החל מאפריל: יבוטלו הסכמי ברירת מחדל פנסיוניים עם דמי ניהול מקסימליים של מעסיקים

החל מה-1 באפריל 2018, כלומר ביום א' הקרוב, לא יהיה עוד תוקף להסכמים הפנסיוניים של מעסיקים במסגרתם נגבים מהחוסכים דמי ניהול מקסימליים הקבועים בהוראות הדין.

חברי ועדת הכספים של הכנסת, בשיתוף רשות שוק ההון האחראית על הסדרת תחום הפנסיה בישראל, קיבלו בדצמבר 2017 החלטה לנקיטת פעולה נוספת לצורך הגנה על כספי הפנסיה של העובדים המוחלשים באמצעות הקדמת הדד-ליין לפקיעת ההסכמים הללו בשנה (ראו מסגרת). כך יוכלו אותם עובדים ליהנות מדמי ניהול מוזלים מבלי להמתין לאפריל 2019.

מדובר במהלך שמיטיב עם קרנות ברירת המחדל, אך כמובן שאינו משמח את המתחרים – קבוצות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה הגדולות. בעוד דמי הניהול המקסימליים עומדים על 6% מההפקדות החודשיות ו-0.5% מהצבירה, ואילו דמי הניהול הממוצעים בשוק עבור מצטרפים חדשים עומדים על 2.54% מההפקדות ו-0.2% מהצבירה – הרי שקרנות ברירת המחדל מציעות דמי ניהול אפסיים, שהמתחרות לא יכולות להרשות לעצמן להציע גם למעסיקים חזקים.

נזכיר כי מטרת הקמת קרנות ברירת המחדל היא לסייע לעובדים לא מאורגנים ולעובדים מוחלשים שאין להם קלף מיקוח לשאת ולתת על גובה דמי הניהול הנגבים מהם.

רוב המצטרפים לקרנות הפנסיה חותמים כיום על הסכמים שנוצרו טרם הרפורמה, וקיימים לא מעט הסכמי ברירת מחדל ששיעורי דמי הניהול הקבועים בהם או שנגבים מכוחם הם השיעורים המקסימליים.

בעקבות רפורמת קרנות ברירת המחדל שנכנסה לתוקף בנובמבר 2016, סבור הרגולטור שכבר אין יותר הצדקה לקיומם של הסכמים הללו, ולכן הוחלט שמעסיקים לא יוכלו להמשיך יותר בהסדרים מסוג זה.

ומה בנוגע ליתרת ההסכמים הקיימים? תוקפם יימשך לכל המאוחר עד סוף מרץ 2019, ואז צפויה ירידה נוספת בדמי הניהול הממוצעים בקרנות הפנסיה. חלק מהחוסכים יחלו להפקיד את כספם בקרנות ברירת המחדל עם דמי ניהול אפסיים, ובידי אלו שבכל זאת יחליטו להצטרף לקרנות הפנסיה המתחרות – יהיה קלף מיקוח חזק יותר לצורך ניהול מו"מ להורדת דמי הניהול הנגבים מהם.

השרביט בידי העובדים

במשך שנים בחרו מעסיקים את קרן הפנסיה עבור העובדים, עד שהחוק העביר את שרביט הניצוח לידי העובד, והעניק בידיו את שיקול הדעת המכריע בנושא.

עם זאת, רבים העובדים שאין להם את הידע והמודעות לתחום החיסכון הפנסיוני על מנת לקבל החלטות מושכלות, וכך יצא שבפועל נותרה בידי המעסיק האפשרות לקבל החלטות עבור העובדים בנוגע למוצר הפנסיוני בו יופקדו כספיהם. הדבר יצר לעתים ניגוד עניינים בין טובת העובדים לבין טובת המעסיק, והרגולטור ביקש למנוע זאת במספר דרכים.

כך יצאה לדרך רפורמת ברירת המחדל שמחייבת את המעסיק במקרים הללו להפקיד את כספי הפנסיה באחת מקרנות ברירת המחדל, או לחלופין לערוך הליך תחרותי כאשר על הבחירה בקרן הפנסיה להתקבל בהתאם לקריטריונים שקבע הרגולטור, ומטרתם לשרת את טובת החיסכון הפנסיוני של העובדים. כלומר – הדגש הוא על דמי ניהול, תשואה ושירות.

דמי ניהול נמוכים – אטרקציה או תעתוע?

קרנות ברירת המחדל הן למעשה שתי קרנות פנסיה, המנוהלות האחת על ידי מיטב דש והשנייה על ידי הלמן אלדובי, שנבחרו ב-2016 במכרז שערך הרגולטור לאחר שהציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר.

שני בתי ההשקעות המנהלים את קרנות ברירת המחדל זכו במכרז שאורכו שנתיים בלבד, ומאחר שפרק זמן זה מסתיים בנובמבר הקרוב – בכוונת רשות שוק ההון לצאת באפריל הקרוב להליך חדש לבחירת קרנות ברירת מחדל הבאות.

מבקר המדינה התריע זמן קצר לפני צאתן לדרך מפני בחירת קרן ברירת מחדל על פי פרמטר של דמי ניהול בלבד. גם כאשר נדחתה ביוני 2016 העתירה לבג"ץ שהגישו חברות הביטוח הגדולות נגד רפורמת הפנסיה האמורה, הביעו שופטי העליון תמיהה על כך שהרגולטור החליט לבחור את קרנות ברירת המחדל הזוכות על פי דמי הניהול בלבד.

חודשיים לאחר מכן חזר שר הרווחה והעבודה חיים כץ על הביקורת שהשמיעו שופטי העליון: "לצערי היום האוצר, כמו חלקים מסוימים בציבור, מתמקד אך ורק בשיעור דמי הניהול שמשלמים החוסכים. זה נראה לי מצחיק ולא מקצועי".

<< לחצו לצפייה בכל הכתבות בנושא קרנות ברירת מחדל >>