פסיקה: צפייה בסרטים למבוגרים בעבודה מהווה עבירת משמעת חמורה
מעסיקולוג6:00
המקרה הנוכחי חמור במיוחד מאחר שהעובד דיווח על שעות הצפייה כשעות עבודה, ולכן גם נפסק שיש לשלול חלק מפיצויי הפיטורים שלו
"אין ספק כי אלו מעשים שאין מקומם במקום עבודה, והם מהווים הפרת משמעת חמורה" – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בנצרת, לאחר שהוכח שהעובד צפה בסרטים למבוגרים במשרד, ומחק לאחר מכן את היסטוריית הגלישה מהמחשב.
הדברים נאמרו ביחס לצפייה בסרטים מסוג זה במקום העבודה ללא קשר לשאלה אם הדבר נעשה על חשבון שעות העבודה, שכן ברור שצפייה בסרטים מכל ז'אנר במהלך שעות העבודה ללא ידיעת המעסיק היא פסולה, מאחר שכך העובד מקבל עבור זמן הצפייה שכר עבודה. ואכן, המקרה הנוכחי חמור במיוחד מאחר שהעובד דיווח על שעות הצפייה כשעות עבודה, ולכן גם נפסק שיש לשלול חלק מפיצויי הפיטורים שלו.
העובד פוטר בעקבות הפרות משמעת רבות שיוחסו לו, והחברה שללה ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים. הוא הגיש תביעה נגד החברה בטענה לפיה הוא זכאי לתשלום פיצויי הפיטורים, ואילו החברה הגישה תביעה נגדית בסך כ-338 אלף שקל, בה דרשה פיצוי על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה ממעשיו.
הכל החל כאשר התגלה מחסור במלאי אצל לקוח החברה בה הוצב העובד מדי יום, שהביא לעריכת בדיקה של מערכת הטלוויזיה במעגל סגור. התברר שמערכת זו נותקה מהחשמל, שנתוני עבודה שנשמרו על המחשב נמחקו, ושהיסטוריית הגלישה במחשב נמחקה גם היא.
בצילום אזור המשרד נצפה העובד מקליד על המחשב, מכבה את מסך מחשב, ובנוסף פוגם באחת המצלמות במשרד. העובד הכחיש את מעורבותו בגניבה, אך נתן הסכמתו לבדיקת פוליגרף בה הוא נמצא דובר שקר.
לאחר שנערך לעובד שימוע, נמסר לו מכתב פיטורים לאלתר ונשללו ממנו פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת, בנימוקים הבאים: גרימת נזק מכוון למצלמות אבטחה אצל הלקוח, שיבוש נתוני מלאי חומרים, מחיקת היסטוריית המחשב, צפייה בסרטים למבוגרים במשרדי הלקוח, וכן חיוב שעות עבודה כוזב בגין אירועים אלו.
החברה הודיע ללקוח שנגרם לו נזק המוערך בכ-135 אלף שקל, ושילמה לו על כך. לאחר האירוע, הודיע הלקוח על הפסקת התקשרות עם החברה.
להשלמת התמונה, נציין שבעקבות כך הגישה החברה תביעה כספית נגד הלקוח בסך 300 אלף שקל בגין הפסקת העבודה המשותפת, אובדן הכנסות, פגיעה במוניטין ועוד. תביעה זו עודנה מתבררת בימים אלו בבית המשפט.
צביעה בטוש – פגיעה בהרתעה
לאחר שבחן את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפניו, פסק בית הדין שלא הוכח שהעובד אכן ביצע את הגניבה, פגע בנתוני המחשב או במערכת עצמה. הוכח רק שהעובד צבע את עדשת המצלמה עם טוש, וצפה בסרטים למבוגרים בזמן העבודה.
בנוגע למצלמה, בית הדין הבהיר שאמנם מדובר בנזק שניתן לתקן בקלות יחסית, אך מדובר בפגיעה במשמעות המרתיעה והמתעדת של המצלמה.
על אף שמדובר בציוד השייך ללקוח, ולא לחברה, הבהיר בית הדין שמאחר שהחברה הציבה בחצרי הלקוח את העובד – מדובר בפגיעה גם בה, ולכן המעשה מהווה עבירת משמעת.
עם זאת, ניתוק מחשב מצלמות הטלוויזיה ושינוי נתוני המערכת כדי להסתיר את הגניבה הוכחשו על ידי העובד, ונפסק שלא הוצגו די ראיות הקושרת אותו לכך.
שינוי גרסאות בשל מבוכה
בנוגע לשינוי הגרסאות התכוף של העובד, התרשם בית הדין שהדבר נגרם "בשל לחץ וגם בשל מבוכה כי נתפס מבצע מעשים בעלי אופי מיני במקום העבודה".
הוחלט לייחס לתוצאות בדיקת הפוליגרף משקל זניח, שכן נוצר הרושם שהעובד נתן הסכמתו לכך תחת הלחץ בו היה נתון כדי לשמור על מקום עבודתו ועל שמו הטוב.
בית הדין אף התייחס לכך שלא הוגשה תלונה במשטרה נגד העובד. אמנם לא מוטלת על מעסיק חובה להגיש תלונה במשטרה, אך הובהר שעצם אי הגשת תלונה הוא בעל משקל בקביעת מעורבותו העובד בגניבה הנטענת.
"משלא הוכח כי העובד גנב חומר גלם מהלקוח כנטען, הרי שאין הצדקה לראות את מעשיו ברף העליון של החומרה, אשר מצדיק שלילה מלאה של פיצויי הפיטורים", פסק בית הדין.
"על זאת יש להוסיף את העובדה שהעובד פוטר, דבר המהווה 'עונש' שאינו שולי בפני עצמו. בהקשר זה יצוין כי במכתב הפיטורים לא בא זכרה של טענת הגניבה. גם אם היתה החקירה בעיצומה בעת הפיטורים, עדיין היה מצופה מהחברה לכל הפחות להזכיר את החשדות לכך. כיוון שלא הוזכרו החשדות, הרי שאין לומר כי החלטת הפיטורים התקבלה בעקבותיהן", הוסיף בית הדין.
שלילת פיצויי פיטורים
הפסיקה קובעת ששלילת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נעשית במקרים קיצוניים ביותר, מאחר שהפיטורים לכשעצמם מהווים עונש. בית הדין הארצי לעבודה קבע בעבר [ע"ע 214/06] מהם השיקולים שיש להביא בחשבון לצורך ההחלטה אם יש לשלול זכאות עובד לתשלום פיצויי פיטורים:
שיקולים לחומרה – חומרת המעשה, הנזק לנגרם למעסיק, היקף הנזק והשלכותיו, תקופת העבודה ומעמדו של העובד ועוד.
שיקולים לקולא – תרומתו של העובד למקום העבודה, עוצמת הפגיעה הצפויה כתוצאה משלילה מליאה או חלקית של פיצויי הפיטורים, נסיבותיו האישיות של העובד ועוד.
"אנו סבורים כי קיימת הצדקה לשלילת פיצויי הפיטורים, אך לא בשיעור מלא", פסק בית הדין, מאחר שהעובד העביר דיווח כוזב על שעות עבודה. "אין חולק כי הפרות המשמעת של העובד חמורות, אך הן אינן ברף העליון של הפרות המשמעת כגון שימוש באלימות או גניבה ממעסיק. העובד אכן פגע ברכוש הלקוח כאשר צבע את עדשת המצלמה, אך גם כאן המדובר בפגיעה שאינה מן החמורות".
בית הדין הביא בחשבון שלא הוכחו הפרות משמעת חוזרות, והעובד אף לא הוזהר בגלל הפרות שכאלה. בנוסף, אין מדובר בעובד בכיר, והפרות המשמעת לא נעשו בפני עובדים אחרים.
"בהתחשב במכלול הנסיבות ובמידת החומרה של הפרות המשמעת של העובד, ומנגד בעובדה כי העובד בעל משפחה אשר אמורה ליהנות גם היא מרשת הביטחון הגלומה בפיצויי הפיטורים, אנו מוצאים כי יש לשלול מחצית מפיצויי הפיטורים להם זכאי העובד", פסק בית הדין, וחייב את החברה לשלם לעובד פיצויי פיטורים בסך כ-18 אלף שקל.
הפרת חובת האמון?
החברה תבעה מהעובד פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון וחובת תום הלב, אולם בית הדין דחה אותה: "פרט לדיווח שעות העבודה הכוזב, מעשיו של העובד במהלך שעות עבודתו הינם מעשים בלתי ראויים (במישור יחסי העבודה, שכן אין אנו באים להטיף מוסר לבחירתו של העובד לצפות בסרטים כאלו או אחרים), אך אינם עולים כדי הפרה חמורה של חובות האמון ותום הלב".
"פעולותיו של העובד הינן בגדר עבירות משמעת, והן פסולות, ויש לראות את העובד כמי שהפר את חובתו לקיים את הסכם העבודה עמו בתום לב ובדרך ראויה, אולם לא מדובר בהפרות המצדיקות חיובו בפיצויים, שעה שפוטר בעקבותיהן וחלק מפיצויי הפיטורים נשלל", הבהיר בית הדין. "בעבירות המשמעת טמונה כשלעצמה הפרה של חובת תום הלב והנאמנות, אך בנסיבות העניין לא מצאנו כי יש להטיל חיוב כספי נוסף מעבר לשלילת הפיצויים".
מאחר שהחברה לא הצליחה להוכיח שהעובד אכן היה מעורב בגניבה, נדחתה טענתה שמעשיו גרמו לה לפגיעה במוניטין בקשר לגניבה או מעילה. טיעון החברה בנוגע לאובדן רווחים שנגרמו לה כתוצאה מהודעת הלקוח על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים נדחה גם הוא, שכן החברה לא הוכיחה שקיים קשר סיבתי בין מעשי העובד לבין הפסקת ההתקשרות.
