אי שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה: הפסד של 5 מיליארד שקל בשנה

המדינה מפסידה מדי שנה כ-5 מיליארד שקל בשל אי שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה – כך עולה מנתוני משרד הכלכלה, שפורסמו מחדש לקראת דיון שיתקיים היום (ג') בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת בנושא.

מתוך כ-750,000 נכים ואנשים עם מוגבלות, המהווים 18% מהאוכלוסייה, רק כמחציתם עובדים. לכ-460,000 מהם קבעו הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי אחוזי נכות, ומתוכם כ-250,000 אנשים זכאים לקצבת נכות.

שיעור התעסוקה של בעלי מוגבלויות עומד על 51%, לעומת 74% באוכלוסייה הכללית. שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה עומד על כ-34% בלבד, ובקרב מקבלי קצבת נכות כללית מועסקים 18% בלבד.

"למדינה חוב מוסרי, וגם כדאיות כלכלית לקדם את שילובם בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות", אומרת יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "חברה נמדדת ביחס לחלש ולקשה-היום, ובנוסף השקעה ממשלתית בקידום שכזה תניב תשואה כלכלית, תשפר את הדימוי העצמי שלהם ושל משפחותיהם, ותחסוך השקעות גדולות בהרבה בעתיד בשיקום חברתי".

12 שנים חלפו, וטרם יושמו מסקנות ועדת לרון

'ועדת לרון', הוועדה הציבורית לבדיקת ענייני הנכים ולקידום שילובם בקהילה שהוקמה לפני כ-12 שנה בעקבות שביתת הנכים, הגישה לממשלה המלצות הנוגעות לתחום התעסוקה.

הממשלה אימצה את עקרונות דו"ח הוועדה, וקבעה כי תוקם ועדת מעקב ממשלתית לצורך יישום המלצות הוועדה – אך הדבר טרם בוצע.

על פי דו"ח מבקר המדינה, מערכות רבות עוסקות בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות: משרד הבריאות אחראי לאוכלוסיית נכי הנפש, משרד הרווחה מטפל באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, שכלית-התפתחותית ואוטיזם, הביטוח הלאומי מבצע אבחונים לקביעת דרגות נכות וכושר השתכרות לשם קביעת זכאות לקצבאות, ומטפל בשיקום התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות.

גופים אלה מציעים שירותי שיקום תעסוקתי, הכשרות מקצועיות וליווי והשמה במקום העבודה. עם זאת, כל גורם מרכז בנפרד את המידע שצבר, ואין אפשרות לדעת בגוף אחד אם בעל מוגבלות קיבל בעבר שיקום תעסוקתי אצל גוף אחר. לפיכך קיים צורך במיפוי מרכזי של כלל האנשים עם מוגבלות לעניין התאמתם, זכאותם והזדקקותם לשיקום תעסוקתי.

המדינה השקיעה בשנת 2012 כ-550 מיליון שקל בנושא, אולם החל ממועד הגשת המלצות ועדת לרון ועד לשנת 2011 עלה שיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית ב-5% בלבד.

קשרי עבודה רופפים בין הגופים האחראים

גם לאחר שנת 2009, מועד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק הביטוח הלאומי, שיעור העסקתם של מקבלי קצבת נכות, שעמד בשנת 2011 על 18%, עדיין נמוך בצורה ניכרת ביחס לשיעור ההעסקה של אנשים ללא מוגבלות, שעומד על 74%.

עוד עולה מדו"ח מבקר המדינה שקשרי העבודה בין אגף השיקום שבמשרד הרווחה לבין אגף השיקום שבביטוח הלאומי אינם מוסדרים, ולא מועבר מידע רלוונטי בין השניים.

הגופים הללו אינם עורכים מעקב סדיר אחר אנשים שבשיקומם התעסוקתי הושקע כסף ומאמץ רב. כך, רבע מאלו המסיימים בהצלחה תכנית שיקום בביטוח הלאומי במהלך 5 השנים האחרונות אינם עובדים כיום, אולם המוסד לא בחן את הסיבות לתופעת הנשירה.

על אף חוק שירות המדינה הקובע חובת ייצוג הולם בשירות המדינה לאנשים עם מוגבלות, שיעור העסקתם נמוך ביותר, ועמד על כ-2% בלבד.