משרד האוצר הגיש אתמול (א') תשובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי חברות הביטוח נגד המהלך אותו מוביל אגף שוק ההון לצורך הקמת קרן ברירת מחדל, בה ציין כי הוא מוכן לתת הסכמתו לקיצור תקופת המכרז לניהול הקרן מ-3 שנים לשנתיים בלבד.
מטרת קרן ברירת המחדל, שאת הקמתה יזם האוצר, הינה לסייע לעובדים שאין בידם קלף מיקוח אל מול קרנות הפנסיה להפחית את דמי הניהול אותם גובות החברות.
כיום עובדים מאוגדים נהנים מדמי ניהול נמוכים ביותר, בדומה לעובדים בעלי רמת שכר גבוהה, אולם קבוצות העובדים המוחלשות לרוב משלמות דמי ניהול מקסימליים, ובאוצר מנסים לסייע להם לשפר עמדות.
לצורך כך הוחלט לקבוע החל מספטמבר הקרוב שתי קרנות פנסיה שישמשו ברירת מחדל, ואליהן יחויב מעסיק להפקיד את כספי הפנסיה של עובד שלא בחר במוצר פנסיוני ספציפי.
אגף שוק ההון פרסם מכרז בקרב קרנות הפנסיה על מנת לבחור בקרנות המציעות תנאים טובים במיוחד, אולם חברות הביטוח הגדולות החליטו להימנע מלהשתתף במכרז בשל ההשלכות העסקיות השליליות הצפויות להן מהמהלך.
האוצר: "ככל שהתקופה במהלכה הקרן מוכרזת כקרן ברירת מחדל נבחרת היא ארוכה יותר, כך ההשקעה הראשונית הופכת כדאית יותר וכפועל יוצא דמי הניהול שהקרן תוכל להציע לעמיתים יהיו נמוכים יותר"
התאחדות חברות הביטוח הגישה לפני קרוב לחודשיים עתירה לבג"ץ כנגד הרפורמה, בעקבותיה ניתן צו זמני לפיו נאסר על האוצר לפרסם את זהות קרנות הפנסיה הזוכות במכרז, ולאחרונה נטען על ידי רשות ההגבלים העסקיים שהגיעו לידיה ראיות המעידות על כך שעתירה זו לבג"ץ הוגשה בניגוד לעמדת חברות הביטוח הקטנות, החברות אף הן בהתאחדות חברות הביטוח.
המחיר: יציאה למכרז חדש
בתשובה שהגיש כאמור האוצר צוין כי קיצור תקופת ניהול הקרן במסגרת המכרז לשנתיים אינה מהלך נכון ואף מעורר קשיים, אולם על מנת לקדם את המהלך – שאמור היה לצאת לדרך כבר בספטמבר הקרוב לולא העיכובים תוצרת התאחדות חברות הביטוח – נותן לכך האוצר את הסכמתו בלית ברירה.
קיצור פרק הזמן שנקבע יחייב יציאה למכרז חדש, שכן מדובר בשינוי יסודי של תנאי ההליך שיש בו כדי להשפיע בחינת ההצעות שהוגשו, ואף על מציעים פוטנציאליים. כך, במידה ובג"ץ יכריע שיש לקצר את תקופת המכרז – הקמת קרן ברירת המחדל והנגשתה לעובדים צפויה להידחות.
"ככל שבית המשפט העליון יגיע למסקנה שעדיין באיזון הכולל יש מקום לקצר את התקופה שנקבעה בחוזר לשנתיים, וכי ניתן יהיה בכך לסיים את ההליך המשפטי, המדינה מעדיפה לקבל את הצעת בית המשפט על פני המשך ההתדיינות המשפטית, כדי שבמידת הצורך גם ניתן יהיה לפעול לפרסום הליך בחירה מעודכן ולהתחיל ביישום ההסדרים שנקבעו בחוזר בהקדם האפשרי", צוין בכתב התשובה שהגיש האוצר.
לדברי האוצר, במקרה בו יוחלט על קיצור תקופת המכרז עשוי להיווצר קושי בהערכת הנתונים שיצטברו, בהפקת לקחים ובהגעה למסקנות אופרטיביות, שיידרשו לצורך החלטה בדבר המשך הדרך. "מדובר למעשה בתקופת ההסתגלות הראשונה עד שהשוק יתאים את עצמו להסדרים שנקבעו בחוזר, ולכן מתחדד הקושי להפקת לקחים משמעותיים מתקופה זו ככל שהיא קצרה יותר", מסבירים באוצר. "ככל שהתקופה במהלכה הקרן מוכרזת כקרן ברירת מחדל נבחרת היא ארוכה יותר, כך ההשקעה הראשונית הופכת כדאית יותר וכפועל יוצא דמי הניהול שהקרן תוכל להציע לעמיתים יהיו נמוכים יותר".
באוצר טוענים שפרק זמן של 3 שנים אמנם יאפשר לקרנות הפנסיה שיזכו במכרז לצורך ניהול קרן ברירת המחדל לצבור נתח שוק גדול יותר, אולם בחירה של שתי קרנות פנסיה לכל הפחות – ולא רק קרן אחת – לא תאפשר להן לצבור שוק גדול מדי אשר ישפיע על המשך פעולתן של חברות מנהלות אחרות בשוק.
פרסום החוזר המסדיר את הקמת קרן ברירת המחדל על ידי דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון באוצר, עורר זעם רב בקרב חברי ועדת הכספים של הכנסת בטענה שראוי להסדיר מהלך דרמטי שכזה במסגרת חקיקה ראשית. האוצר התייחס אף לכך, וטען כי "חלק מההתנגדויות כלל לא נגעו למהות החוזר ולמנגנון שהוחלט לגביו אלא לזהות הגורם שיוביל את המהלך. יובהר כי במהלך התקופה שמאז הדיון בוועדת הכספים לא הובאה לידיעת המדינה כל הצעת חוק חדשה שהוגשה, שהוראות החוזר עשויות להתנגד עמה או לעמוד בסתירה אליה".
