ראשי»כתבות פופולריות»בית הדין הארצי: הרווחים שנצברו בקופת פיצויי פיטורים ייזקפו לטובת המעסיק
בית הדין הארצי: הרווחים שנצברו בקופת פיצויי פיטורים ייזקפו לטובת המעסיק
מעסיקולוג11:43
המעסיק לא הפריש פיצויי פיטורים לאורך כל תקופת ההעסקה, אך נצבר סכום שעונה על דרישות החוק. נדחתה תביעת העובדת להשלמת פיצויי פיטורים
האם זכאי עובד להשלמות פיצויי פיטורים, במקרה בו המעסיק הפקיד פיצויי פיטורים רק עבור חלק מתקופת העבודה, אך צבירת הפיצויים בפועל בקרן הפנסיה הגיעה למלוא חבות הפיצויים?
בשאלה זו נדרש לדון בית הדין הארצי לעבודה, שדחה בשבוע שעבר ערעור שהוגש בפניו על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע [סע"ש 48489-04-14]. זאת לאחר שנדחתה תביעת עובדת שדרשה מהמעסיק השלמת פיצויים, על אף שקיבלה לידיה את מלוא פיצויי הפיטורים להם היא זכאית על פי חוק, לפי מכפלת משכורתה האחרונה בשנות עבודתה.
העובדת הועסקה ככלכלנית במשך קרוב ל-8 שנים בעמותה לפיתוח כלכלי, ומשכורתה האחרונה עמדה על כ-10,900 שקל. היא החלה לעבוד בעמותה באפריל 2006, וצורפה לקרן פנסיה ביוני 2007. בחוזה העבודה לא הוחל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ולא חל הסכם קיבוצי על יחסי העבודה בין הצדדים.
בגין חודשי העבודה מאי עד דצמבר 2007 הועברו לקרן הפנסיה תשלומי עובד ומעסיק למרכיב התגמולים בלבד, כלומר ללא פיצויי פיטורים. החל מינואר 2008 ועד לסיום עבודה בעמותה, הועבר לקרן הפנסיה תשלום חודשי קבוע בסך 2,000 שקל: 5% מהשכר לתגמולי מעסיק, 5% לתגמולי עובד, ו-8.33% למרכיב הפיצויים.
כך נצבר במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה סך של כ-80,200 שקל, ולאחר סיום העסקתה שולמה לעובדת השלמת פיצויים בסך כ-5,000 שקל.
מי נהנה מהרווח – העובד או המעסיק?
בכתב התביעה טענה העובדת שהיא זכאית להפרש שבין חבות הפיצויים לפי מכפלת השכר האחרון בשנות העבודה, לבין הסכומים הנומינליים שהועברו בגינה למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה בתקופת 73 החודשים בהם הועברו בגינה תשלומים לקרן הפנסיה. לפי חישובי העובדת, סך ההפרש עמד על סך של כ-19,000 שקל.
בית הדין האזורי מיקד בפסק דינו את המחלוקת בשאלה לזכות מי יש לזקוף את הרווחים שצברה קופת הפנסיה ברכיב ההפרשות לפיצויי פיטורים, והאם יש להביא בחשבון את העובדה שהמעסיקה לא הפרישה עבור העובדת פיצויי פיטורים בגין כל תקופת עבודתה.
מקריאת סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים עולה, כי נקודת המוצא בחוק היא שככלל תשלומי מעסיק לפנסיה אינם באים במקום פיצויי פיטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או בצו של שר העבודה.
לכן הפסיקה קובעת שתשלומים הצבורים בקופות הפיצויים נחשבים במקרה הרגיל כ"חיסכון בידי המעסיק", שזכאי להשבתם לידיו אם העובד סיים עבודתו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, והם ייזקפו "על חשבון" הפיצויים עם שחרור הקופה לזכות העובד בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים.
גם במקרה הנוכחי תשלומי המעסיקה באו על חשבון פיצויי פיטורים, ולא במקום הפיצויים. בית הדין האזורי הסביר שכספי הפיצויים מהווים חיסכון בידי המעסיק לצורך עמידתו בהתחייבות לתשלום פיצויי פיטורים, ולכן כשֵם שעל מעסיק להשלים את חבות הפיצויים במקרה של חֵסר – כך בנסיבות בהן "ההפרשות השביחו את עצמן" – הן יחשבו כחלק מכספי הפיצויים ו"כל עוד לא נגרע מהעובדת דבר על פי דין, אין לה כל יסוד להלין על כך", כלשון בית הדין האזורי.
בית הדין האזורי בחן את חבות פיצויי פיטורים (85,500 שקל) אל מול הסכומים שנצברו במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה על חשבון פיצויי פיטורים (80,196 שקל) בצירוף תשלום ההשלמה (5,180 שקל), והמעסיקה חויבה לשלם את ההפרש בסך 124 שקל בלבד.
העובדת טענה במסגרת הערעור על החלטה זו, כי יש לזכות עובד בחישוב הפיצויים המיטיב ביותר מנקודת ראותו ולהחיל עליו בדיעבד הוראות מהסדרים שלא חלו בגינו בתקופת העסקתו מכוח הדין או מכוח חוזה העבודה. "אין, כמובן, כל תימוכין בדין, ועל פני הדברים אין להם, בכל הכבוד, אף תימוכין בשכל הישר ובאיזון הראוי שבין זכויות העובד לבין זכויותיו של מעסיקו", התייחס השופט רועי פוליאק מבית הדין הארצי לטענות הללו של העובדת, ודחה את כולן.
סעיף 14 – קווים לדמותו
ההסדר החריג מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הפך במהלך השנים האחרונות לנורמה המקובלת, נוכח אימוצו הגורף בהסכמים הקיבוציים ובצווי ההרחבה במשק.
עם זאת, מתכונת אימוצו של ההסדר החריג, כפי שהוחלה לראשונה באישור הכללי שהוצא עוד בשנת 1998, כוללת התניה של ויתור המעסיק על זכותו למשוך את כספי הפיצויים מקרן הפנסיה בנסיבות של סיום עבודה בנסיבות שאינן מזכות את העובד בפיצויי פיטורים.
"ההתניה נועדה להקהות את עוקצה של הגזירה לפיה העובד לא יקבל פיצויי פיטורים המחושבים לפי מכפלת משכורתו האחרונה בשנות העסקתו, ולערוך הסדר המאזן בין עניינו של העובד לקבל את כספי הפיצויים בכל מקרה של עזיבת עבודה – בין בפיטורים ובין בהתפטרות שאינה מזכה בפיצויי פיטורים לפי החוק – למעט מקרים קיצוניים וחמורים, לבין עניינו של המעסיק לגדר את החשיפה הכרוכה בתשלומים נוספים בגין פיצויי פיטורים עקב העלאות בשכר או כתוצאה מהפסדי השקעות של קופת הגמל המנהלת את כספי הפיצויים", הסביר בית הדין הארצי לעבודה.
כך אישרר בית הדין הארצי לעבודה את החלטת בית הדין האזורי, והבהיר שלא קיים הסדר נורמטיבי שחל במערכת היחסים שבין העובדת ולמעסיקה, לפיו זכאית העובדת לחישוב שונה של הפיצויים מהחישוב המפורט בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות מכוחו.
