סופית: הסכמי ברירת מחדל של מעסיקים עם דמי ניהול מקסימליים יפקעו במרץ 2018

מחטף או שיתוף פעולה שחמק מעינינו? רק לפני ימים אחדים התבשרנו שוועדת הכספים של הכנסת מבקשת לבחון אפשרות להקדים את שלב ב' של רפורמת קרנות ברירת המחדל, במסגרת מהלך לפיו ייפקע תוקפם של הסכמי ברירת מחדל עם דמי ניהול מקסימליים כבר במרץ הקרוב, כלומר שנה מוקדם מהמתוכנן, והנה – רשות שוק ההון פרסמה אתמול חוזר לפיו מדובר בעניין מוגמר.

<< עדכון: מוועדת הכספים נמסר שהתקיימה אתמול שיחה טלפונית בין הממונה על שוק ההון ליו"ר הוועדה,
והמהלך נעשה על דעתו >>

נזכיר שבדיון האמור הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שטרם קבלת החלטה בנושא הוא מבקש להמתין להגשת עמדתה של רשות שוק ההון בדיון נוסף שנקבע למחר (ג'), וכעת מפרסמת הרשות את החוזר האמור, ללא טיוטה מקדימה ולפני הדיון המתוכנן בכנסת.

מפתיע שדבר כזה קורה דווקא בנושא כל כך רגיש: במרץ 2016 הטיחו חברי ועדת הכספים ביקורת נוקבת בממונה על שוק ההון דורית סלינגר, על כך שפעלה לקידום רפורמת קרנות ברירת המחדל ללא חקיקה. כנראה שכחו שם בוועדת הכספים שסלינגר פועלת לפי הנחיות מהבוס דאז, שר האוצר משה כחלון. כיום רשות שוק ההון כבר אינה אגף במשרד האוצר, אלא גוף עצמאי.

"ועדת הכספים קיימה דיונים, הוחלט לקדם את העניין בחקיקה, ולכן הופתענו מהפצת החוזר", אמר בזמנו ח"כ גפני. סלינגר נאלצה להתמודד עם התבטאויות קשות ביותר מצד חברי הוועדה בנוגע להתנהלותה, ואמרה בתגובה: "אני מקבלת את ההערות ומתנצלת. היינו צריכים להודיע".

אמנם היתה תמימות דעים בקרב הרגולטורים בנוגע לחשיבותה ולנחיצותה של רפורמת קרנות ברירת המחדל, אולם בוועדת הכספים ממש לא אהבו את העובדה שהמהלך נעשה ללא מעורבות מצדם, במסגרת חוזר שיוצא תחת ידה של סלינגר – אותה הם כינו במהלך הדיון "פקידה" – ולא במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת. נקווה שהפעם החוזר פורסם על דעתם של חברי ועדת הכספים, כי אחרת צפוי סבב נוסף של סערות אמוציונליות.

רשות שוק ההון: "אין יותר הצדקה להסכמים"

על פי נוסח החוזר המתוקן, הנושא את השם 'הוראות לעניין בחירת קופת גמל', החל ממרץ 2018 ייפקע תוקף הסכמי ברירת מחדל של מעסיקים עם דמי ניהול מקסימליים. על פי נוסח החוזר הקודם, תוקף הסכמים אלו נקבע ל-31 במרץ 2019, כלומר מדובר בקיצור פרק הזמן בשנה.

רפורמת קרנות ברירת המחדל, מחייבת מעסיקים להפקיד באחת מקרנות ברירת המחדל שנבחרו במכרז על ידי הרגולטור את כספי פנסיה של עובדים, שלא בוחרים באופן אקטיבי היכן לחסוך את כספם. קרנות ברירת המחדל מציעות דמי ניהול אפסיים, כאשר המטרה היא לסייע לעובדים מוחלשים שאין להם קלף מיקוח לשאת ולתת על גובה דמי הניהול הנגבים מהם.

כעת מעוניינים חברי ועדת הכספים ורשות שוק ההון להגן על כספי הפנסיה של העובדים המוחלשים, באמצעות הקדמת הדד-ליין בשנה. כך אותם עובדים יוכלו ליהנות מדמי ניהול מוזלים מבלי להמתין למרץ 2019. מדובר במהלך שמיטיב עם קרנות ברירת המחדל, אך אינו משמח את קבוצות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה הגדולות.

קיימים לא מעט הסכמי ברירת מחדל ששיעורי דמי הניהול שקבועים בהם או שנגבים מכוחם הם השיעורים המקסימליים הקבועים בהוראות הדין, כלומר 6% מההפקדות החודשיות ו-0.5% מהצבירה החודשית. בשל רפורמת ברירת המחדל, סבורים ברשות שוק ההון שאין הצדקה כיום לקיומם של הסכמים אלה, ולכן מעסיקים לא יוכלו להמשיך בהסדרים הקיימים כבר בעוד חודשים ספורים.

"תקופת המעבר שנקבעה להסכמים קיימים תקוצר בשנה לגבי הסכמי ברירת מחדל בדמי ניהול מקסימליים", אמרה אתמול (א') סלינגר בכנס ברית קופות הגמל. "אני מדגישה, מדובר על הסכמים שהיו בדמי ניהול מקסימליים במועד שבו יצאה הרפורמה לדרך, כלומר במרץ 2016".

סלינגר יצאה בקריאה למעסיקים לפעול לטובת עובדיהם ולצאת להליך בחירה של ברירת מחדל, או להפקיד את הכספים באחת מקרנות ברירת המחדל, במטרה לשפר את החיסכון הפנסיוני של העובדים.

<< לחצו לצפייה בכתבות נוספות בנושא קרנות ברירת המחדל >>