בית הדין לעבודה הכיר בשבץ מוחי בו לקה העובד כתאונת עבודה, לאחר שנפסק שנגרם כתוצאה מהתרגשות עצומה בעקבות פגישה עם המנכ"ל
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כי השבץ המוחי בו לקה העובד במהלך עבודתו נגרם כתוצאה מהתרגשות עצומה שנגרמה לו כתוצאה מפגישה עם המנכ"ל, וכך הוכר כתאונת עבודה.
כ-3 חודשים לאחר שהחל לעבוד כמנהל מחסן, הגיע מנכ"ל החברה לסניף, לחץ את ידו של העובד, והחמיא לו על עבודתו. הדבר גרם לעובד, יליד 1954, להתרגשות רבה, וכמה דקות לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים בעקבות שבץ מוחי.
בחוות הדעת מטעם מומחה נכתב כי "לאור אופיו של האירוע בעבודה – שהיה אירוע חיובי… ולא אירוע שלילי של כעס וסערת רגשות – לא סביר להניח שהאירוע בעבודה היווה טריגר לשבץ המוחי.
בנוסף, העובדה שהתובע לקה בעוד מספר אירועים מוחיים.. מחזקת אף היא את המסקנה כי לא האירוע בעבודה היה הטריגר לשבץ".
בית הדין לעבודה החליט למנות מומחה נוסף, על מנת לשלול אפשרות שחוות דעתו של המומחה נוגעת לאסכולה אליה הוא משתייך.
המומחה השני קבע כי "קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה והופעת המחלה המוחית. זו נובעת בעיקר מסמיכות הזמנים המובהקת הנמדדת בדקות ספורות בין האירוע החריג והופעת סימני המחלה… לדעתי התרגשות חיובית או התרגזות שלילית יכולה להיחשב באותה המידה לגורם דחק ולגרום לתגובות אוטונומיות זהות המביאות בסופו של דבר לאירוע המוחי, והכל מותנה באופיו של האדם המסוים".
"הספק פועל לטובת המבוטח"
בית הדין לעבודה קיבל את תביעת העובד, ופסק שדחק נפשי בלתי רגיל יכול להתבטא הן בתחושה שלילית קיצונית והן בתחושה חיובית, והכל לפי עוצמתה של התחושה.
"בחינת 'חריגות האירוע' תיבחן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנפגע והאם האירוע היה חריג ביחס למצבו של התובע ולא ביחס למאן דהוא", ציין בית הדין בהחלטתו בהתבסס על בג"ץ שדן בעבר בנושא (1199/92).
"ברי כי סמיכות הזמנים בין ההתרגשות לשבץ המוחי בו לקה התובע, בתוך מספר דקות, פועלת לטובת המבוטח", הוסיף בית הדין. "נזכיר כי מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי, פועל הספק לטובתו של המבוטח".
