא פוטרת את המעסיק מהחובות הנלוות לקיומו של הליך שימוע תקין.

חובת תום הלב

בית הדין הארצי לעבודה פסק בשנת 2018 [ע"ע 67949-09-16], שגם כאשר קיימת הצדקה עניינית להעברת עובד מתפקידו – ייתכנו מקרים שבהם חלה על המעסיק חובה לחפש לעובד תפקיד אחר בשקידה ראויה מכוח חובות תום הלב וההגינות. זאת במיוחד במקרים בהם מדובר ביחסי עבודה ממושכים.

במקרה זה, החברה הציגה לפני העובד את האפשרות להשתלב בחטיבות אחרות בקבוצה כולו, ולא מיקדה את החיפוש דווקא אצלה, במטרה להגדיל את היצע המשרות, ובמטרה אמיתית לאפשר לעובד להמשיך לעבוד אצלה. "אלא שהעובד 'טרק את הדלת' לכל ניסיון להציע שישתלב במשרה שאיננה דווקא של טכנאי", ציין בית הדין בהחלטתו.

בית הדין קבע שפעולות החברה מתיישבות עם חובתה לפעול בשקידה סבירה לשלב את העובד במקום העבודה, בשים לב לגילו ולשנים שנותרו לו עד לפרישה, ואף אם שיקול ייחודי זה לא הובא בחשבון – הרי שבאופן מהותי החברה קיימה את חובתה.

סירוב = פטור

"אנו סבורים כי סירובו של העובד להשתלב בכל משרה אחרת שאינה של טכנאי פטרה את החברה מהצורך לציין לפני העובד מהן המשרות החלופיות שבהן הוא יכול להשתלב", הוסיף בית הדין. "בשים לב לאמור שוכנענו שהחברה פעלה בהתאם לחובת תום הלב ולחובת ההגינות המוטלות עליה".

בית הדין דחה את טענת העובד לפיה היה על החברה לזמן מתורגמן לשימוע, לאחר שהוכח שבמשך 18 שנות עבודתו בחברה התקשורת עמו נעשתה בעברית. בנוסף נדחתה טענתו שלא נערך פרוטוקול לשיחת השימוע, מאחר שדי בפירוט של מהלך הדברים כפי שתואר בסיכום שהציגה החברה.

כך נפסק שהחברה תפצה את העובד בסך 5,000 שקל בלבד, מאחר שהליך השימוע לא נערך באופן תקין.

[סע"ש 12510-12-17]