מדוע נדחתה טענת המעסיק לקיזוז שעות הפסקה של העובד?
מעסיקולוג7:00
הפסיקה קובעת שהמעסיק יכול להוכיח שבטעות לא קוזז זמן ההפסקה, ואז ייתכן שיוכל לתבוע או לקזז את הסכומים הנובעים מכך
בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה טענת הגנה של מעסיק לפיה יש לקזז מתביעת העובד את שעות ההפסקה שקיבל, בנימוק לפיו מדובר בהטבה שהמעסיק אינו רשאי לבטל כתגובה לתביעה שמגיש נגדו העובד.
מפסק הדין ניתן להקיש על הטבות מסוגים שונים שמעניק המעסיק לעובד במשך תקופת ההעסקה, שהופכות למעשה לחלק מתנאי העבודה ולכן המעסיק אינו יכול לדרוש את ערכן הכספי באופן רטרואקטיבי.
עובד ששימש כטבח במסעדה הגיש נגד המעסיק תביעה לתשלום זכויות הנובעות מתקופת עבודתו ומסיומה. המעסיק טען להגנתו בין היתר שיש לקזז מסכומי הזכאות של העובד כ-53,000 שקל בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת.
בית הדין הארצי לעבודה פסק בינואר 2018 [ע"ע 45431-09-16] בעניין דומה כי "המדובר בהטבה שנכללת בתנאי העבודה של העובד, שהמעסיק אינו רשאי לבטלה באופן חד צדדי וכתגובה לתביעה שהגיש נגדה".
עוד נקבע באותו עניין שהמעסיק יכול להוכיח שבטעות לא קוזז זמן ההפסקה, ואז ייתכן שיוכל לתבוע או לקזז את הסכומים הנובעים מכך.
עם זאת, במקרה הנוכחי המעסיק לא טען שמדובר בטעות. "די בכך בכדי לדחות את טענת המעסיק בתגובה לתביעה, לקיזוז כיום ובדיעבד של זמני ההפסקה משעות עבודתו של העובד", פסק בית הדין.
לא היתה הפסקה מוגדרת
"זאת ועוד, כלל לא הוכח שלעובד ניתן זמן הפסקה כדין", הוסיף בית הדין. "לא נטען כי הוגדרו לעובדי המסעדה שעות עבודה ברורות, ולכל היותר הוכח בפנינו שהם נחו מעת לעת… העובדה שהמסעדה לא קיזזה את זמן ההפסקה, מעידה אף היא על כך שלא היה מדובר בהפסקה מסודרת ומוגדרת במהלך יום העבודה. העובד אישר כי יכול היה לשבת לאכול כאשר היה רעב, אך לא הוכח כי מדובר בהפסקה העולה כדי התנאים הנדרשים בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ובכלל זה שהיא ארכה לפחות 30 דקות רצופות וכי העובד יכול היה לצאת ממקום העבודה במהלכה".
עוד ציין בית הדין כי "טענת המסעדה כי יש לראות בזמן בו הכין העובד – טבח במקצועו – ארוחת בוקר או ערב ליתר העובדים כזמן בו שהה בהפסקה, נדחית מכל וכל, ויש לתמוה כי הועלתה כלל, שכן היא נסתרת מעצמה".
