• אודות
  • תנאי השימוש
  • מדיניות פרטיות
  • יצירת קשר
  • Facebook
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
כתבות פופולריות |
  • סעיף 14: מדוע נפסק שפיצויי הפיטורים שהופרשו לעובדת מהווים השלמה ולא חלופה?
  • עובד חדש שמתפטר בסופ"ש יוצא ידי חובת הודעה מוקדמת?
  • משרד הכלכלה מציג: "עבודאטה" – אתר נתונים ומידע על שוק העבודה
  • בית הדין הארצי מבהיר: לא כל הפרת אמונים תביא לשלילת פיצויי פיטורים
  • פיצוי לעובדת שלא עודכנה שרשאית לבקש להישאר אחרי גיל פרישה חובה
  • פיצוי בסך 100 אלף שקל לעובד שהוסתרה ממנו הסיבה האמיתית לפיטוריו
  • פסיקה חריגה: "החלטת הפיטורים נגועה באי סבירות קיצונית"
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
  • ביה"ד הארצי מבהיר: כך יש ליישם את הלכת ריעני בנוגע לשעות נוספות
  • תקדים דרמטי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד ובשיטת חישוב הפיצוי
  • פסיקה חריגה: מעסיק רשאי להקדים פיטורי עובדת בהיריון כדי למנוע השלמת 6 חודשי העסקה
  • העובד חויב ב-100 אלף שקל בגין הפרת חובת האמון ותום הלב
  • הודיעה שהיא בהיריון לאחר קבלתה לעבודה, תפוצה ב-30 אלף שקל בשל התנהלות המעסיק
  • נדחתה תביעת ההסתדרות לחייב מעסיק במתן מענק שנתי, שבוטל לאחר עשרות שנים
  • "הלכת התאמה": בית הדין הארצי מבהיר שמזמין שירות לא תמיד מחויב לערוך שימוע לעובד קבלן
  • בית הדין הארצי בפסיקה תקדימית: זכאות לפיצויי פיטורים – גם לידועים בציבור
  • בית הדין הארצי לעבודה: התנגדותו המעורפלת של העובד להפחתת השכר נחשבת להסכמה
  • ממה מעסיקים צריכים להיזהר כשמועמד משתף מיוזמתו במידע רגיש?
  • פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים
  • פיצוי חריג בסך כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מתפקידה משיקולים זרים
  • פסיקה: לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בעילת התעמרות בין עובדים
  • גילתה שהמנהל הקודם קיבל שכר גבוה יותר, תקבל פיצוי בגובה כ-160 אלף שקל
  • פיצוי חריג בגובה כ-270 אלף שקל למנהלת שהועברה מהתפקיד משיקולים זרים
  • הבוס ענה לטלפון במהלך השימוע, בית הדין קבע שהדבר מצביע על חוסר פניות
  • בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם
  • פיצוי של 80 אלף שקל לעובד שהוטרד מינית מצד הממונה עליו
  • מועמד בן 43 יקבל פיצוי כי נשאל לגילו בריאיון, למרות שהסגיר מרצונו את הגיל בקו"ח
  • פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים
  • המנהל הפר בידוד ופוטר. בית הדין לעבודה הקפיא את הפיטורים, למרות שגויס מחליף
  • פיצוי בסך 75 אלף שקל לעובדת שפוטרה שלא כדין
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק ב'
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה – חלק א'
  • פסיקה: מעסיק רשאי להעיר לעובד על הפסקות שירותים ארוכות מדי
  • חופשת מחלה: פסקי דין שחשוב להכיר
  • נצפתה בשופינג בחופשת מחלה, נפסק שאינה זכאית לפיצויי פיטורים
  • הוכרע סופית: מי נהנה מרווחי קופת התגמולים – המעסיק או העובד?
  • כ-60 אלף שקל לעובד שספג התעמרות: "נמנעה תקשורת בינו לבין העולם החיצון"
  • פוטרה מיד לאחר חזרתה מחל"ת חופשת לידה – מדוע לא זכאית לפיצוי?
  • המעסיק שילם יותר מדי: 4 שיקולי הפסיקה לחייב את העובד להשיב את הכספים
  • פיצוי למנכ"ל שהוכיח שגויס לו מחליף לפני השימוע
  • 50 אלף שקל לעובדת על פגיעה בפרטיותה: "העירו לי שאני מבזבזת נייר טואלט"
  • בית הדין הארצי מציג: 3 כללים לתחשיב שעות נוספות לפי תיקון חוק הגנת השכר
  • העובדת טענה שפסק הדין מרתיע מעסיקים פוטנציאליים, בית הדין סירב להסיר את שמה
  • אישורי המחלה להיעדרות הממושכת לא הוצגו במועד, הובהר שעל המעסיק לדרוש זאת
  • בית הדין הארצי: סמנכ"לית שהוטרדה מינית תפוצה ב-215 אלף שקל
  • לחץ ומתח בעבודה? מחקר חדש מציע פתרון מפתיע בשלוש דקות
  • המעסיק מסר לעובד המתפטר מכתב פיטורים לקבלת דמי אבטלה, וחטף תביעה כוזבת
  • המעסיק חויב באופן אישי לשלם לעובד כ-400 אלף שקל, כרבע מתוכם דמי חופשה
  • בית הדין הארצי לעבודה בהבהרה חשובה בנוגע לתיקון חוק הגנת השכר
  • סיכום 2019: פסקי דין בדיני עבודה שחשוב להכיר
  • המעסיקה המליצה לעובדת על הפלה: "אתם בעדות המזרח מביאים ילדים בלי לחשוב"
  • פסיקה: העובד יקבל 150 אלף שקל, בשל עמימות במדיניות החברה
  • הצעת חוק: ימי מחלה על פי הצהרת העובד, ללא תעודת מחלה
  • המעסיק חושד שהעובד מזייף מחלה – מה הוא רשאי לעשות?
  • 9 דברים שמעסיק נדרש לציין בהודעה הנמסרת לעובד בנוגע לתנאי עבודתו
  • העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?
  • העובד שפוטר לא כדין יקבל פיצוי חריג בסך 460 אלף שקל
  • פסקי דין חשובים בדיני עבודה ב-50 השנים האחרונות
  • המעסיק חויב ב-50 אלף שקל בשל פגיעה בפרטיות העובדת
  • אפליה מגדרית בעבודה: המעסיק יפצה ב-100 אלף שקל שתי עובדות שקיבלו שכר נמוך משל גבר
  • פיצוי לעובדת שנודע לה שהיא בהיריון לאחר פיטוריה, והמעסיק סירב להחזירהּ
  • פיצוי חריג בסך מיליון שקל לעובדת שעברה ניצול מיני בעבודה
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • מפתיע: הסתרת הסיבה האמיתית לזימון העובד לשימוע הוגדרה על ידי השופט כ"רגישות"
  • פסיקה: האם לגיטימי כיום לשלם לעובד שכר נטו?
  • פסיקה: פערי שכר בין גבר לאישה אסורים גם אם ציפיות השכר שונות
  • בית הדין לעבודה: אחוז משרה אינו רלוונטי לחישוב צבירת ימי חופשה
  • סיכום מחצית 2019: פסקי דין חשובים בדיני עבודה
  • שימוע מאוחר: פיצוי בגובה 30 אלף שקל לעובדת שנערכו לה שני שימועים
  • בוטל פסק הדין שחייב לפצות עובדת שישבה באפס מעשה בכ-300 אלף שקל
מעסיקולוג
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
  • דף הבית
  • רגולציה
    • חקיקה
      • חוקים בדיני עבודה
      • הצעות חוק בדיני עבודה
    • פסיקה בדיני עבודה
  • משאבי אנוש
    • משבר הקורונה
    • גיוס ושימור עובדים
    • פיטורי עובדים
    • תרבות ארגונית
  • תנאי העסקה
    • שכר והטבות
    • פנסיה וגמל
    • התאגדות עובדים
  • כלים
    • מחקרים בשוק העבודה
    • טיפים טכנולוגיים
    • אבטחת מידע בעסק
    • איך לקדם אתר בגוגל?
    • שוויון הזדמנויות בעבודה
    • בטיחות ובריאות תעסוקתית
ראשי » כתבות פופולריות » פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש

פסיקה: העובד לא זכאי לגמול שעות נוספות שבוצעו ללא אישור מפורש

מעסיקולוג 28/04/2019 7:00

לצורך ביסוס טענת העובד בנוגע לשתיקת החברה כהסכמה לשעות נוספות, היה עליו להוכיח שהחברה היתה מודעת לביצוען בזמן אמת

שעות נוספות ללא אישור

האם עובד זכאי לתגמול בגין עבודה בשעות נוספות שבוצעה ללא אישורו המפורש של המעסיק? בשאלה זו נדרש לאחרונה לדון בית הדין לעבודה בתל אביב.

מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות בהוספת סעיף לחוזה העבודה, לפיו ביצוע ותשלום שעות נוספות יהיה רק לאחר קבלת אישור מראש, ויש לשקול לציין זאת גם בדוח הנוכחות או בתלוש השכר, כפי שעשה המעסיק במקרה זה.

נזכיר כי ביוני 2018 דחה בית הדין לעבודה בתל אביב טענת עובדת לפיה היא זכאית לקבלת 320 אלף שקל עבור שעות נוספות, שכן מדובר בשעות נוספות בהן עבדה על דעת עצמה.

"לצורך בחינת זכאותו של העובד לגמול בגין שעות נוספות, היה על העובד להרים את הנטל כי נדרש על ידי גורמי סמכות להוסיף ולעבוד שעות נוספות", הבהיר בית הדין. "עיון בתיק מעלה, כי לא רק שהעובד לא הרים את הנטל האמור, אלא שהוא כלל לא טען כי נדרש פוזיטיבית על ידי מי ממנהליו לעבוד בשעות נוספות. לא בכתב התביעה, לא בתצהירו, ולא בחקירותיו בפנינו הופיע ולוּ קצה של רמז לטענה כי מנהליו דרשו ממנו פוזיטיבית לעבוד בשעות נוספות", וכך נדחתה תביעת העובד.


קראו עוד במעסיקולוג:
* בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי מתקן את העיוות שנוצר כתוצאה מתיקון חוק הגנת שכר
* כיצד יש לחשב פיצויי פיטורים במקרה של הפחתת שכר לפני סיום העסקה?
* חישוב פיצויי פיטורים: בית הדין הארצי קבע שהשיטה החדשה חלה גם על עובד יומי


בית הדין השתכנע שהחברה הנהיגה כללים ברורים בנוגע לגמול שעות נוספות, דאגה שהעובדים יכירו אותם, והקפידה על יישומם באופן נרחב ואחיד.

"את שיטת החברה אפשר לסכם כדלקמן: לא די בשהייה במקום העבודה כדי לזכות בתגמול בגין שעות נוספות, גם אם זה מספיק לצורך השתתפות החברה בעלות ארוחת הצהרים של עובדיה. המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה, אלא מה עשית בזמן זה, והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך", ציין בית הדין, ופסק שמדובר בכלל סביר ומידתי, ההולם את כללי הפסיקה.

החברה אף הוכיחה שהעובד היה מודע לכללים הללו, והם אף יושמו בעניינו כשקיבל גמול בגין שעות נוספות – וגם כאשר לא קיבל. נוכח התנהגות העובד במרוצת השנים, נפסק שהכלל גם היה מקובל על העובד עצמו.

בעידוד החברה?

העובד, בעל תואר ראשון במנהל עסקים, החל לשמש כאנליסט בחברת ביטוח. לאחר סיום העסקתו בחברה, הגיש תביעה בטענה לזכאותו לתשלום עבור שעות נוספות.

הוא אמנם ציין בכתב התביעה שבחוזה העבודה סוכם כי "במידה והעובד יבצע שעות נוספות או עודפות הוא יצטרך לקבל אישור מראש ובכתב מהממונה עליו", אולם לטענתו לפי הנהוג בחברה הוא מעולם לא נדרש לקבל אישור מראש על ביצוע שעות נוספות.

בנוסף טען העובד שהחברה בחרה לשתוק ולא להעיר או למנוע ממנו לבצע את השעות הנוספות, ושהחברה אף עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות השתתפות בעלות ארוחות צהריים בימים בהם העובדים שהו בעבודה מעבר ל-9.5 שעות. לשיטת העובד, מספר הפעמים בהן קיבל מהחברה דמי השתתפות בארוחת צהריים מהווה אינדיקציה לתדירות עבודתו בשעות נוספות.

החברה טענה מנגד כי השתתפות בעלות ארוחות הצהרים כלל לא מלמדת על ביצוע שעות נוספות, אלא היוותה הטבה ששולמה למי ששהה בעבודה מעבר לשעות התקן.

כתב ויתור

בנוגע לכתב הוויתור עליו חתם העובד בסיום העסקתו, לפיו אין לו טענות או תביעות נגד החברה, טען העובד שאין לייחס לו משקל רב לאור הפסיקה לפיה יש לצמצם את המקרים בהם יינתן תוקף לכתב ויתור, בין היתר כאשר לא מפורטים בו הסכומים שמגיעים לעובד בתמורה לסילוק תביעתו.

חברת הביטוח טענה בכתב ההגנה שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב, שכן בתמורה לחתימה על כתב הוויתור קיבל התובע 8,000 שקל, סכום אותו יש לקזז מכל מה שייפסק לזכותו. נטען כי העובד לא ביצע שעות נוספות, לא קיבל אישור מראש ובכתב מהממונה לביצוע שעות נוספות, ומעולם לא התריע על אי קבלת תשלום בגין שעות נוספות ככל שסבר בזמן אמת שהוא זכאי להן, זאת על אף שבמסגרת תפקידו היה אמון על משכורות עובדי מחלקתו.

"העובד אינו רשאי להחליט על דעת עצמו על ביצוע עבודה בשעות נוספות, ולכן יש לבדוק תחילה האם העובד נדרש לבצע שעות נוספות – אם לא באופן מפורש, האם ניתן לומר כי הדרישה נעשתה באופן עקיף באמצעות נוהג ארגוני? או על ידי יצירת תמריצים המעודדים עובדים לעבוד בשעות נוספות? ואם כן, האם ניתן לראות בחברה כמי ששתקה בעניין באופן המהווה אישור בהתנהגות?", הבהיר בית הדין.

בנוגע לתגמול בגין ביצוע שעות נוספות נקבע בפסיקה לא פעם שזהו חלק מפררוגטיבת המעסיק, ושלעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו [ע"ע 367/03].

שתיקת החברה

בשולי כתב התביעה נטען כי היה "נוהג" בחברה לפיו מקובל לעבוד הרבה, אולם טענה זו לא נתמכה בראיות או עדים – ולכן נדחתה. בית הדין פסק כי "סעיף ארוחות הצהרים" בחוזה העבודה לא בא במקום הסעיף המחייב קבלת אישור ממונה לצורך ביצוע שעות נוספות, אלא דר עמו בכפיפה אחת תוך שהוא עוסק בשעות נוכחות לעומת שעות נוספות.

"לא ניתן ללמוד מהשתתפות בעלות ארוחות הצהרים כי בוצעה עבודה בשעות נוספות, ואין בתשלום זה כדי להוות תמריץ לביצוע שעות נוספות, שכן בכל מקרה האחרון מותנה בקבלת אישור הממונה", פסק בית הדין.

וכאן עולה השאלה – האם ניתן לראות בחברה כמי ששתקה בעניין ביצוע שעות הנוספות באופן שמהווה אישור בהתנהגות? לאור עדויותיהם וחקירותיהם של העדים, שוכנע בית הדין שיש להשיב על כך בשלילה. זאת משום שלצורך ביסוס טענתו בדבר שתיקת החברה כהסכמה לשעות הנוספות, היה על העובד להוכיח לכל הפחות שהחברה היתה מודעת בזמן אמת לביצוע השעות הנוספות. עם זאת, הוכח שלא הייתה לממונים על העובד אפשרות מעשית לפקח על שעות עבודתו.

מחלקת כוח אדם בחברה היתה אחראית על 1,500 עובדים, ולכן היא לא יכלה למנוע מהעובדים להישאר בעבודה מעבר לשעות התקן שלהם. זוהי הסיבה לכך שהחברה נדרשה לייצר כלל, לפיו גמול שעות נוספות ישולם בתנאי שהתקבל אישור הממונה.

כך יצא שהמנהל לא ראה את דו"ח השעות של עובדיו, למעט במקרים של תיקונים ידניים, ולא ידע מתי העובדים נכנסים ויוצאים. "מהראיות עולה שכאשר החברה השתכנעה בדבר הצורך בביצוע עבודה בשעות נוספות, היא לא היססה לאשר זאת וכי הכללים בעניין זה יושמו באופן נרחב ואחיד", הוסיף בית הדין.

לא טען לעומס

העובד לא טען לעומס עבודה או מחסור בכוח אדם שגרם לכך שיבצע שעות נוספות, ועל כך הביע בית הדין תמיהה: "אם מבקש הוא להסיק הסכמה שבשתיקה, היינו מצפים כי ינסה להצביע על תועלת למעסיק אשר צמחה מהעבודה שביצע בשעות הנוספות בהן נכח בעבודה, דבר שהוא כאמור לא עשה".

"שוכנעתי כי הכלל בדבר הצורך בקבלת אישור מראש מהממונה לצורך ביצוע שעות נוספות בנתבעת היה ברור וידוע לעובד משעה שהופיע בחוזה ההעסקה ועל גבי תלושי השכר של התובע מדי חודש ("ביצוע ותשלום שעות נוספות וימי שישי יהיה רק לאחר אישור מראש של מנהל מש"א באמצעות מנכ"ל החברה"), ודוחות הנוכחות – ואף יושם בעניינו פעם אחת באופן חיובי", ציין בית הדין בהחלטתו.

הוכח כי בתפקידו הקודם, העובד היה אחראי על היבטים שונים של משכורות עובדי מחלקתו, כך שלכל הפחות בשלב זה הוא הבין מה עליו לעשות כדי לקבל גמול בגין עבודה בשעות נוספות.

[ס"ע 37037-08-17]

<< לחצו לצפייה: פסקי דין בנושא שעות נוספות >>

קיזוז שעות נוספות

אולי גם הכתבות האלו יעניינו אותך:

  • נדחתה תביעת עובד לגמול שעות נוספות, למרות שהוכיח שבוצעו תחת פיקוח המעסיק
    נדחתה תביעת עובד לגמול שעות נוספות, למרות שהוכיח שבוצעו תחת…
  • פסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל מהשעה השמינית
    פסיקה: זכאות לגמול שעות נוספות במשמרת לילה - החל מהשעה…
  • פסיקה: העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ופנסיה עבור גמול שעות כוננות חודשי קבוע
    פסיקה: העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים ופנסיה עבור גמול שעות…
  • התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
    התקבל ערעור העובד הוותיק: המעסיק ישלם גמול שעות נוספות
  • שעות נוספות: העובד שיקר בעדותו, אך נפסקו לו כ-170 אלף שקל
    שעות נוספות: העובד שיקר בעדותו, אך נפסקו לו כ-170 אלף שקל
  • פסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברה
    פסיקה: כ-280 אלף שקל עבור שעות נוספות לבעל מניות שעבד בחברה
  • לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה של 60 שעות
    לעובד נפסק גמול שעות נוספות בגובה 270 אלף שקל, למרות חריגה…
  • בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את שעות היעדרותו
    בית הדין הארצי לעבודה: עובד זכאי לדמי מחלה גם אם השלים את…
  • התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
    התפטרות בשל אי תשלום שעות נוספות הוכרה כפיטורים
  • 40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי
    40 אלף שקל עבור שעות נוספות: הוכח שמדובר בפיצול מלאכותי
  • המעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספות
    המעסיק חויב לשלם לעובד כ-230 אלף שקל עבור שעות נוספות
  • שעות נוספות גלובליות: מדוע נפסק שהפיצול בתלוש השכר אינו אותנטי?
    שעות נוספות גלובליות: מדוע נפסק שהפיצול בתלוש השכר אינו…
בית הדין לעבודה שעות נוספות

הרשמה חינם לניוזלטר

חוקים בדיני עבודה

חוקים בדיני עבודה

 

 

הכתבות הכי נצפות
פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

פסיקה: העובדת תפוצה ב-114 אלף שקל בשל פערי שכר ביחס לעובדים הגברים

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

בית הדין לעבודה: עובדים זכאים לשתף בתנאי השכר שלהם

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

פסיקה תקדימית (הלכת התאמה): מזמין השירות יערוך שימוע לעובדי מיקור חוץ קבועים

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

העובדת הצהירה על ימי מחלה כששהתה בנופש – מה דינם של דמי המחלה?

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

התחייבה לא לבצע שעות נוספות, אך המעסיק חויב לשלם עבורן כ-85 אלף שקל

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

פסיקה: ביטול חוזה עבודה לפני תחילת העסקה מחייב שימוע

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

גמול שעות נוספות: בית הדין הארצי מרחיב את המונח "תפקיד הנהלה" לטובת המעסיק

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בשורה למעסיקים: בית הדין הארצי לעבודה התיר לבצע קיזוז פנימי של שעות נוספות

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

בית הדין הארצי לעבודה: מה מותר לשאול מועמדת בנוגע לזמינותה?

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

פסיקה: המועמדת לא חשפה בריאיון שהיא בהיריון? על המעסיק לגלות הבנה וסבלנות

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

בית הדין הארצי: מתי מותר לעובד להקליט בסתר מעסיק או קולגה?

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

"דחיית פרישה לפנסיה אחרי גיל 60 אינה כדאית מבחינה כלכלית, בכל תרחיש"

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

באילו תנאים מותרת התקנת מצלמות בעבודה?

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

12 כללי הפסיקה לעריכת שימוע לפני פיטורים

© כל הזכויות שמורות למעסיקולוג 2022

אודות | תנאי השימוש | מדיניות פרטיות | צרו קשר

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס