בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי לעובד, מאחר שהמעסיק לא הדגיש בפניו במסגרת השימוע שברצונו להעבירו מתפקידו רק לזמן קצר, וכך סירובו לעבור לתפקיד אחר הביא בסופו של יום לפיטוריו.
כל זאת, על אף שבית הדין הדגיש כי עדות העובד לא היתה מהימנה. התברר שהעובד שהה ברומניה במסיבת רווקים בעודו מדווח למעסיק על היעדרות בעקבות תאונת דרכים שעבר. לאחר ששב מחופשת מחלה ממושכת, ביקשה החברה להעבירו לתפקיד אחר.
מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות במתן הזדמנות מלאה לעובד להשמיע את תגובתו בנוגע לכל אחת מהטענות הנוגעות לכוונה לשקול את סיום העסקתו, וכמובן גם לתעד את הדברים בפרוטוקול השימוע, שכן אחרת – המעסיק חשוף לתביעה בגין פיטורים שלא כדין.
קראו עוד במעסיקולוג:
* 12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים
* פיצוי לעובד בגובה 5 משכורות: הזימון לשימוע לא היה מספיק מפורט
* המעסיק לא הציג פרוטוקול שימוע, וחויב בפיצוי בגובה שתי משכורות
* פיצוי חריג לעובד בגובה 3 משכורות בשל עוגמת נפש
"נכון הדבר כי לעובד לא קיימת 'זכות קנויה' להמשיך לעבוד בתפקיד בו עבד, וככל שביקשה החברה להעבירו לתפקיד אחר אף ללא הגבלת זמן – יכולה היתה לעשות כן", הבהיר בית הדין. "החברה הינה חברה פרטית והעובד לא הצביע על כל מקור חוקי או הסכמי, המחייב אותה לשמר לו את התפקיד לשמו נשכר לכתחילה".
עם זאת, החברה טענה בבית הדין שמדובר היה בהעברה לתפקיד זמני למשך כשבוע-שבועיים, והרושם שהתקבל על בסיס העדויות והראיות היה שלא כך הוצגו הדברים בפני העובד בזמן השימוע. כך נפסק לעובד פיצוי, בנימוק לפיו נשללה ממנו ההזדמנות להעלות את כל הטענות הרבלנטיות בנוגע להעברתו מתפקידו.
שימוע למראית עין?
העובד החל לעבוד בחברה העוסקת בתחום הבנייה, וכעבור כשנה וחצי זוּמן לשימוע כאשר הסיבה שהוצגה בפניו היתה: "סירוב לבצע מטלות שהתבקשת לבצע על ידי מנהל המפעל לפי צרכי המפעל".
השימוע התקיים יום למחרת, ויומיים לאחר מכן הודיעה החברה לעובד שהוא מפוטר. העובד הגיש תביעה נגד המעסיק, בטענה שלא ניתנה לו השהות המתאימה להיערך לשימוע ולהכין את טיעוניו, ושהשימוע היה רק למראית עין, לאחר שהחברה כבר החליטה לכאורה לפטר אותו.
החברה טענה להגנתה שהעובד לא ביקש את דחיית מועד השימוע, ושלאחר שובו מהיעדרות ארוכה בעקבות תאונת דרכים שעבר לטענתו – נמסר לו שצרכי החברה השתנו, ולכן ביקשה החברה להעבירו מתפקידו כסדרן. העובד סירב לבצע את הוראות המנהל, וביקש שיפטרו אותו. גם במהלך השימוע הובהר לעובד שהוחלט לתת לו משימות כעובד אחזקה כללי, אולם לטענת החברה הוא התעקש להמשיך בתפקידו הקודם.
עוד טענה החברה שעומדת לה הזכות לבצע שינויים בתפקידי העובדים מבלי שכל שינוי ייחשב כ"הרעה בתנאי העסקה", והיא אף הוכיחה שהיעדרותו הממושכת מהעבודה לא היתה בשל מצבו הרפואי בעקבות תאונת הדרכים שעבר.
גרסה לא עקבית
לאחר שבחן את טענות הצדדים ועיין בעדויות ובראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שהעובד זכאי לפיצוי בגין פיטורים שאינם כדין, בגובה כחצי משכורת חודשית ממוצעת.
בית הדין הבהיר שלמעסיק אכן עומדת הזכות לשנות את תפקיד העובד לפי צרכי החברה, שכן הדבר מצוי תחת הפרורגטיבה הניהולית שלו. עם זאת, טענת החברה בדבר הודעה על מעבר זמני, שנתקל בסירוב מוחלט מצדו של העובד, סותרת את פרוטוקול השימוע בו נכתב כי: "בשל המצב הדינמי במפעל, העובד הועבר לתפקיד עובד כללי, תחזוקה אך הוא לא מסכים". כלומר, בזמן אמת לא דוּבַּר עם העובד על העברה לתקופה זמנית מוגדרת.
"מצאנו קושי מסוים בטענת החברה באשר לסיבה שנמסרה לעובד בזמן אמת בגללה נשקלה הפסקת העסקתו, שכן גרסתה של החברה בהקשר זה לא היתה עקבית", ציין בית הדין בהחלטתו. "משכך, מצאנו כי יש לפסוק לעובד פיצוי בגין כך. לא שוכנענו כי העובד גמר אומֵר בדעתו שלא לבצע כל תפקיד אחר נדרש בחברה – בין אם אכן דוּבַּר רק על מעבר לשבועיים ובין אם דובר על מעבר קבוע, לזמן שאינו מוגדר מראש".
עילת הפיטורים – לגיטימית
בית הדין הדגיש שלא היה פגם בעילת הפיטורים, המצויה במסגרת הפרורגטיבה הניהולית של המעסיק, אלא רק בהליך הפיטורים. זאת, כאמור, מאחר שלעובד לא ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיו במלואן ביחס לסיבה שעמדה בבסיס הפיטורים.
במסגרת השיקולים בבחינת גובה הפיצוי, שהועמד על 2,500 שקל, הביא בית הדין בחשבון את תקופת עבודתו הקצרה של העובד, וכן את העובדה שעדותו לא הותירה רושם אמין.
בנוסף דחה בית הדין את טענת העובד בנוגע לשהות הקצרה בין הזימון לשימוע לקיומו, מאחר שהוא לא ביקש לדחות את מועד השימוע, על אף שהתייעץ לפני השימוע.
[סע"ש 6669-07-16]