ראשי»כתבות פופולריות»פיצוי לעובד שוויתר על זכותו לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
פיצוי לעובד שוויתר על זכותו לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
מעסיקולוג8:00
בית הדין לעבודה קיבל את הסבר העובד, לפיו ויתר על זכותו לשימוע כי ראה בו טקס מיותר מאחר שכבר נאמר לו שהוא צפוי להיות מפוטר
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה לעובד פיצוי בגובה 20 אלף שקל, מאחר שזימונו לשימוע נעשה לאחר שכבר הוחלט ממילא לפטר אותו. זאת על אף שהחברה הציגה בכתב ההגנה המתוקן הודעת טקסט מהעובד, בה הודיע שהוא מוותר על זכותו לשימוע.
העובד שימש כמנהל מכירות בחברה, ולטענתו לאחר כחמש שנות העסקה זומן על ידי המנהל הישיר שלו לפגישה, בה הודיע לו שאין לו עבודה לתת לו ולכן הוא מפוטר. מיד לאחר מכן הוא מסר לידי העובד מכתב זימון לשימוע, וכששאל העובד אם יש עוד טעם בקיומה של שיחת שימוע – השיב לו המנהל שההחלטה כבר התקבלה, ושהוא מפוטר.
החברה הכחישה את טענת העובד לפיה פוטר על המנהל, וטענה שבעת מסירת הזימון לשימוע – הוסבר לעובד שהמחלקה מצויה בירידה, ושהמשך העסקתו נשקל בעקבות צמצומים.
בכתב ההגנה שהוגש על ידי החברה נטען שלעובד נערך שימוע כדין, אולם בכתב ההגנה המתוקן נטען שהעובד הודיע למחלקת משאבי אנוש שהוא מוותר על זכות השימוע.
העובד הסביר שוויתר על זכות השימוע מאחר שנאמר לו שממילא התקבלה החלטה בנוגע לפיטוריו, ושאין בשימוע כדי לשנות החלטה זו – ולכן החליט לוותר על ה"טקס".
בית הדין אימץ את גרסתו של העובד, שנמצאה אמינה יותר ביחס לגרסת החברה שהשתנתה כאמור במהלך ההליך המשפטי. בית הדין אף הביע תמיהה על כך שהחברה טענה בכתב ההגנה הראשון שנערך לעובד שימוע, כאשר הדבר היה עובדתית לא נכון.
טענת החברה לפיה מדובר בפיטורי צמצומים נדחתה, שכן לא הוכח שבסמוך למועד פיטורי העובד – פוטרו מרבית סוכני המכירות בחברה כפי שנטען. מעבר לכך, החברה טענה שהם פוטרו "בסמוך" לפיטורי העובד, וש"בדיעבד" התברר שרובם אכן פוטרו. עם זאת, בית הדין הבהיר שעל החברה להוכיח שכבר במועד פיטורי העובד עצמו – פוטרו עובדים נוספים. "בנסיבות אלה נדחית טענתה, כי פיטוריו של העובד שקולים לפיטורי צמצום כהגדרתם בפסיקה", פסק בית הדין לעבודה.
עלבון צורב
השיקולים שהביאו את בית הדין לפסוק לעובד פיצוי בגובה 20 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין, היו האמון שנתן בית הדין בעדות העובד, שהעיד מדם ליבו על העלבון הצורב שחש כאשר פוטר לאחר חמש שנות העסקה. מנגד ניתן משקל לטענת החברה לפיה מצבה הכלכלי חייב את צמצום כוח האדם, ומכאן שלפיטוריו היתה סיבה עניינית.
נדחתה תביעת העובד לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו לטענתו, לאחר שבית הדין הסביר כי "פיטורים, ככל פיטורים, יוצרים תחושה אישית קשה אשר לעתים קרובות מלווה בעלבון וכעס", אולם אין מדובר במקרה קיצוני שמצדיק פיצוי ללא הוכחת נזק.
נוסף על הפיצוי בגין הפיטורים שלא כדין, נפסקו לעובד פיצוי כולל בגובה כ-30 אלף שקל בשל הפרת זכויות שונות, אולם הוחלט לא לפסוק לעובד הוצאות משפט, מאחר שהתביעה הועמדה על סכום מופרז: כ-200 אלף שקל.
