ועדת הכלכלה אישרה אתמול (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לטיפול במוסר התשלומים לספקים. על פי הצעת החוק, ימי האשראי של ספקים מול המגזר הציבורי לא יעלו על שוטף פלוס 30.
"מן הראוי ביום העסקים הקטנים והבינוניים לעצור את שיטת שוטף פלוס אינסוף", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל. "ההצעה שאושרה תקל על מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, תעשה היסטוריה ותביא בשורה אמתית ומשמעותית למשק".
"אחרי מאבק שנמשך למעלה משבע שנים במוסר התשלומים הירוד של גופי הממשלה והרשויות המקומיות, ולאחר ששלל גורמים אינטרסנטים הפעילו מכבש לחצים, הגענו לרגע האמת שהעסקים הקטנים יפסיקו לסבסד ולהלוות כספים למדינה בשיטת שוטף פלוס אינסוף", אמר רועי כהן, נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים). "מחר אנו מתחילים עידן חדש למען כלכלת ישראל ולמען המגזר העסקי שקורס היום תחת העול התזרימי הכבד".
הפרילנסרים תופסים תאוצה
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רק 33% מהחשבוניות לספקים במשרדי הממשלה משולמות בזמן, ו-67% אינן משולמות בזמן, בעוד 2% מהחשבוניות משולמות באיחור של למעלה מ-120 יום. מספר ימי האשראי הממוצע בישראל עומד על 97.
פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, הנעדרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה.
במשרד הכלכלה מסבירים שבעוד שיכולת העסקים הקטנים לספוג את ימי האשראי הרבים נמוכה – תנאי האשראי הבנקאי היכולים לתמוך בעסק הקטן נחותים ביחס לעסקים גדולים.
לפי דוחות הבנקים, בשנת 2014 נדרשו עסקים קטנים לשלם ריבית בשיעור של 6.09% עבור הלוואה כספית, לעומת ריבית בשיעור של 3.04% שנגבתה מעסקים גדולים.
כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לפתחם של הגופים החלשים.
בנוסף, במגזר העסקים הקטנים הולכת ומתרחבת קבוצת עובדי הפרילנס, שאופי עבודתם דומה לזה של שכירים אולם תנאי העבודה שלהם דומים לאלו של העסקים, ויכולתם לספוג ימי אשראי ארוכים היא נמוכה.
מלחמת הישרדות
"החיים של עצמאי הופכים אותו לכבאי", אמרה בדיון הזמרת דפנה ארמוני. "כל היום הוא מכבה את השריפות שעולות, לטפל בכספים שצריך לקבל, וגם אם כבר נתתי חשבונית ועדיין לא שילמו לי – אני מקבלת קנס ממס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ, ומתחילה מלחמה מאוד קשה לשרוד".
לאחר אישורה הסופי של הצעת החוק, המדינה ומוסדותיה יחויבו לשלם לספקים תוך 45 יום מקבלת החשבון ולא יאוחר משוטף פלוס 30, ובנוסף יחילו כללים אלה גם על הפיס והטוטו. המדינה תשלם לקבלנים בעבודות בנאיות תוך 85 ימים ממועד מסירת החשבון למשרד הממשלתי (שוטף פלוס 70).
גופים שהוקמו לפי דין, בהם המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, יחד עם והחברות הממשלתיות והמוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו לספקים תוך 45 ימים מקבלת החשבון.
אתמול קבעה הוועדה שההסדר החל על המדינה יחול גם על המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל והרשות לניירות ערך. הרשויות המקומיות ישלמו לספקים לאחר שוטף פלוס 45 מיום שקיבלו את החשבונית, ולקבלנים שוטף פלוס 80.
במקרים בהם יקבלו העיריות מימון חיצוני, הן יצטרכו להודיע על כך מראש לספקים, הן בנוגע לשיעור המימון והן בנוגע לזהות הגורם המממן. במקרים אלה לא ניתן יהיה לדחות את התשלום מעבר לשוטף פלוס 150 יום.
כל פיגור מעבר לכך בתשלומים, יחייב את הגוף שלא עמד בהסדר בתשלום הצמדה למדד וריבית פיגורים, העומדת כיום על 6.5% בשנה.
משיכת חבל במערכת הבריאות
החוק יכנס לתוקפו 90 ימים ממועד פרסומו ברשומות, ויחול על חוזים שיחתמו מיום התחילה ואילך. עם זאת, ההסדרים החלים על המדינה ומוסדותיה יכנסו לתוקף לאחר 4 חודשים, כאשר שר הכלכלה ושר האוצר רשאים לדחות את המועד לתקופה של עד 8 חודשים נוספים, כדי להתקין תקנות שיובאו לאישור הוועדה ויקבעו הסדרים ליישומו של החוק.
המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עו"ד דן כרמלי, דרש שלא להחריג מהחוק את מערכת הבריאות ואמר כי "יש למעלה מ-1,500 ספקים של משרד הבריאות, מרביתם חברות ועסקים קטנים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים והם זכאים לדעת מה יהיו תנאי התשלום שלהם מול מערכת הבריאות". היו"ר כבל אמר כי הוא לא מוכן לקבל את התשובות הללו. "מה שעשה אותי חולה זה הלחצים של משרד הבריאות".
בתגובה דרש היו"ר כבל כי תוך שלושה חודשים יעביר משרד הבריאות לוועדה מתווה להתמודד עם הצעת החוק.
הוועדה קבעה שהצעת החוק לא תחול בין משרד הביטחון לבין תאגידים בעסקאות של חצי מיליארד שקל ומעלה. הובהר כי אין הדבר פוטר את התאגידים המבצעים עסקאות כאלה עם משרד הביטחון לשלם בזמן לספקים שלהם.
שרי הכלכלה והאוצר והרשות לעסקים קטנים ובינוניים יעבירו לוועדה דיווחים שנתיים על יישום החוק. הדיווח הראשון יימסר 3 שנים לאחר כניסתו לתוקף, ושר האוצר יוכל לקבוע מתכונת דיווחים שונה בתקנות שיוגשו לוועדה תוך 6 חודשים.