בית הדין לעבודה: אי שיבוץ במשמרות למשך חודש אינו נחשב לפיטורים
מעסיקולוג12:26
העובדת סירבה להמשיך לעבוד במשמרות ערב לאחר שובה מחופשת לידה, תביעתה לפיצויי פיטורים נדחתה | ביה"ד: "יש לבדוק מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים"
בית הדין לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר כי הימנעות המעסיק משיבוץ עובדת במשמרות עבודה למשך חודש ימים בשל מחלוקת בין הצדדים אינה נחשבת לפיטורים.
העובדת הועסקה על ידי החברה, בעלת רשת חנויות כלים חד-פעמיים, במשרה חלקית החל מדצמבר 2009 למשך 3 שנים.
בדצמבר 2011 יצאה העובדת לשמירת היריון ולא שבה לעבודה עד ללידת ילדה השלישי, וכששבה מחופשת הלידה בספטמבר 2012 היתה בחודש השלישי להיריון נוסף, אולם לא הודיעה על כך ישירות למעסיק.
ביה"ד: העובדת חתרה לפיטורים
העובדת טענה שפוטרה בעודה בהיריון ובניגוד לחוק, אולם לטענת המעסיק היא זו שהתפטרה, לאחר שלא הגיעה באופן עקבי למשמרות בהן שובצה, ובאופן כללי התנהגותה היתה מכוונת כדי לאלץ אותו לשבץ אותה אך ורק בסניף הקרוב לביתה.
בית הדין לעבודה קיבל את גרסת המעסיק, בהסתמכו על פסיקה של ביה"ד הארצי לעבודה (ע"ע 184/03) לפיה "השאלה אם מדובר בפיטורים או בהתפטרות נקבעת לפי בדיקת מיהו הצד הפועל על מנת להביא לניתוק היחסים".
במקרה זה התרשם בית הדין לעבודה כי לאחר שהובהרה לעובדת הדרישה שתשובץ גם במשמרות ערב כבעבר – דרישה לה התנגדה באופן חד משמעי – לעובדת היה עניין בסיום יחסי העבודה והיא זו שגרמה לניתוקם.
העובדת אמנם לא שובצה לעבודה במהלך חודש שלם בשל סירובה לעבוד במשמרות ערב, אולם בית הדין לעבודה פסק כי אין בכך כדי לקיים את דרישות הפסיקה להתנהגות של מעסיק המביעה באופן חד משמעי כוונה לפטר עובד.
"לא נרשם בתודעת המעסיק"
בעלה של העובדת ביקש לקבל מכתב פיטורים, והמעסיק אף נתן הסכמתו לכך, אך בית הדין לעבודה קבע כי "הסכמה זו לא נבעה מרצון של המעסיק לסיים את העסקת העובדת, אלא מסירובה של העובדת לחזור לעבוד במתכונת הקודמת של עבודתה בה עבדה הן במשמרות בוקר והן במשמרות ערב, סירוב אשר נבע מחוסר רצונה לעבוד בערבים בתקופה בה יש לה תינוק בבית".
כלומר, הסכמת המעסיק לתת לעובדת מכתב פיטורים ניתנה למרות שהעובדת היא זו שיזמה את סיום ההעסקה.
על אף שבשיחה עם בעלה של העובדת הוא ציין בפני המעסיק שהעובדת בהיריון, בית הדין לעבודה קבע כי אין מקום למסקנה שההערה האגבית נקלטה ונרשמה בתודעתו של המעסיק.
כך נדחתה תביעת העובדת לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת, לפיצויים לפי חוק עבודת נשים ולפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
