חברי ועדת הכספים זועמים על כינון רפורמת קרן ברירת מחדל ללא חקיקה

ועדת הכספים קיימה היום (ג') דיון בנוגע ליצירת קרן ברירת מחדל נבחרת שתחייב את המעסיק לצורך הפרשת כספי הפנסיה, במקרה בו העובד לא הודיע על בחירת המוצר הפנסיוני בו הוא מעוניין. הדיון הסוער הסתיים בדרישת חברי הוועדה לעצור את תחילת יישום הרפורמה – שצפויה בספטמבר הקרוב – עד לקיום יסודי דחוף בעניין.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר כי "ועדת הכספים קיימה דיונים, הוחלט לקדם את העניין בחקיקה, ולכן הופתענו מהפצת החוזר. היה על הממונה על שוק ההון ליידע את הוועדה על מנת לתת לנו לפחות את ההזדמנות לפנות לשר האוצר בבקשת דחייה עד לדיון בוועדה".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, שנאלצה להתמודד עם התבטאויות קשות ביותר מצד חברי הוועדה בנוגע להתנהלותה, אמרה בתגובה: "אני מקבלת את ההערות ומתנצלת. היינו צריכים להודיע. הרפורמה כבר החלה – רק קרן ברירת המחדל. נשמח לבוא לוועדה ולהציג את הרקע והשיקולים מאחורי העניין".

כשבועיים לאחר פרסום הנוסח הסופי של החוזר, לפיו  החל מעוד 5 חודשים יוגדרו לפחות שתי קרנות פנסיה כברירת מחדל עבור העובד, בקשו כמה מחברי ועדת הכספים לקיים דיון בנושא.

"הפקידים יושבים במגדל השן"

מאז מינויה לתפקיד באוגוסט 2013, מיצבה עצמה סלינגר כאקטיביסטית שלא עושה חיים קלים לגופים עליהם היא מפקחת. במסגרת זו קידמה את הרפורמה הנוכחית, לפיה ייקבעו לפחות שתי קרנות פנסיה כברירת מחדל, אשר יעניקו לחוסכים דמי ניהול נמוכים למשך 10 שנים לפחות ממועד ההצטרפות לקרן. כך מנסה סלינגר להתמודד עם מציאות בה עובדים רבים מצורפים לקרן ברירת המחדל שנקבעת עבורם, מבלי שהם מודעים לדמי הניהול הנגבים בה ולפרמטרים נוספים חשובים לא פחות. מעסיקים יהיו רשאים להתקשר בהסכם פרטני עם חברה מנהלת של קופת גמל למשך תקופה של 5 שנים, שתיחשב לקרן ברירת המחדל של עובדיהם.

אמנם קיימת תמימות דעים בקרב הרגולטורים בנוגע לחשיבותה ולנחיצותה של הרפורמה, אולם בוועדת הכספים ממש לא אהבו את העובדה שהמהלך נעשה ללא מעורבות מצדם, במסגרת חוזר שיוצא תחת ידה של הממונה – אותה הם כינו במהלך הדיון "פקידה" – ולא במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת. "הפקידים יושבים במגדל השן וחושבים שהם יודעים הכל", נאמר. "הם מתעלמים מבקשות חברי הכנסת, ולא מוסרים נתונים מתוך תקווה שהזמן יחלוף והרכב חברי הכנסת ישתנה מקדנציה לקדנציה".

ח"כ מיכל בירן: "יש לקדם את המהלך תוך שיתוף פעולה עם הסתדרות העובדים ועם המעסיקים"
ח"כ מיקי זוהר: "הממונה יושבת במגדל השן ופועלת מעצמה ומתעלמת מהמלצותינו"
ח"כ אלי כהן: "הרבה יותר קל היה לממונה ללכת יד ביד עם חברות הביטוח"

"התחושה היא שחל פיחות במעמד הכנסת בקרב האזרחים והפקידים שאמורים לייעץ לכנסת ולספק נתונים כנהוג במדינה דמוקרטית מזלזלים בנבחרי הציבור ומונעים מאתנו, חברי ועדת הכספים, החשובה בוועדות הכנסת, לעשות את עבודתנו כראוי", אמרה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו). "זאת מתוך הנחה שהכנסות מתחלפות והם נשארים, בבחינת 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'. הבעיה היא שללא השאלות שלנו – המהלכים יוצאים אל הפועל עם עיוותים".

"נבחרי הציבור מתחילים להרגיש מיותרים", הוסיף ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). "הממונה יושבת במגדל השן ופועלת מעצמה ומתעלמת מהמלצותינו. יש שר אוצר אך השאיפה שלו לא יוצאת אל הפועל, כי הממונה שאינה מקשיבה לרחשי הציבור מקדמת מהלכים מתוך תחושה שהיא יודעת הכל… הדרך בה את מתנהלת עושה נזק לאזרחים… יש כאן מניעים של לקיחת קרדיט על ידי הממונה על חשבון שר האוצר".

"מחר יבוא ממונה אחר"

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) הסבירה כי החשיבות בהסדרת הנושא בהליך חקיקתי נובעת מכך ש"מחר יבוא ממונה אחר שיפרק את הקרן, כי האינטרסים שלו זה לאו דווקא העובדים המוחלשים". גלאון אף יצאה להגנתה של סלינגר באומרה כי "אם כפוליטיקאים יש לנו ביקורת, היא צריכה להיות מכוונת כלפי הגורם הפוליטי. אנחנו שופכים את התינוק עם המים כשאנחנו משתלחים ברגולטורים".

ח"כ אלי כהן (כולנו) הצטרף לגלאון ואמר: "כל פקיד וגם רשות כפופים למדיניות הממשלה. בשנה האחרונה נעשו על ידי אגף שוק ההון באוצר צעדים לא פופולריים אך לטובת הציבור, ובכך צריך להכיר. הרבה יותר קל היה לממונה ללכת יד ביד עם חברות הביטוח".

סלינגר: "אני עובדת על פי חוק, בתיאום מלא עם השר ועם הנהלת המשרד. יש את האסטרטגיה של משרד האוצר ושל השר להתקדם בנושא הזה, ואני מבצעת"

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני) טענה כי ההנחיות החדשות בחוזר הופכות את כל ההסכמים הקיבוציים במשק ללא חוקיים, ויש לקדם את המהלך תוך שיתוף פעולה עם הסתדרות העובדים ועם המעסיקים. היא פנתה לסלינגר ואמרה: "כשרפורמה כזאת נעשית באמצעות חוזר, את מונעת מאתנו מלבצע את תפקידנו ולהגן על הציבור, שבשביל זה נבחרנו. בין השאר גילינו שדמי הניהול הנמוכים מובטחים ל-5 שנים בלבד ועכשיו העלית ל-10, אך מה יקרה לאחר מכן?"

ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ציין כי הרפורמה הזו הובאה בתחילת הדרך כהצעת חוק בתוך חוק ההסדרים. "אנחנו פיצלנו לשם קיום דיון יסודי ומעמיק, ועכשיו הבאתם את זה בהפצת חוזר – זה מוגזם ולא ראוי. אם מלכתחילה חשבתם שראוי שזה יהיה בחוק, תעמדו בזה".

סלינגר אמרה בתגובה לדוברים הנזעמים: "לא היה מצב שנתבקשנו לספק נתונים ולא הבאנו, כל עוד יש לנו כאלו. לפעמים מספרים, לפעמים החוק לא מאפשר לנו למסור נתונים מסוימים. אני עובדת על פי חוק, בתיאום מלא עם השר ועם הנהלת המשרד. אנחנו לא מקימים קרן ברירת מחדל, הדבר היחיד הוא שאנו משתמשים בסמכות שיש לנו לתת הוראות לקרן מסוימת. לא נאמר כאן חקיקה אלא שנדחה את הנושא הזה, ויש את האסטרטגיה של משרד האוצר ושל השר להתקדם בנושא הזה, ואני מבצעת. אני פועלת מתוך משרד האוצר".