בהחלטה חריגה ביותר נענה בית הדין לעבודה בבאר שבע לפני כשבועיים לעתירת המנהל המפוטר, ופרסם צו זמני המונע את כניסתה לתוקף של הודעת פיטוריו, ואף אוסר על כל פגיעה במעמדו כולל איוש משרתו. זאת על אף שהמחליף של המנהל כבר החל בתפקיד.
בית הדין התרשם שהמעסיק ניצל לרעה את תקופת הקורונה כדי לפטר את המנהל, מה גם שמפרוטוקול השימוע לא עולה שהמעסיק שקל לחיוב את תקופת עבודתו הארוכה ואת גילו.
המנהל, כבן 63, הועסק במפעל כימיקלים במשך כ-30 שנה, כאשר בתפקידו האחרון שימש כמנהל מכשור ובקרה. ב-29 במרץ השנה פרסם משרד הבריאות שחולה קורונה מאומת שהה במקום ובמועד מסוים, והנחה את כל מי ששהה במקום בטווח השעות האמור להיכנס לבידוד בהתאם להנחיות.
מאחר שהמנהל שהה במקום באותו היום, הוא הודיע למעסיק שעליו לעזוב את המפעל מיידית ולשהות בבידוד ביתי למשך שבועיים. בין הצדדים סוכם שהמנהל ימשיך לקדם משימות מביתו, וימים אלו הוכרו כימי עבודה מלאים.
קראו עוד במעסיקולוג:
* 5 פגמים בהליך השימוע הביאו לפיצוי של 40 אלף שקל לעובד המפוטר
* המעסיק גייס בחשאי מחליף, העובד יפוצה ב-15,000 שקל
* התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85,000 שקל
לטענת המנהל, לאחר כניסתו לבידוד ניסה לברר באילו שעות שהה חולה הקורונה המאומת באותו מקום, וכך התברר לו שכלל לא מדובר באותן שעות ושהוא אינו נדרש לשהות בבידוד.
בעודו עובד מהבית, כך טען, התגלתה בעיה קריטית במערכת הבקרה במפעל שלדבריו עיכבה התקדמות בפרויקט חשוב שתחת אחריותו. כך, בסביבות השעה 22:30 בלילה, הגיע המנהל למפעל, מבלי להחתים כרטיס נוכחות ומבלי לדווח על הגעתו למפעל לממונים עליו.
גיוס במקביל לשימוע
המעסיק טען מנגד שהתקלה שמתאר המנהל לא היתה ולא נבראה, ואף אילו התרחשה – היא לא היתה דחופה באופן שתצדיק הגעה למפעל בשעת לילה מאוחרת.
בעקבות כך, קיבל המנהל למחרת הודעה שהוא מוצא לחל"ת למשך שבועיים לאור הפרת חובת הבידוד, ובהמשך נמסר לו זימון לשימוע לפני פיטורים בו צוין שהוא הפר בידוד תוך הפרת צו משרד הבריאות, והגיע למפעל מבלי שנתבקש לכך ומבלי שדיווח על כך. עניין זה, כך נכתב בזימון, מהווה הפרת אמון חמורה.
שעות ספורות לאחר קיום השימוע, נשלח למועמד אחר חוזה עבודה על מנת לגייסו במקום המנהל שטרם פוטר, והוא נתן הסכמתו לתנאי החוזה והודיע שבכוונתו להתפטר ממקום העבודה הנוכחי. רק 12 ימים לאחר מכן נמסר לידי המנהל מכתב הפיטורים.
יומיים לאחר פיטוריו, פנה המנהל באמצעות בא כוחו למעסיק בבקשה לבטל את פיטוריו, וביקש שהמעסיק לא יפעל לאיוש המשרה עד למתן תשובה. כשבוע לאחר מכן, הודיע המעסיק שכבר גויס מנהל במקומו, תוך התייחסות לפנייתו המאוחרת לכאורה של המנהל בבקשה להחזרת הגלגל לאחור.
פגמים בהליך השימוע
בית הדין לעבודה נעתר לבקשת המנהל להוציא מיידית צו ארעי המונע את כניסת הודעת הפיטורים לתוקף. המעסיק טען שצו זה פוגע בציפיותיו הסבירות של מי שעתיד להחליף את המנהל, שמצפה לקבל את הרכב, המחשב והטלפון שהובטחו לו.
כך הוגשה בקשה לבית הדין לשקול מחדש את הדברים, ולמרות סירוב בית הדין להיענות לבקשה – בכל זאת החל המחליף בתפקידו. בית הדין הורה להקפיא את התהליך, ופרסם צו הכולל גם את מניעת איוש המשרה על ידי אחר. זאת לאחר שנפסק שמקרה זה נופל לאותם מקרים חריגים בהם מוצדק להורות על הקפאת פיטורי העובד והמשך עבודתו במפעל עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי.
בהחלטת בית הדין צוין שעל פניו נראה שהעובד הרים את הנטל להוכיח שנפלו לכאורה פגמים בהליך סיום העסקתו. הוא זומן לשימוע בעקבות מקרה חד פעמי וייחודי לתקופת הקורונה, לאחר כ-30 שלושים שנות עבודה במפעל, מבלי שהמעסיק טען שקדמה למקרה זה התנהלות בעייתית או חריגה כלשהי מצדו.
המנהל הוכיח בפני בית הדין שהגיע למפעל רק לאחר שנודע לו באופן ודאי שהוא לא שהה במקום בשעה בה שהה במקום חולה הקורונה המאומת, שהוא לא מופיע ברשימת הלקוחות ששהו במקום עם החולה המאומת, ושהחלטתו העצמאית להיכנס לבידוד לא נדרשה בפועל.
השימוע כטקס בלבד
בית הדין התרשם שהמעסיק נמנע במהלך השימוע מלהציג בפני העובד את השאלות שייתכן שמענה העובד עליהן היה שופך אור נוסף על המקרה. השימוע היה נראה כטקס, מבלי לברר את השאלות הרלוונטיות ומבלי לאפשר לעובד זכות טיעון ביחס לכך.
נראה היה שהמנהל אכן סבר בזמן אמת שעליו לפעול כדי לפתור תקלה שאיימה על פרויקט שתחת אחריותו, לאחר שמיצה אפשרויות לפתרון התקלה מרחוק ומבלי לצאת מהבית.
"בנסיבות העניין, משהועסק העובד במקום במשך 30 שנים, מציין במהלך השימוע כי הוא לא הבין את מטרתו חרף האמור במכתב ההזמנה ומבקש אפשרות להתייעץ, הרי שמניעת האפשרות האמורה מהעובד יש בה כדי לפגוע לכאורה בזכות הטיעון שלו ובזכויותיו", הבהיר בית הדין.
כך נתן בית הדין צו זמני המונע כניסתה לתוקף של הודעת הפיטורים, ואוסר כל פגיעה במעמד העובד, ובכלל זה איוש משרתו עד למתן החלטה בתביעה העיקרית.
[סע"ש 8098-05-20]