תעסוקת חרדים

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם במרץ 2016 דוח חדש ומקיף בעניין תעסוקת חרדים בישראל, שנכתב על ידי נטע משה. הדוח מתבסס על נתונים של סקרי כוח אדם, הכנסות והוצאות וכן סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוסף על דוח ממדי העוני והפערים החברתיים של המוסד לביטוח לאומי.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבעון האחרון של 2015 האוכלוסייה החרדית מנתה בין כ-226,000 ל-265,400 אנשים בגילאי 25-65, ומתוכם הועסקו 138,000-166-800 חרדים. הסיבה לקיומו של טווח זה הוא שיש שיטות מדידה שונות לצורך הגדרת האוכלוסייה החרדית.

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים חרדיות גבוה משיעור ההשתתפות של גברים חרדים. בנתונים המופיעים בטבלה ניתן לראות כי במהלך 2015 הוא עמד על כ-76% אל מול שיעור ההשתפות בכוח העבודה בקרב גברים שעמד על כ-56%.

לצורך ההשוואה, בשנת 2000 שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות עמד על כ-48%, ושיעור ההשתתפות של גברים עמד על 38%-43% (תלוי בשיטת המדידה). בשנת 2010 שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות עמד על כ-65%, ואילו של גברים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עמד על 42%-47%.

שיעור הנשים הבלתי מועסקות בגילאי 25-65, המגדירות עצמן כחרדיות, עמד בשנת 2014 על 7.9%, אולם ירד ב-2015 לשיעור של 6.2%. שיעור הנשים החרדיות המועסקות בגילאים אלה גבוה משיעור הגברים החרדים המועסקים: בשנת 2015 שיעור התעסוקה של נשים המגדירות עצמן חרדיות עמד על כ-71%, ואילו של גברים המגדירים עצמם כחרדים עמד על 52%. זאת, בעוד שיעור התעסוקה הכללי באוכלוסייה החרדית בגילאים הללו עמד בשנת 2015 על כ-61%.

בהחלטת ממשלה מה-15 ביולי 2010 נקבעו יעדי תעסוקה למשך עשור הן לאוכלוסייה הכללית והן למגזרים ספציפיים. במסגרת החלטה זו נקבע לשנת 2020 יעד תעסוקה לאוכלוסייה החרדית בשיעור של 63% הן לנשים והן לגברים בני 25-64. יעד זה הושג כבר בשנת 2015 בנוגע לנשים המגדירות עצמן כחרדיות, אולם בהחלטת הממשלה לא נקבו בשיטת המדידה הנדרשת.

לצד שיטת המדידה של הגדרה עצמית, קיימות שיטות מדידה נוספות על פיהן נבחנת האוכלוסייה החרדית, כדוגמת תפרוסת גיאוגרפית המבוססת על דפוסי הצבעה למפלגות החרדיות, השתלבות בן משפחה בישיבה גבוהה, וכן לימוד במוסדות תחת פיקוח חרדי. שיטות אלה כרוכות בקשיים מתודולוגיים, שכן לא פעם אנשים שאינם חרדיים עשויים להיחשב לחרדים, ולהיפך. בחינת שיעורי התעסוקה בשנת 2015 על פי השיטות האחרות יוצרת שיעורי תעסוקה נמוכים יותר בקרב גברים וגבוהים יותר בקרב נשים.

מנתוני הטבלה עולה כי ההכנסה החודשית הממוצעת של שכירים באוכלוסייה היהודית שאינם חרדים היה גבוה במהלך 2012-2014 ב-3,000 עד 5,000 שקל מההכנסה החודשית הממוצעת של שכירים חרדים.

עוד עולה מנתונים אלה כי ההכנסה הממוצעת והחציונית של גברים חרדים שהנם שכירים גבוהה מההכנסה של נשים חרדיות שכירות: בשנים 2012-2013 השכר הממוצע של הגברים החרדים היה גבוה משכר הנשים החרדיות ב-4,000 שקל ומעלה. עם זאת, יש להביא בחשבון שדפוסי ההעסקה בקרב נשים וגברים חרדים שונים ביותר, בשל היקף המשרה והמקצועות בהם הם עוסקים.

מנתוני דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי עולה כי משפחות המגדירות עצמן כחרדיות היוו בשנת 2014 רק 6% מכלל המשפחות בישראל, אולם שיעורן בכלל המשפחות העניות עמד על 17.5% לאחר תשלומי העברה ומסים. תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים עמדה בשנת 2014 על שיעור של 30%.

***

תכנית מפת"ח (מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים) של משרד הכלכלה מעניקה השמה והכוון תעסוקתי ויוצרת חיבור בין מחפשי עבודה חרדים לבין מעסיקים תוך מיון והשמה איכותיים. מרכזי מפת"ח פועלים בהתאם לצביון החרדי, קיימת הפרדה בשעות הקבלה לנשים ולגברים, וצוות חרדי המזהה את קהל היעד ואת צרכיו.

תכנית ח"ן מבית ג'וינט ישראל, בשיתוף משרד הכלכלה, פועלת להכשרה ולליווי של נשים חרדיות בעולם התעסוקה. במסגרת התכנית מקבלות המשתתפות ארגז כלים על מנת להשתלב בשוק העבודה הכללי, תוך קבלת ייעוץ תעסוקתי לבחירת מקצוע וליווי תורני ורוחני המאפשר להן לשמור על רוח הקהילה החרדית.