רשת רמי לוי חויבה בפיצוי בגובה 1.5 מיליון שקל בעקבות פגיעה קיצונית בהתארגנות העובדים

"אנו סבורים כי בנסיבות החמורות, החריגות והקיצוניות בענייננו יש לקבוע פיצוי הולם, בשים לב לשיעור ההפרה המרבי בגין על הפרה והפרה, ולהעמידו על 1,500,000 שקל" – כך פסק אתמול (א') בית הדין לעבודה בבאר שבע בתביעה שהגישה הסתדרות העובדים נגד רשת רמי לוי.

בית הדין ציין שרשת רמי לוי פגעה בהתארגנות העובדים באופן קיצוני, תוך פגיעה במובילי ההתארגנות והצרת צעדיהם באופן בוטה, פגיעה בזכות השביתה, התבטאויות נחרצות וקשות כנגד קיומו של ארגון עובדים ופגיעה קשה בהתאגדות.

רשת רמי לוי פעלה במפעל במושב תימורים ליד קריית מלאכי, אליו הובאה תוצרת חקלאית שעברה מיון ואריזה אל הסניפים ברחבי הארץ. במפעל הועסקו כ-180 עובדים, ובהם נהגים, מלקטים, מלגזים, פקידות, עובדי ייצור ועובדי משרד, אחזקה והנהלה.

במהלך 2015 רכשה רשת רמי לוי את חלקה של קבוצת נטו במפעל, והפכה לבעלת השליטה היחידה בו. על רקע חילופי הבעלות, פנו בנובמבר באותה שנה מספר עובדי המפעל לנציגיה במטרה להתאגד, על מנת להסדיר את תנאי עבודתם ולהבטיח לעצמם ביטחון תעסוקתי.

"החברה נקטה ללא הרף בשורת צעדים שנועדו לסכל את מהלך ההתארגנות ולמחוק את קיומו של ארגון העובדים בחברה, ובכך גם למנוע 'דריסת רגל' של ארגון העובדים ברשת כולה"

כ-140 מעובדי המפעל הצטרפו להסתדרות, והיא הכריזה על עצמה כארגון היציג בחברה. במקביל הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בעילה של "התנכלות החברה להתאגדות העובדים ודרישה לקיום משא ומתן קיבוצי… על מנת להבטיח את זכויות העובדים".
באותו חודש נשלח זימון לשימוע לפני פיטורים לשני עובדים הפעילים המרכזיים בהתארגנות, בנימוק לצמצומים והתייעלות ארגונית בכוח אדם.

בית הדין לעבודה פסק שהשימוע לשני העובדים שהיו מעורבים בהתאגדות העובדים נעשו במטרה לסכל את פעילותם, וצירוף ארבעת עובדים נוספים לסדרת השימועים הבהולה נעשה במטרה לטשטש את הפגיעה בהתארגנות. זאת, נוסף על פעולות נוספות שננקטו על ידי החברה לפגיעה בהתארגנות, כדוגמת "חידוד נהלים" שנועד להצר את צעדי מובילי ההתארגנות.

"מהלך פיקטיבי"

הנהלת החברה הפיצה מכתב בקרב עובדי המפעל בו הסבירה כי בעקבות רכישת מלוא המניות במפעל על ידי רשת רמי לוי קיימת כפילות בין פונקציות המפעל לבין רשת רמי לוי, ולכן פעילות המפעל אינה יעילה ואינה רווחית ואין הגיונית מבחינה עסקית. לפיכך הוחלט על סגירת הפעילות החל מסוף דצמבר 2015, והוצע למעוניינים בכך להשתלב ברשת רמי לוי בתנאים שייקבעו על ידה.

לאחר שבחן את נסיבות העניין, פסק בית הדין שהעברת פעילות החברה היתה מהלך פיקטיבי המונע משיקולים זרים של פגיעה בהתארגנות העובדים.

בתחילת דצמבר 2015 פתחו עובדי החברה בשביתה. לטענת ההסתדרות, רמי לוי יצא אל השובתים והבהיר "ברמיזה גסה" שמי ששובת ילך הביתה. עוד נטען שלוי הכפיש והשמיץ את מובילי ההתארגנות, והעובדים נקראו על ידי המנהלים להיכנס למפעל ולחתום על חוזים אישיים לצורך המשך העסקתם בחברה, ושעדיף שלא ישבתו כי רמי לוי הוא "כל יכול" – טענת שהוכחשו על ידי החברה.

"המשך העסקתם של העובדים החלופיים יוצרת לחץ על עובדי החברה לפרוש מההתארגנות ולהסכים לעבור לעבוד ברשת רמי לוי, בהתאם לרצון החברה ולתנאים שהיא מכתיבה"

בית הדין לעבודה קיבל את טענת ההסתדרות לפיה החברה נקטה בפעולות שנועדו לסכל את התארגנות העובדים, והורה לצדדים לנהל מו"מ "אשר יתקיים באינטנסיביות ובתום לב ובהגינות" לצורך גיבוש הסכם קיבוצי. עם זאת, הצדדים הודיעו לבית הדין תוך זמן קצר שהליך המו"מ בין הצדדים לא צלח.

ההסתדרות הציגה סרטון בו נצפה סמנכ"ל החברה אומר: "לא יהיה הסתדרות אצלנו, לא יקום ולא יהיה הסתדרות אצלנו, לא יהיה". זאת, על אף שהפסיקה קובעת כי "הבעת עמדה מצד מעביד בנוגע להתארגנות ראשונית של עובדיו אסורה עליו ומלכתחילה וללא כל קשר למידת השפעתה בדיעבד על עובדיו".

בנוסף נקבע בפסיקה כי "גם לאחר הקמת ארגון עובדים יציג אין למעביד את 'חופש הביטוי' לפעול כנגד עצם התארגנות עובדיו".
ובכל מקרה, המאבק הארגוני וההדברות בין הצדדים צריכים להתקיים בין המעסיק לבין הארגון היציג, ולא בין המעסיק לבין העובדים עצמם, כפי שנעשה במקרה זה, "תוך הבעת עמדה פסולה שאין לה מקום", כלשון בית הדין לעבודה.

עובדים חלופיים בזמן שביתה

בית הדין התייחס לכך שהחברה שכרה שירותים חיצוניים בזמן השביתה, ופסק כי מדובר במהלך פסול. זאת, מאחר שנקבע בפסיקה שחל איסור על מעסיק לשכור עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים, גם אם הם זמניים, שכן הדבר גורם לכך שהאיזון מופר ורק העובדים משלמים את מחיר השביתה.

"המשך העסקתם של העובדים החלופיים יוצרת לחץ על עובדי החברה לפרוש מההתארגנות ולהסכים לעבור לעבוד ברשת רמי לוי, בהתאם לרצון החברה ולתנאים שהיא מכתיבה", נימק בית הדין את עמדתו. "המשך העסקת העובדים החלופיים מרוקנת מתוכן את כוחה האפקטיבי של השביתה".

לפגיעה זו בזכות השביתה של העובדים, ציין בית הדין, משקל לא מבוטל בקביעת הפיצוי הכספי המבוקש בגין הפגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים. כל זאת, בהתחשב בנסיבות ההליך ובצעדים שננקטו על ידי החברה החל ממועד התארגנות העובדים.
השיקולים לגובה הפיצוי

לצורך קביעת גובה הפיצוי על בית הדין לעבודה להביא בחשבון את חשיבותה של הזכות החוקתית להתארגנות; את מהות ההפרה, עוצמתה וחומרתה; את מספר ההפרות אותן ביצע המעסיק והאם מדובר בשיטה; השלב בו מצויה ההתארגנות; הנסיבות הקשורות לגורמים המעורבים בהפרת הזכות להתארגנות; גודל החברה ומהות העסק; השלכות ההפרה; האם מדובר בחברה פרטית או בגוף ציבורי.

"דומה כי בחינה ויישום כל השיקולים מובילים לתוצאה כי קיימת הצדקה בענייננו לפסיקת פיצוי גבוה באופן משמעותי לחובת החברה", הבהיר בית הדין. "בחינת כל השיקולים, ביחד ולחוד, בנסיבות שבענייננו מלמדים באופן מובהק שהחברה נקטה ללא הרף בשורת צעדים שנועדו לסכל את מהלך ההתארגנות ולמחוק את קיומו של ארגון העובדים בחברה, ובכך גם למנוע 'דריסת רגל' של ארגון העובדים ברשת כולה. והלכה למעשה היא צלחה בכך לעת עתה. בנסיבות אלו, בדגש על כך שההתארגנות שהיתה בראשית דרכה ואף לא היה עוררין על נציגותה – נפגעה אנושות עד כדי כך שהלכה למעשה זו אינה פעילה עוד – מהווים נסיבות חמורות ביותר המצדיקות פסיקת פיצוי בסכום גבוה ומשמעותי ביותר".

<< לחצו כאן לצפייה בפסק הדין >>