• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • פיצוי חריג בגובה 150 אלף שקל לעובד בשל פיטורים שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
  • בית הדין הארצי: "הלכת הטיפים" החדשה תלויה בהקשר התעשייתי
  • העובדת תפוצה ב-75 אלף שקל: "להיכנס להיריון בשנה הראשונה זה חוסר אחריות"
  • בית הדין לעבודה: מה ההבדל בין התפטרות מוסכמת לפיטורים מוסכמים?
  • פסיקה: האם דיווח שעות באפליקציה מהווה דו"ח נוכחות?
  • פיצויים בסך כ-108 אלף שקל לעובדת בהיריון שפוטרה "על תנאי"
  • העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור – מדוע המעסיק חויב בפיצוי?
  • פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש
  • פגמים בתלושי השכר: המעסיק חויב לפצות את העובד ב-30 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה 80 אלף שקל לעובד שפוטר ללא שימוע
  • האם מעסיק מחויב לשלם פנסיה ופיצויי פיטורים לעובד לאחר גיל פרישה?
  • פיצוי לעובד שזומן לשימוע לאחר שכבר התקבלה החלטה לפטר אותו
  • מהם חמשת התנאים בהם שכר גלובלי עבור שעות נוספות הופך לחוקי?
  • פסיקה: פיצוי למועמד שנשאל לגילוֹ בריאיון
  • בית הדין לעבודה מציג: הדרכים הלגיטימיות לעריכת פרוטוקול שימוע
  • בית הדין הארצי לעבודה הכריע: מעסיק רשאי לאסור הכנסה צדדית
  • בית הדין לעבודה פסק לעובד כ-84 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • 20 אלף שקל לעובדת בשל עוגמת נפש: "החברה לא מצאה את מידת הרחמים והחמלה"
  • פיצוי בגובה 20 אלף שקל לעובד שהושפל במייל פומבי על ידי הבוס
  • מפתיע: חובת שימוע לעובדים גם אם העסק נסגר
  • עובדת בהיריון זוּמנה בעל פה לשימוע בהתראה קצרה, נפסק שהמעסיק נהג כדין
  • סירוב העובד להגיע לשימוע לאחר פיטוריו שלל ממנו זכאות לפיצויים
  • בג"ץ בהחלטה תקדימית: התפטרות בעקבות הטרדה מינית תוּכר כפיטורים
  • פיצוי חריג בגובה 65 אלף שקל לעובדת שלא הופרשה לה פנסיה כדין
  • פסיקה: "הפסקת עבודה בהסכמה מזכה כשלעצמה בפיצויי פיטורים"
  • פיצוי בגובה 50 אלף שקל לעובדת: "בגלל שאת בהיריון, אסור לך לבצע שעות נוספות"
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש

פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש

מעסיקולוג 28/04/2019 7:00

לצורך ביסוס טענת העובד בנוגע לשתיקת החברה כהסכמה לשעות נוספות, היה עליו להוכיח שהחברה היתה מודעת לביצוען בזמן אמת

שעות נוספות ללא אישור

האם עובד זכאי לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות שבוצעה ללא אישורו המפורש של המעסיק? בשאלה זו נדרש לאחרונה לדון בית הדין לעבודה בתל אביב.

מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות בהוספת סעיף לחוזה העבודה, לפיו ביצוע ותשלום שעות נוספות יהיה רק לאחר קבלת אישור מראש, ויש לשקול לציין זאת גם בדוח הנוכחות או בתלוש השכר, כפי שעשה המעסיק במקרה זה.

נזכיר כי ביוני 2018 דחה בית הדין לעבודה בתל אביב טענת עובדת לפיה היא זכאית לקבלת 320 אלף שקל עבור שעות נוספות, שכן מדובר בשעות נוספות בהן עבדה על דעת עצמה.

"לצורך בחינת זכאותו של העובד לגמול בגין שעות נוספות, היה על העובד להרים את הנטל כי נדרש על ידי גורמי סמכות להוסיף ולעבוד שעות נוספות", הבהיר בית הדין. "עיון בתיק מעלה, כי לא רק שהעובד לא הרים את הנטל האמור, אלא שהוא כלל לא טען כי נדרש פוזיטיבית על ידי מי ממנהליו לעבוד בשעות נוספות. לא בכתב התביעה, לא בתצהירו, ולא בחקירותיו בפנינו הופיע ולוּ קצה של רמז לטענה כי מנהליו דרשו ממנו פוזיטיבית לעבוד בשעות נוספות", וכך נדחתה תביעת העובד.


קראו עוד במעסיקולוג:
* בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי מתקן את העיוות שנוצר כתוצאה מתיקון חוק הגנת שכר
* כיצד יש לחשב פיצויי פיטורים במקרה של הפחתת שכר לפני סיום העסקה?
* חישוב פיצויי פיטורים: בית הדין הארצי קבע שהשיטה החדשה חלה גם על עובד יומי


בית הדין השתכנע שהחברה הנהיגה כללים ברורים בנוגע לגמול שעות נוספות, דאגה שהעובדים יכירו אותם, והקפידה על יישומם באופן נרחב ואחיד.

"את שיטת החברה אפשר לסכם כדלקמן: לא די בשהייה במקום העבודה כדי לזכות בתגמול בגין שעות נוספות, גם אם זה מספיק לצורך השתתפות החברה בעלות ארוחת הצהרים של עובדיה. המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה, אלא מה עשית בזמן זה, והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך", ציין בית הדין, ופסק שמדובר בכלל סביר ומידתי, ההולם את כללי הפסיקה.

החברה אף הוכיחה שהעובד היה מודע לכללים הללו, והם אף יושמו בעניינו כשקיבל גמול בגין שעות נוספות – וגם כאשר לא קיבל. נוכח התנהגות העובד במרוצת השנים, נפסק שהכלל גם היה מקובל על העובד עצמו.

בעידוד החברה?

העובד, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, החל לשמש כאנליסט בחברת ביטוח. לאחר סיום העסקתו בחברה, הגיש תביעה בטענה לזכאותו לתשלום עבור שעות נוספות.

הוא אמנם ציין בכתב התביעה שבחוזה העבודה סוכם כי "במידה והעובד יבצע שעות נוספות או עודפות הוא יצטרך לקבל אישור מראש ובכתב מהממונה עליו", אולם לטענתו לפי הנהוג בחברה הוא מעולם לא נדרש לקבל אישור מראש על ביצוע שעות נוספות.

בנוסף טען העובד שהחברה בחרה לשתוק ולא להעיר או למנוע ממנו לבצע את השעות הנוספות, ושהחברה אף עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות השתתפות בעלות ארוחות צהריים בימים בהם העובדים שהו בעבודה מעבר ל-9.5 שעות. לשיטת העובד, מספר הפעמים בהן קיבל מהחברה דמי השתתפות בארוחת צהריים מהווה אינדיקציה לתדירות עבודתו בשעות נוספות.

החברה טענה מנגד כי השתתפות בעלות ארוחות הצהרים כלל לא מלמדת על ביצוע שעות נוספות, אלא היוותה הטבה ששולמה למי ששהה בעבודה מעבר לשעות התקן.

כתב ויתור

בנוגע לכתב הוויתור עליו חתם העובד בסיום העסקתו, לפיו אין לו טענות או תביעות נגד החברה, טען העובד שאין לייחס לו משקל רב לאור הפסיקה לפיה יש לצמצם את המקרים בהם יינתן תוקף לכתב ויתור, בין היתר כאשר לא מפורטים בו הסכומים שמגיעים לעובד בתמורה לסילוק תביעתו.

חברת הביטוח טענה בכתב ההגנה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, שכן בתמורה לחתימה על כתב הוויתור קיבל התובע 8,000 שקל, סכום אותו יש לקזז מכל מה שייפסק לזכותו. נטען כי העובד לא ביצע שעות נוספות, לא קיבל אישור מראש ובכתב מהממונה לביצוע שעות נוספות, ומעולם לא התריע על אי קבלת תשלום בגין שעות נוספות ככל שסבר בזמן אמת שהוא זכאי להן, זאת על אף שבמסגרת תפקידו היה אמון על משכורות עובדי מחלקתו.

"העובד אינו רשאי להחליט על דעת עצמו על ביצוע עבודה בשעות נוספות, ולכן יש לבדוק תחילה האם העובד נדרש לבצע שעות נוספות – אם לא באופן מפורש, האם ניתן לומר כי הדרישה נעשתה באופן עקיף באמצעות נוהג ארגוני? או על ידי יצירת תמריצים המעודדים עובדים לעבוד בשעות נוספות? ואם כן, האם ניתן לראות בחברה כמי ששתקה בעניין באופן המהווה אישור בהתנהגות?", הבהיר בית הדין.

בנוגע לתגמול בגין ביצוע שעות נוספות נקבע בפסיקה לא פעם שזהו חלק מפררוגטיבת המעסיק, ושלעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו [ע"ע 367/03].

שתיקת החברה

בשולי כתב התביעה נטען כי היה "נוהג" בחברה לפיו מקובל לעבוד הרבה, אולם טענה זו לא נתמכה בראיות או עדים – ולכן נדחתה. בית הדין פסק כי "סעיף ארוחות הצהרים" בחוזה העבודה לא בא במקום הסעיף המחייב קבלת אישור ממונה לצורך ביצוע שעות נוספות, אלא דר עמו בכפיפה אחת תוך שהוא עוסק בשעות נוכחות לעומת שעות נוספות.

"לא ניתן ללמוד מהשתתפות בעלות ארוחות הצהרים כי בוצעה עבודה בשעות נוספות, ואין בתשלום זה כדי להוות תמריץ לביצוע שעות נוספות, שכן בכל מקרה האחרון מותנה בקבלת אישור הממונה", פסק בית הדין.

וכאן עולה השאלה – האם ניתן לראות בחברה כמי ששתקה בעניין ביצוע שעות הנוספות באופן שמהווה אישור בהתנהגות? לאור עדויותיהם וחקירותיהם של העדים, שוכנע בית הדין שיש להשיב על כך בשלילה. זאת משום שלצורך ביסוס טענתו בדבר שתיקת החברה כהסכמה לשעות הנוספות, היה על העובד להוכיח לכל הפחות שהחברה היתה מודעת בזמן אמת לביצוע השעות הנוספות. עם זאת, הוכח שלא הייתה לממונים על העובד אפשרות מעשית לפקח על שעות עבודתו.

מחלקת כוח אדם בחברה היתה אחראית על 1,500 עובדים, ולכן היא לא יכלה למנוע מהעובדים להישאר בעבודה מעבר לשעות התקן שלהם. זוהי הסיבה לכך שהחברה נדרשה לייצר כלל, לפיו גמול שעות נוספות ישולם בתנאי שהתקבל אישור הממונה.

כך יצא שהמנהל לא ראה את דו"ח השעות של עובדיו, למעט במקרים של תיקונים ידניים, ולא ידע מתי העובדים נכנסים ויוצאים. "מהראיות עולה שכאשר החברה השתכנעה בדבר הצורך בביצוע עבודה בשעות נוספות, היא לא היססה לאשר זאת וכי הכללים בעניין זה יושמו באופן נרחב ואחיד", הוסיף בית הדין.

לא טען לעומס

העובד לא טען לעומס עבודה או מחסור בכוח אדם שגרם לכך שיבצע שעות נוספות, ועל כך הביע בית הדין תמיהה: "אם מבקש הוא להסיק הסכמה שבשתיקה, היינו מצפים כי ינסה להצביע על תועלת למעסיק אשר צמחה מהעבודה שביצע בשעות הנוספות בהן נכח בעבודה, דבר שהוא כאמור לא עשה".

"שוכנעתי כי הכלל בדבר הצורך בקבלת אישור מראש מהממונה לצורך ביצוע שעות נוספות בנתבעת היה ברור וידוע לעובד משעה שהופיע בחוזה ההעסקה ועל גבי תלושי השכר של התובע מדי חודש ("ביצוע ותשלום שעות נוספות וימי שישי יהיה רק לאחר אישור מראש של מנהל מש"א באמצעות מנכ"ל החברה"), ודוחות הנוכחות – ואף יושם בעניינו פעם אחת באופן חיובי", ציין בית הדין בהחלטתו.

הוכח כי בתפקידו הקודם, העובד היה אחראי על היבטים שונים של משכורות עובדי מחלקתו, כך שלכל הפחות בשלב זה הוא הבין מה עליו לעשות כדי לקבל גמול בגין עבודה בשעות נוספות.

[ס"ע 37037-08-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>

קיזוז שעות נוספות

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • שתי משמרות ביום אחד: האם העובד זכאי לגמול שעות נוספות?שתי משמרות ביום אחד: האם העובד זכאי לגמול שעות נוספות?
  • פסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל מהשעה השמיניתפסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל…
  • פסיקה: העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ופנסיה עבור גמול שעות כוננות חודשי קבועפסיקה: העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ופנסיה עבור…
  • העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור - מדוע המעסיק חויב בפיצוי?העובד יצא לחופשה למשך חודש ללא אישור - מדוע המעסיק…
  • 5 מבחני הפסיקה לזכאות העובד לתגמול שעות נוספות5 מבחני הפסיקה לזכאות העובד לתגמול שעות נוספות
  • התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספותהתקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
  • פסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברהפסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטוריםהתפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותובית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם…
  • 40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי
  • התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקלהתחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם…
  • עבדה שעות נוספות על דעת עצמה, ותבעה כ-320 אלף שקל עבורןעבדה שעות נוספות על דעת עצמה, ותבעה כ-320 אלף שקל עבורן
בית הדין לעבודה שעות נוספות

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

מחקר חדש מציג: מודל לניבוי התפטרות עובדים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

בית הדין לעבודה: ניתן לקיים לעובד שימוע גם לאחר שנמסר לו מכתב פיטורים

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

נוהל אישור מחלה חדש לרופאים, שמעסיקים ממש לא יאהבו

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

4 כשלים בהליך השימוע הביאו לפיצוי העובד בכ-60 אלף שקל

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

המעסיק חויב בתוספת של כ-80 אלף שקל לפיצויי הפיטורים בגין העמלות ששולמו לעובד

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

בית הדין לעבודה פסק: חובת שימוע לפרילנסר

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

תובע סדרתי: טוען ליחסי עבודה עם הלקוח, וזוכה בפיצויים

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2021

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס