ביטול עסקה גדולה עם לקוח הביא לצמצום שעות נוספות בהן נהג העובד לעבוד במשך תקופה ארוכה. בית הדין פסק שהתפטרותו נחשבת לפיטורים, על אף שהמשיך לעבוד במשרה מלאה
בית הדין לעבודה בירושלים פסק בשבוע שעבר פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר בעקבות צמצום היקף שעות נוספות, על אף שהמשיך לעבוד במשרה מלאה.
העובד הועסק במפעל אלקטרוניקה במשך למעלה מ-3 שנים עד להתפטרותו. הוא עבד שעות רבות בכל חודש, ובנוסף לגמול לו היה זכאי על פי חוק שעות עבודה ומנוחה בשיעור הנע בין 125% ל-150% מגובה השכר – הוא קיבל תשלום נוסף בגין המשמרות בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי שחל על ענף האלקטרוניקה.
בעקבות סיום התקשרות של לקוח מרכזי עם החברה, הופחת היקף עבודתו במהלך חודשי העבודה האחרונים. לטענתו התפטרותו בעקבות ההפחתה בשעות נוספות נחשבת להרעת תנאים, ולכן היא מזכה אותו בפיצויי פיטורים.
החברה טענה מנגד כי במהלך כל תקופת עבודתו היו שינויים בהיקף שעות העבודה שנגזרו מצרכי המפעל, ושמספר שעות נוספות נתון לפררוגטיבה הניהולית של המעסיק ולשיקול דעתו.
במהלך חודשי עבודתו האחרונים המשיך העובד במשרה מלאה, ולכן טוענת החברה שהתפטרותו בעקבות הפחתת היקף השעות הנוספות אינה מזכה אותו בפיצויי פיטורים.
מרכיב מרכזי בשכר העובד
גמול שעות העבודה היה מרכיב מרכזי ומשמעותי בשכרו של העובד, וכך נפסק שהפסקת העסקתו בשעות נוספות במשך החודשים האחרונים שבסמוך לסיום העסקתו מהווה 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה' – מה שמזכה את העובד על פי חוק בקבלת פיצויי פיטורים.
"אכן, כחלק מזכותו של מעסיק לנהל את מקום העבודה, הוא רשאי להפחית את היקף השעות הנוספות שיידרשו", ציין בית הדין לעבודה בהחלטתו. "יחד עם זאת, הפחתה מעין זו, כאשר קודם לכן עבר העובד באופן קבוע בהיקף שעות עבודה גדול מאוד שכלל שעות נוספות רבות, מהווה הרעה מוחשית של תנאי העבודה בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים".
העובד הודיע שיתפטר אם העניין לא יתוקן, דבר לא השתנה, וכך נפסקו לו פיצויי פיטורים בגובה של כ-17,000 שקל, כאשר מסכום זה נוכה הסכום הנצבר בקרן הפנסיה על חשבון פיצויי הפיטורים שהופקד על ידי המעסיק עד לסיום יחסי העבודה בין הצדדים.
