מדוע בתי הדין לעבודה מתקשים להכריע בסוגיית צו ההרחבה בענף האפייה?
מעסיקולוג7:00
החברה טענה להגנתה שהצו אינו חל עליה משום שהיא מייצרת רק מוצרי בצק קפואים, אולם המחלוקת בין בתי הדין האזוריים טרם הוכרעה סופית
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בהחלת צו ההרחבה בענף האפייה בין מעסיק לעובד, כאשר קיימות בנושא פסיקות סותרות בבתי הדין האזוריים וטרם הוכרע בסוגייה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.
מדובר בעובד שהועסק בחברה שמייצרת מוצרי מאפה קפואים, ולטענתו חל על הצדדים צו ההרחבה בענף האפייה ומכאן שהוא זכאי להפרשי דמי הבראה, דמי חגים, וכן תשלום עבור ערב ראש השנה וערב יום כיפור.
החברה טענה להגנתה שהצו אינו חל משום שהיא אינה מאפייה ואינה מייצרת דברי מאפה, אלא רק מוצרי בצק קפואים ובלתי אפויים.
נטל ההוכחה על העובד
בית הדין הארצי לעבודה פסק בעבר [ע"ע 18/99] שנטל ההוכחה לעניין תחולת צווי ההרחבה על יחסי הצדדים חל על כתפי העובד שטוען לתחולתו.
"כאשר קיים ספק אמיתי בעניין תחולתו של צו הרחבה, יש לבחון את מכלול העניין ולתת משקל גם לפעילות העיקרית במפעלו של המעביד", פסק בית הדין הארצי במקרה אחר [דב"ע נב/6-4].
העובד טען שהמוצרים היו אמנם קפואים, אולם היה במקום תנור בו נאפו קרואסונים ובגטים. עם זאת, הוכח שהאפייה נעשתה רק לצורך הדגמה ובדיקה, בעוד המוצרים עצמם נמכרו קפואים.
פעולת האפייה הכרחית?
דיון דומה התעורר באוקטובר 2019 בבית הדין האזורי לעבודה [סע"ש 59246-03-17] שם עלתה השאלה אם העובדה שהחברה לא אופה את המוצר גורמת לכך שצו ההרחבה לא חל עליה. "סבורים אנו שלא", נפסק שם. "עיקר אפיית חלה או עוגה או מאפה אחר איננו השמת המוצרים בתנור אלא פעולות הכנת הבצק, הלישה, הרידוד, המילוי. האפייה עצמה היא פעולה טכנית בלבד".
בית הדין נשען אז על סיווג ענפי הכלכלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ממנו משתמע שגם מוצרי אפייה קפואים נחשבים ל"דברי מאפה".
עוד הביא בחשבון בית הדין שעיקר פעילות החברה הוא ייצור דברי בצק קפואים, והיא אינה עוסקת במכלול הייצור של תעשיות המזון, שכן אז ייתכן שניתן היה לסווגו בסיווג אחר.
בנוסף, בחלק מבתי הקפה נאפים כיום מוצרי מאפה במקום עצמו, וברור שאין בכך כדי להגדיר את בתי הקפה הללו כמאפיות. כך נפסק אז שאפייה אין בה כשלעצמה כדי להחיל את הסיווג של ייצור מאפה, ומכאן שחל צו ההרחבה בענף האפייה.
עם זאת, בתיק אחר שהתנהל כנגד אותה חברה בבית הדין האזורי לעבודה [סע"ש 52710-02-17] ובו הועלתה אותה שאלה, נפסק כי "ברור שהחברה היא מפעל לייצור מוצרי מזון קפואים ואינה מאפייה. אין כל יסוד לטענת העובדת לפיה חל על העסקתה ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה של ענף האפייה".
הערעור נמחק
מספר חודשים לפני כן בחן בית הדין הארצי לעבודה [ע"ע 25818-05-17] את תחולת ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בחברה שאפייה הייתה חלק מפעילותה, וקבע שלא די בכך שנעשית במקום גם פעולת אפייה כדי להפוך את העסק ל"מאפייה".
בהתבסס על הלכה זו, פסק בזמנו בית הדין האזורי כי "על אחת כמה וכמה נכונים הדברים בענייננו, שעה שהחברה כלל אינה עוסקת באפייה". עם זאת, מדובר בפרשנות שבית הדין הארצי לא יקבל בהכרח, שכן נראה שכוונתו הייתה שכאשר פעולת האפייה בעסק היא שולית לא יחול עליו צו ההרחבה האמור. הדיון הוא בשאלת הגדרת ה"אפייה" – האם המיקוד הוא בפעולות המקדימות של יצירת הבצק או שנדרשת גם השלמת התהליך, כלומר הכנסת הבצק לתנור.
נזכיר שרק לבית הדין הארצי לעבודה סמכות לקבוע הלכה פסוקה שמחייבת את כל בתי הדין האזוריים, ואכן הייתה הזדמנות לכך בעקבות ערעור שהוגש על אותה ההחלטה [ע"ע 54865-11-18], אך הערעור נמחק בהמלצת בית הדין הארצי לעבודה ובהסכמת הצדדים.
ייתכן שיש בכך לרמז על עמדתו של בית הדין הארצי בנושא, שכן סביר שהיה מעוניין לדון בסוגיה בה הוא סבור שבית הדין האזורי שגה. גם בדיון נוסף שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה [סע"ש 71119-09-16] הייתה הסכמה דיונית שהצו האמור אינו חל על הצדדים.
אין תנור – אין צו
וחזרה למקרה הנוכחי: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ציין תחילה שאפייה לפי מילון מילוג היא בישול בתנור, שיטה להכנת מזון על ידי חימומו בתנור אפייה, כאשר מזון המוכן בדרך זו נקרא "מאפה". בית הדין הסתמך בפסיקתו גם על ויקיפדיה, שם צוין שרוב המאפים מבוססים על בצק לסוגיו.
"שימוש בתנור הוא חלק מהותי של הליך האפייה. מכאן גם המאפיינים המיוחדים של העבודה באפייה, הקשורה לשימוש בתנור, וחשיפת האופה לחום גבוה – דבר שמצדיק את ההוראות המיוחדות שבצו ההרחבה בשל אופי העבודה", נימק בית הדין את החלטתו.
כך נפסק כי "ככל שאין בעבודת החברה שימוש בתנור אפייה, אנו סבורים שלא חל על הצדדים צו ההרחבה ודין הסעדים אשר מבוססים על אותו צו להידחות".
